טרור | טור סופ"ש

הרשות הפלסטינית מתקשה לגייס תרומות בשל המימון למשפחות מחבלים

מדינות אירופה מוכנות לממן מסופי דלק ואזורי תעשייה סמוך למעברים, אבל רק באופן ישיר ולא דרך הרשות • וגם: מדוע נכשלה מכירת כיפת ברזל לאיחוד האמירויות, ואיך השתכנע ארדואן לשחרר את זוג הישראלים ממעצר

שר האוצר הפלסטיני שוכרי בישארה ושרת החוץ הנורווגית אניקן הויטפלדט. עיסאווי פריג' מימין / צילום: המשרד לשת''פ אזורי
שר האוצר הפלסטיני שוכרי בישארה ושרת החוץ הנורווגית אניקן הויטפלדט. עיסאווי פריג' מימין / צילום: המשרד לשת''פ אזורי

לאחר הבילד-אפ שעשה הפרסום בגלובס בשבוע שעבר אודות התכנסות ועידת התורמות באוסלו השבוע והשינוי במדיניות הישראלית ביחס לתרומות לפלסטינים, לא בטוח שהפלסטינים יצליחו להשיג את היקף התרומות שביקשו. בתחילת השבוע צוטט הדיווח שלנו בכלי התקשורת הפלסטינים וראש הממשלה הפלסטיני מוחמד א-שתאייה אמר על כך כי הוא אמנם מרוצה מהשינוי הישראלי אבל שהבעיות המהותיות, המשך התרחבות ההתנחלויות, ההגבלות הכלכליות וככלל אי יישום הסכמי אוסלו כדבריו, נותרו בעינם.

השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג’, נפגש השבוע עם א-שתאייה, ועם שר האוצר של הרשות, שוכרי בשארה, והפציר בהם לגלות רוח מפויסת יותר בניגוד לנאומו של א-שתאייה בוועידת האקלים בגלזגו שבה תלה את כל בעיות הסביבה של הפלסטינים בישראל לרבות האשמות מופרכות על זיהום מי תהום ונחלים.

פריג’ אמר לגלובס שהשיחות שקיים עם רה"מ ושר האוצר הפלסטינים היו טובות וניכר שהם מרגישים את שינוי הגישה של הממשלה. הוא הוסיף שהנאום יכול היה להיות גרוע יותר. "האופק המדיני עלה בשיחה אבל לא באתי למו"מ וזה לא הדבר הראשון בסדר העדיפויות". בנאומו בוועידה התייחס פריג’ לכך שהוא ומרצ מבקשים לקדם מו"מ מדיני אבל מודעים למצב הפוליטי ולכן מבקשים לייצר אווירה נוחה יותר שתשמש מצע לחידוש המו"מ בעתיד.

אחת מהבעיות המרכזיות שעלתה בשיחות היא החקיקה נגד העברת כספים לרשות בשל המענקים שהיא נותנת למשפחות טרוריסטים. בישראל יש את חוק הקיזוז שבגינו המדינה אמורה לקזז בערך חצי מיליארד שקלים בשנה מכספי המסים שהיא גובה עבור הרשות, ובארה"ב חקיקה מחמירה אף יותר. שיחות למציאת פתרון לבעיה מתנהלות כמה חודשים והאמריקאים מינו את האדי עאמר שליחם לאזור לטפל בעניין.

לגלובס נודע שהפלסטינים דורשים את ביטול החקיקה הישראלית והאמריקאית כתנאי לשינוי מדיניותם ולמציאת פתרון בהקשר לכספים לטרוריסטים במסגרת ועדה משולשת ישראלית-פלסטינית-אמריקאית.

חידוש פרויקטי תשתית

האמריקאים ציינו חד משמעית שנוכח רגולציית פנים, הם לא יכולים להשקיע מעבר ל-125 מיליון דולר שאושרו ל-usaid. הם יסייעו לרתום את מדינות המפרץ להשקיע בפרויקטים ביו"ש ובעזה.

בהיבט הכספי האירופים הביעו בדיונים את הסכמתם לקידום פרויקטים תשתיתיים שיבססו את הכלכלה הפלסטינית. אך גם כאן הכוונה היא למימון ישיר ולא להעברת כספים לרשות, בשל ניסיון העבר הלא מוצלח. הבנק העולמי ציין שנוכח המדיניות האזרחית שמקודמת ע"י ישראל, בכוונתו להעלות את הסיוע לרש"פ לכדי 100 מיליון דולר.

זועק לשמים הניגוד המוחלט בין מה שנראה כהצלחה ישראלית בסלון האווירי בדובאי, התעניינות מקניינים ומדינות, כולל כאלה שלא בקשר דיפלומטי עם ישראל, ופוטנציאל לאינספור עסקאות לבין הכישלון בעסקת מכירת "כיפת ברזל" לאמירתים, שחשפנו בגלובס.

בערך במקביל לביקורו של יורש העצר ושליט האמירויות מוחמד בין זאייד בביתן של התעשיה האווירית, פרסם משרד ההגנה האמירתי את ההודעה על העיסקה עם הקוריאנים המתחרים שזכו בקופה. הדיונים עם האמירתים לא הגיעו לשלב שבו חברת רפאל היצרנית המובילה של "כיפת ברזל" נכנסת לעסק, ונתקעו בשלב ה-G2G. ברפאל נושכים שפתיים ומפנים למשרד הביטחון, במשרד מעדיפים לא להגיב ישירות, והתגובה לקונית למדי. בתעשיות הביטחוניות מסתובבת מזה שנים תחושה קשה כלפי משרד הביטחון. כעת זה מגיע לשיא חדש. בכיר בתעשיות הביטחוניות מגדיר את הכישלון כנובע מההיבריס הישראלי והגישה היהירה של אנשי המשרד מול האמירתים.

הנה המונולוג שלו. "מדינת ישראל הפסידה מיליארדים בשנה האחרונה ועוד הרבה יותר מכך בעשור האחרון, בשל התנהלות המשרד, ובשל התנהלות יהירה מול לקוחות קניינים ובכירים במדינות השוק. עם האמירויות הסיפור בלט במיוחד, כאשר הייתה התעקשות מטופשת על דרג המפגשים, וכשהאמירתים הציעו בכירים בחברות הרכש הביטחוניות המנהלות את העסקאות מטעם המדינה, אצלנו סירבו ובשל כך עסקאות נדחו ומתחרים שלנו זכו מן ההפקר. הצעות מחיר שהוגשו לאמירתים היו מופרזות, אלה, המכירים היטב את השוק הלכו ובדקו מול המתחרים והבינו שמנסים לגזור עליהם קופון.

לגבי כיפת ברזל הסיפור מורכב יותר אבל היה על המשרד להתייחס לכך כאל עסקה אסטרטגית וזה לא קרה".

בכיר כלכלי מהאמירויות, העוסק בתחום חיזק את הדברים גם אם באופן מנמס יותר: "הדיונים מול הישראלים לא היו ממצים ונמשכו זמן רב מדי מהסיבות הלא נכונות. לחילופין בחלק מהדיונים הגיעו הישראלים לפגישות היכרות ראשונות עם טיוטות חוזה, מהלך מוקדם מדי." עם זה הוא מביע אופטימיות לגבי ההמשך: "הביקור של הוד מעלתו השייח’ מוחמד בין זאייד בביתן של התעשיה האווירית משמעותו רבה, ובחברות הרכש הביטחוניות והאזרחיות באמירויות מבינים זאת היטב. סבלנות".

ובמעבר ישיר, העסקה ההיסטורית שתיחתם בשבוע הבא באמירויות בין ישראל, ירדן והמדינה המארחת על בניית שדה סולארי ענק בירדן לאספקת חשמל לישראל, לצד הבנות על הגדלת כמות המים לירדן. העסקה הזו, בעלת משמעות אסטרטגית. מנקודת המבט האמירתית בוודאי שנועדה להראות לעולם הערבי שיש תמורה להסכמים, לא רק למפרציות, אלא בעיקר למדינות העניות יותר כמו ירדן, בהמשך גם מצרים שגם עימה יש בדרך הסכם לא קטן ועם פזילה לעוד מדינות כמו עיראק ולוב.

האינטרס הטורקי

אפשר לפרש את שחרורם של בני הזוג אוקנין מהמעצר בטורקיה, כהליך טכני לאחר שהתברר שצילום ארמון הנשיאות היה מקרי ותיירותי. אפשר לפרש זאת גם כמהלך טורקי להפשיר ולו במעט את האווירה עם ישראל, ולא כי ארדואן החליט להפסיק להיות עוין, אלא כי ארצו בצרות כלכליות.

מותר להעריך שבשיחות שניהלו הנשיא, רה"מ ושר החוץ עם עמיתיהם הטורקים, נדונו עוד עניינים זולת שני נהגי אגד. בין הנימוקים לשחרור אפשר להביא את התיירות מישראל. בימים שאחרי המעצר נרשמו ביטולים של ישראלים, והתיירים הטורקים השמיעו את קולם. הנימוק המשמעותי יותר, טורקיה נפגעה קשה ממשבר הקורונה, וכלכלתה לא התאוששה, שערה של הלירה הטורקית בשפל גדול, שיעורי היצוא ת יורד, והאבטלה ירדה אך במעט מתקופת השיא. ארדואן מנהל התדיינות עם ארה"ב בנושאים כלכליים וביטחוניים, והפשרה ולו חלקית עם ישראל יכולה לסייע בעניין.

צרו איתנו קשר *5988