עסקת החבילה אינה רלוונטית לציבור העובדים הכללי בישראל

בניגוד למטרה המקורית עסקת החבילה איננה מייצרת ודאות ואופק בשוק העבודה • היא דואגת בעיקר לדרגי הניהול במגזר הציבורי וממשיכה להזניח את זכויות העובדים

שר האוצר ליברמן עם נגיד בנק ישראל אמיר ירון, יו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד וראשי המגזר העסקי בעת החתימה על עסקת החבילה / צילום: דוברות ההסתדרות
שר האוצר ליברמן עם נגיד בנק ישראל אמיר ירון, יו''ר ההסתדרות ארנון בר דוד וראשי המגזר העסקי בעת החתימה על עסקת החבילה / צילום: דוברות ההסתדרות

במהלך אישור התקציב, בישרו בחגיגיות שר האוצר, נשיאות המגזר העסקי וההסתדרות אודות "עסקת החבילה במשק". כאשר מבקשים לרדת לרזולוציות ולתחם את עסקת החבילה לפרמטרים מרכזיים ניתן להצביע על חמישה מרכיבים עיקריים של העסקה המתגבשת:

א. העלאת שכר המינימום באופן הדרגתי ל-6,000 שקל.
ב. הקפאת תוספות שכר למגזר הציבורי בשנת 2022.
ג. הוספת יום חופש אחד מדי שנה.
ד. הגבלת ניוד השעות האפשרי במגזר הציבורי
ה. מודל עבודה היברידי - אישור עבודה מהבית יום אחד בשבוע

המכנה המשותף לכל אותם מרכיבים הוא שאין מדובר בשינוי ממשי. שכן, עסקת החבילה רחוקה מלהיטיב עם הפלח של העובדים הזקוקים לשיפור התנאים שלהם. ראשית, שכר המינימום אמור להגיע לסכום של 6,000 שקל בהדרגה של חמש (!) פעימות במשך חמש שנים. שנית, אל לנו לשכוח כי העלאת שכר המינימום תוביל ברובה לעליית מחירים במשק הנמצאים בפיקוח וצמודים לשכר המינימום כדוגמת מוצרי יסוד, מים, גז וחשמל. שלישית, העלאה זו, תוביל לתוספת שכר ברוטו של 12 שקלים כל חודש, לא בדיוק סכום שיכול לעזור לאלו שעובדים בשכר המינימום.

לגבי הוספת יום חופש אחד או שניים לעובדים. צריך לדעת שמדובר בהעלאה של מאות שקלים ברוטו בודדים בשנה, אשר גם מהם נלקחים המסים הרלוונטיים.

מרכיב אחר אשר לכאורה טמונה בו בשורה הוא מודל העבודה של יום אחד בשבוע לעובדי המגזר הציבורי. אלא ש'בונוס' זה לא כפוף לשום יעד או בשורה של ממש. אתרי הממשלה עדיין אינם מקוונים ויעילים כפי שנדרש בשנת 2021, ומשרדי ממשלה רבים עדיין דורשים התייצבות פיזית לקבלת שירותים ללא יכולת מקוונת להזדהות.

כמן כן, תחת הכותרת "גמישות בשעות העבודה", כלול בהסכם סעיף נוסף על פיו חישוב שעות העבודה ייעשה על בסיס חודשי במקום יומי. השעות הנוספות יקוזזו מהימים בהם עבד העובד פחות שעות כאשר ניוד השעות נוספות יוגבל לשעתיים הנוספות הראשונות בהן העובד זכאי לתוספת של 25%, ובסך הכל אפשר יהיה לנייד עד 17 שעות בחודש במשרה מלאה של 182 שעות בחודש.

ניוד השעות מסתיר שני נתונים אקוטיים שמעמידים גם את 'הבשורה' הזו בעירבון מוגבל. האחד, מדובר במהלך שלא רלוונטי למגזר הפרטי אבל יפגע בעיקר בדרגים הנמוכים והביניים במגזר הציבורי אשר נמנע מהם לעבוד שעות נוספות ובכך להעלות את השכר שלהם על ידי ניוד שעות וקבלת תעריף גבוה יותר. השני, הדרגים הגבוהים אשר כלפיהם לרוב מופנית הביקורת, משתכרים בשכר קבוע וגבוה והגבלת ניוד השעות איננו מהווה בשורה עבורם.

לא מציעה פתרון הולם לכלכלת ישראל

'עסקת חבילה' המשמעותית ביותר הייתה במסגרת 'תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985' של ממשלת ישראל העשרים ואחת. תוכנית זו, בניגוד לעסקות חבילה 'חלקיות' שקדמו לה, נחלה הצלחה חסרת תקדים אשר היוותה השראה לתוכניות במדינות אחרות. בין היתר, הצליחה התוכנית להוריד את האינפלציה בישראל באופן הדרגתי לרמה שנתית חד ספרתית. עסקת החבילה הנוכחית איננה מציעה פתרון הולם לכלכלת ישראל בעת הנוכחית.

במהלך ישיבת הכנסת ב-24.6.1985 הכריז שר האוצר (דאז) יצחק מודעי כי "המטרה של עסקות החבילה היא להרגיע את המשק, לעצור סחרור אינפלציוני וליצור תנאים של יציבות יחסית - פסק-זמן שבו יתאפשר לממשלה להגיע להישגים בתחום הקיצוץ התקציבי, הישגים שבלעדיהם אין הבראה כלכלית".

אין עוררין כי כלל המשק זקוק להבראה כלכלית. נגיף הקורונה הותיר נזקים במעסיקים ועובדים כאחד. דא עקא, במקום שעסקת החבילה תעסוק בהתייעלות, העלאות שכר אפקטיביות או הפרשה ייעודית שתסייע ברגעי משבר עתידיים. עסקת החבילה הנוכחית מצטיירת לעת עתה, כעסקה שאין בכוחה לייצר שינוי של ממש לכלל ציבור העובדים והמעסיקים במדינת ישראל, כאשר היא רלוונטית בעיקרה אך ורק למגזר הציבורי.

הכותב הוא מומחה בדיני עבודה

צרו איתנו קשר *5988