הטמעת שיקולים הנוגעים להיבטי ESG - האם הסקטור העסקי מוכן לאתגר?

לאור התמקצעות המשקיעים בתחום ודרישתם ההולכת וגוברת לשקיפות, ניהול, מדידה ודיווח על סוגיות של ESG, קיים צורך ודחיפות לכך שגם דירקטוריונים יפתחו מומחיות ויכולת לעסוק ברצינות בסיכונים הנובעים מסוגיות ESG

 

 

השקעות ESG / אילוסטרציה: Shutterstock, namtipStudio
השקעות ESG / אילוסטרציה: Shutterstock, namtipStudio

שיקולים הנוגעים להיבטים סביבתיים-חברתיים ואלה הנוגעים בממשל תאגידי (להלן שיקולי ESG - Environmental, Social, Governance) תופסים נפח גדל והולך בשיח הציבורי בכלל ובתחום ההשפעות הפיננסיות בפרט. סיבה מרכזית לכך היא השפעתם על תיקי השקעות, הן בהיבט ניהול סיכונים והן בהיבט ביצועי השקעות. השיח ממוקד ה-ESG התעצם לקראת דיוני ועידת האקלים בגלזגו ולאור רצף של אסונות סביבתיים המיוחסים לשינויי אקלים. שיטפונות בגרמניה ובקנדה הבהירו באופן סופי כי גם העולם המערבי העשיר אינן מחוסנות מפניו.

במכתבו בשנת 2020 למנכ"לי חברות הפורטפוליו כתב לארי פינק, יו"ר בית ההשקעות בלאקרוק (מנהל הנכסים הגדול בעולם), כי "שינוי אקלים הוא סיכון למשקיעים". בשנת 2021 הוא כבר הלך צעד קדימה, כאשר כתב: "מגפת הקורונה לא רק שלא הסיטה את השיח הציבורי מנושא משבר האקלים אלא אף האיצה את מעבר ההון אל השקעות אחראיות". מינואר עד נובמבר 2020 משקיעים בקרנות נאמנות ומוצרים פיננסים אחרים השקיעו 288 מיליארד דולר בנכסים אשר מנוהלים ומדווחים ESG. משבר האקלים הוא סיכון שיש לקחת אותו בחשבון אך גם "הזדמנות השקעה היסטורית" כותב פינק.

אין חברה עסקית אשר המודל העסקי שלה לא ישתנה בסופו של דבר עקב המעבר לכלכלה של אפס פחמן. חברות שיגבשו אסטרטגיה ברורה בנושא יבדלו עצמן בעיני משקיעים, לקוחות, עובדים ורגולטורים. ואלו שלא ייערכו בהתאם - יאבדו את אמון המשקיעים והלקוחות.

השפעות המגמה העולמית הגיעו, באיחור מה, גם לישראל. בימים אלו ממש פרסמה הרשות לשוק ההון, ביטוח וחיסכון תיקון להוראת החוזר המאוחד, "ניהול נכסי השקעה" - שיקולי השקעה הנוגעים להיבטים סביבתיים, חברתיים והיבטי ממשל תאגידי ולסיכונים מתפתחים מהותיים (כגון סיכוני סייבר וסיכונים טכנולוגיה). חוזר זה קובע כי במסגרת מדיניות ההשקעה הכוללת הנקבעת על ידי ועדת ההשקעות של משקיע מוסדי, תיקבע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG הרלוונטיים לביצועי תיק ההשקעות ועשויים להשפיע עליהם. כמו כן הושם דגש מיוחד על פיתוח מומחיותו של המשקיע המוסדי לבחינת השיקולים והסיכונים האלה, ללא תלות בגורמים חיצוניים.

המשמעות היא, שעל על אף שניתן להתקשר עם נותני שירותים חיצוניים בעלי מומחיות בתחום, על המשקיע המוסדי לפתח מומחיות זו בעצמו. בנוסף, על המשקיע המוסדי לפרט במסגרת אותה מדיניות מהם השיקולים הסביבתיים-חברתיים ושיקולי הממשל התאגידי הנשקלים על ידו, וכן לפרט את שיקולי ההשקעה המהותיים.

עדיין קיים פער גדול בין המצוי לרצוי

לאור התמקצעות המשקיעים בתחום ודרישתם ההולכת וגוברת לשקיפות, ניהול, מדידה ודיווח על סוגיות של ESG, קיים צורך ודחיפות לכך שגם הסקטור העסקי ייפתח מומחיות ויכולת לעסוק ברצינות בסיכונים הנובעים מסוגיות ESG.

למרות זאת, נראה כי קיים עדיין פער גדול בין המצוי לרצוי ועל החברות המדווחות לבצע קפיצת מדרגה בהיערכות שלהן להתמודדות עם סוגיית משבר האקלים וסוגיות סביבתיות-חברתיות נוספות.

מחקר חדש (נובמבר 2021) של חברת דלויט בנושא תפקיד ועדת הביקורת בדירקטוריון החברה ביחס לשינויי אקלים מגלה, כי במרבית החברות, ועדות הביקורת כלל אינן מקיימות דיונים בנושאים אלו ובמרביתן אין דירקטורים בעלי ידע רלוונטי לנושא, וכי האתגר הגדול הוא לייצר תכנית פעולה ברורה שהנהלת החברה תעמוד מאחוריה.

יש מחסור רב בדירקטורים בעלי מנהיגות, ידע וניסיון בתחומים אלה, בעיקר בתחום הסביבתי. כך מוצא מחקר עדכני שבוצע במכון STERN ב-New York University. על פי מחקר זה, הדבר נכון גם לגבי רבות מהחברות אשר חשופות באופן מהותי לסיכונים הנובעים משינויי אקלים. הסיבה לכך, לפי המחקר, היא כי סיכוני ה-ESG טרם הופנמו והוטמעו בקריטריונים לגיוס דירקטורים. רוב הדירקטוריונים גויסו בתקופה בה שלט עקרון מרכזי אחד - מקסום התשואה על ההשקעה.

חברות המבקשות לדווח על פעילותן בנושאי ESG עושות זאת כיום עדיין לפי מיטב הבנתן ומדווחות מרצונן , בהתאם לשיקוליהן ולצרכיהן ולאו דווקא ככלי לניהול סיכונים.

נראה כי הגיע הזמן להפנים כי נושאי ה-ESG הם חלק מהותי מהאסטרטגיה העסקית וכי מדובר באחריות מהותית של החברה ושל הדירקטוריון. בעתיד הקרוב לא ניתן יהיה להסתפק בהאצלת סמכויות ליועצים חיצוניים המגישים דו"חות מעוצבים, ללא קיום דיונים מעמיקים בדירקטוריון החברה.

על דירקטוריון החברה, ובעיקר על ועדת הביקורת, לוודא שהנושא מנוהל בחברה באופן אקטיבי ולא רק כמענה לדרישות המשקיעים. יש להגביר את מעורבות הדירקטוריון בנושאי ה-ESG ולשנות את הרכב הדירקטוריון כך שיכלול יותר נשים וגברים בעלי מנהיגות, ניסיון והשכלה בתחומי הסביבה, החברה, ונושאים רלוונטיים נוספים.

הכותבת היא דח"צ ויו"ר ועדת הביקורת בחברה ציבורית מתחום האנרגיות המתחדשות. כיהנה בעבר כמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה