לאיזו ילדה יש יותר סיכוי להנפיק סטארט-אפ בנאסד"ק בעוד 30 שנה?

ההיסטריה נגד מחשבים לילדים מזכירה ניסיון לחפש שטן תקופתי, ומחייבת חשיבה נוספת • חוקרים משוויץ והולנד הוכיחו שהאפקט הפסיכולוגי של משחקי וידיאו הרבה יותר מינורי מהצפוי. למעשה, לפעמים הם בדיוק הדבר שמפתח עצמאות, יצירתיות ונחישות

בעיגול: אריאל פלג, צילום שי גבריאלי / צילום: shutterstock
בעיגול: אריאל פלג, צילום שי גבריאלי / צילום: shutterstock

רוב הכתבות בנוגע לילדים ומחשבים הן דרמטיות: המחשב מחולל נזקים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים, והוא סכנה להורים וילדים. המסר המפחיד פופולרי גם בספרי ההורות, דוגמת רב המכר IGen של ד"ר ג'ין טווינג'. אולם הסיפור הבא ממחיש שההיסטריה סביב משחקי מחשב לילדים מוגזמת.

אתר חדשות ישראלי מסוים החליט שגם הוא מצטרף לטרנד "המסכים מזיקים לילדים". כדי להעצים את הדרמה נערך ניסוי מצולם: מתוך קבוצה של ילדים בני 3, ארבעה שיחקו הרבה במחשב ("המכורים") וארבעה לא נחשפו למחשב בכלל. הילדים התבקשו לבצע מספר משימות מול המצלמה בליווי אחד מהוריהם.

אחת המשימות הבולטות באותו ניסוי מצולם הייתה להרכיב פאזל ביחד עם אחד ההורים. היכולת של הרכבת פאזל מוגדרת כמדד חשוב להתפתחות תקינה בקרב אנשי מקצוע. סרטון הווידאו מהניסוי השווה בין ילדה שלא חשופה למחשב, לבין ילדה שמבלה שעות מול המסך. הבלתי חשופה למחשב השלימה את הפאזל בקלות ובמהירות, והיה ניכר שהיא מורגלת במשחק הזה.

לעומתה, היה ברור שהילדה שמכורה למסך לא כל כך יודעת איך משחקים בפאזל: היא חילקה את חתיכות הפאזל בינה לבין אמה, ורק אז התפנתה למלאכת ההרכבה. זה לקח זמן, אך היא שיתפה פעולה היטב עם אמה. היא לא נכשלה במשימה, אבל לא ביצעה אותה במהירות ו"כמו שצריך" לפי החוקים.

מבחינת העורכים, הניסוי עמד בציפיות, והוכיח כביכול ש"ילדי המסכים" פחות טובים בפאזלים - המבחן ה"אולטימטיבי" להתפתחות תקינה.

הפאזל של החיים

המסר שהניסוי ניסה להעביר היה חתום מראש: המסכים רעים לילדים, נקודה. מבט ביקורתי מגלה שהתמונה יותר מורכבת. שתי הילדות קיבלו משימה נוספת: לשחק בטאבלט עם משחקי מחשב שמיועדים לילדים, כאשר ההורה יצא מהחדר.

כצפוי, הילדה מכורת המחשב הרגישה כמו דג במים, ושיחקה בטאבלט בקלות. הקטע המעניין והמפתיע התרחש בחדר השני: הילדה שלא חשופה למסכים התגלתה כחסרת אונים מול האביזר החדש. היא לא ידעה מה לעשות עמו, והיא גם לא באמת ניסתה לפצח את התעלומה בעצמה. במקום זאת, היא חיפשה ללא הרף את אביה, שיושיע אותה ויסביר לה מה עושים.

הניסוי הזה, כמו ניסויים אחרים מזרם "המסכים רעים לילדים" בא להראות ש"ילדי המסכים" הם בלתי מרוכזים, חסרי סבלנות ומתקשים לדחות סיפוקים. המסקנה שהשתמעה ממנו הייתה ברורה: המחשב מזיק לילדים, עובדה שהם לא טובים בפאזלים. זו הייתה עוד טיפת שמן למדורת ייסורי המצפון שמכלה את נפשם של ההורים.

בעיניי, התמונה שעלתה מהניסוי הייתה שונה לחלוטין: הילדה נטולת המסכים הצטיינה בביצוע משימת הפאזל, אולם מול האתגר החדש של הטאבלט גילתה פסיביות, קושי להתרכז ומעט מאוד דמיון. לעומתה, ילדת המסכים הפגינה עצמאות, יצירתיות ונחישות מול משחק הפאזל, שלא היה מוכר לה. בנוסף, היא הסתדרה היטב בשתי המשימות.

אז איזו ילדה הייתם מעדיפים לגדל? ולאיזו ילדה יש יותר סיכוי להנפיק סטארט-אפ בנאסד"ק בעוד 30 שנה?

שאלה של חשיפה

חשוב לדייק: כמובן שהניסוי הבלתי מדעי שערך אתר החדשות אינו מוכיח שחשיפה מרובה למסכים היא טובה. אבל הוא גם אינו מוכיח שהמסך בהכרח מזיק לילדים. הוא בעיקר מוכיח את המובן מאליו: ילדים מרגישים הכי בנוח לשחק במשחק שהתרגלו אליו.

זה גם מה שטוענת קבוצה בת חמישה חוקרים משוויץ והולנד, שב-2019 ערכו מחקר בנוגע להשפעת משחקי וידאו על ילדים. המחקר עקב אחר כ-200 ילדים בגילאי 8-12 לאורך שנה, והחוקרים גילו שהאפקט הפסיכולוגי של משחקים אלה על ילדים היה הרבה יותר מינורי מהצפוי.

גם משחקים אלימים וגם משחקים פרו-חברתיים של שיתוף פעולה לא הובילו לשינויים התנהגותיים משמעותיים. כן נמצא שמשחקים תחרותיים צמצמו התנהגות פרו-חברתית, אולם רק בקרב ילדים שמבלים שעות ארוכות מול המסך כל יום. החוקרים ציינו שהכותרות הדרמטיות נוטות להתרכז באוכלוסייה הקיצונית הזו, בעוד שרוב הילדים נוטים לחלק את זמנם בין המחשב לפעילויות אחרות.

המלצות ארגון הבריאות העולמי הן חד משמעיות: אין לחשוף ילדים למסכים מתחת לגיל שנתיים. בגילאים מאוחרים יותר יש להגביל את החשיפה לצרכי בידור לשעה ביום.

בעיניי, ההיסטריה נגד מחשבים לילדים היא עוד ניסיון נואל לחפש שטן תקופתי. בעיות התנהגות שמתלוות לחשיפה ממושכת למסכים בדרך כלל משקפות אתגרים שקשורים לילד עצמו, או לסגנון ההורות בבית. צריך לזכור שלא רק פאזל אלא גם מחשב הוא כלי משחק. בפסיכולוגיה של חינוך וילדים יש קונצנזוס: גיימיפיקציה היא הדרך הטובה ביותר ללמד ילדים מיומנויות.במקום להפוך את המחשב לאויב, כדאי לראות בו חבר שלפעמים עוזר לשקף נקודות חולשה אצל הילד או אצל ההורים. 

הכותבת היא הבעלים של חברת Round Angle לפיצוח תובנות עסקיות וסטוריטלינג. עבדה עם חברות מובילות וזכתה בפרסים בארץ ובעולם