שקלו מילים: הקלטות שיחות הפכו לחלק בלתי נפרד מעולם העבודה

עורכות דין המייצגות עובדים ומעסיקים מספרות שפרקטיקת ההקלטות הפכה נפוצה במקומות העבודה, ואף שהיא עלולה לחבל ביחסי האמון לפעמים היא דווקא מועילה • איך מתייחס בית המשפט להקלטות ומתי כדאי לשני הצדדים להסכים על הקלטה גלויה • ניהול וקריירה

הקלטות במקום העבודה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
הקלטות במקום העבודה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

הקלטות השיחות עם בני משפחת נתניהו, שביצע בשיטתיות עד המדינה בתיק 4000 ניר חפץ ונחשפו לאחרונה, מפנות זרקור לפרקטיקה לא נדירה כל כך גם במקומות עבודה אחרים, שבה עובדים ומנהלים מקליטים זה את זה באופן שיטתי.

עו"ד נעמה שבתאי בכר, מומחית בייצוג מעסיקים בדיני עבודה ממשרד בכר שבתאי עורכי דין, מספרת שפגשה עובד במקום עבודה ציבורי ש"בנה" למנהל שלו תיק על התנכלות. "המנהל לא היה מרוצה מהעובד והעיר לו, ואף זימן אותו לפגישת עבודה מקצועית ורשמית לדון בעניין. מטרת השיחה לא הייתה שימוע אבל העובד הפעיל את ההקלטה עוד קודם שנכנס ואמר למנהל: 'אוקיי, באתי לעוד אחת מהשיחות איתך בעקבות ההתנכלות שאני חווה ממך. ממה הפעם אתה לא מרוצה? ואגב, הנה, עכשיו אני מקליט את השיחה'. אבל ההקלטה הייתה פעילה גם כשהוא אמר את הפתיח של השיחה. המנהל אמר לו: 'מה זאת אומרת אתה מקליט את השיחה? אלה ענייני עבודה'. והעובד אמר לו: אני מבין שאתה לא רוצה שיכירו אותך, איך אתה פתאום מדבר יפה. ככה הוא בנה לו תיק של התנכלות. זה בעיניי לא ראוי".

עו''ד נעמה שבתאי בכר / צילום: מיכל רביבו
 עו''ד נעמה שבתאי בכר / צילום: מיכל רביבו

מצד אחר נתקלה שבתאי בכר במנהל שהקליט את העובדים שלו באמצעות "משת"פ" שגייס מקרב העובדים כדי לשמוע מה העובדים אומרים עליו מאחורי הגב. "גם זה לא ראוי בעיניי", היא אומרת.

לדברי עו"ד סיגל פעיל, מומחית בדיני עבודה, הקלטות במקומות העבודה הפכו לפרקטיקה שגרתית, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, וכולם "שוקלים מילים".

"ההקלטות האלה רלוונטיות בעיקר במצבים שבהם הן הדרך היחידה להוכיח טענה מסוימת". כדוגמה, פעיל מספרת על ניסיון כושל של עירייה להעמיד לדין משמעתי עובד רק כי ביצע הקלטה. "בית הדין למשמעת שקל את הנסיבות והשתכנע שההקלטה הייתה לגיטימית. במצבים הרלוונטיים ובלית ברירה אחרת, אני ממליצה ללקוחות שלי לעשות את זה, במיוחד כאשר מעשה ההקלטה, הגם שלא רצוי במציאות נקייה מפגמים ביחסי העבודה, עדיף על מצב של נחיתות ראייתית שעלול לפגוע בעובד או במעסיק".

לא עבירה אבל מזיקה

נקודת המוצא המשפטית היא שהקלטת שיחה אינה עבירה. לדברי עו"ד אפרת בירן, שותפה בנ. פינברג ושות', מומחית בדיני עבודה, "כאשר אדם מקליט שיחה שהוא עצמו צד לה, אין מדובר בהקלטת סתר, כמשמעה בחוק האזנת סתר. הקלטה כאמור היא קבילה ויכולה לשמש כראיה בהליך משפטי.

עו''ד אפרת בירן / צילום: יח''צ
 עו''ד אפרת בירן / צילום: יח''צ

"אלא שהקלטה שיטתית של עמיתים לעבודה ללא סיבה מוצדקת, כפי שקבעו בית המשפט העליון ובתי הדין לעבודה בפסיקתם, פוגעת בקיומם של יחסי עבודה תקינים ויוצרת אווירה עכורה וחשדנית במקום העבודה".

בפסק דין שהתייחס להקלטה של עובד מדינה, קבע בית המשפט העליון כי "התנהגות כזאת, שמקורה בחשדנות או בתככים, עלולה לזרוע חוסר אמון בין העובדים לבין עצמם, לשבש את היחסים בקרב שירות המדינה, ובסופו של דבר אף לפגוע בשירות שהוא נותן לציבור. עצם השיבוש ביחסים ובתפקוד די בו כדי לקבוע שהתנהגות כזאת היא התנהגות שאינה הולמת את עובד המדינה".

לדברי בירן, בית הדין הארצי לעבודה הבחין בפסיקתו בין שני מצבים: מצב שבו עובד מקליט ללא סיבה מוצדקת ובאופן שיטתי את הממונים עליו ואת עמיתיו לעבודה, וזאת על מנת לאסוף ראיות לשעת הצורך ולעשות בהן שימוש - התנהגות הנתפסת על ידי בתי הדין לעבודה כפוגעת בבסיס יחסי האמון שבין עובד לבין מעסיקו; ומצב אחר שבו עובד או מועמד לעבודה מקליט שיחה על מנת שיוכל להוכיח את טענותיו לפגיעה שלא כדין, במיוחד במקרים קשים להוכחה, כגון הפליה, חשיפת התנהגות בלתי תקינה במקום העבודה, גזענות וכדומה. במקרה כזה, עצם ההקלטה אינו פסול.

 
  

"בתי הדין לעבודה הסתמכו על הקלטות כאלה כדי לקבוע שמעסיק פגע בעובד, למשל במקרה שבו עובדת טענה שפוטרה בשל הריונה או במקרה שבו מועמד לעבודה טען כי לא התקבל לעבודה בשל מוצאו".

לדברי שבתאי בכר, "בעיניי, תלוי מאיזה מקום ההקלטה מגיעה. אם מדובר באדם שמקליט את השיחות כדבר שבשגרה מטעמים עניינים, ובמאני טיים שולף את מה שרלוונטי, אני לא רואה בזה בעיה בעידן הדיגיטלי בתוך מקומות העבודה. אבל אם ההקלטות הופכות להיות מטרה בתוך יחסי העבודה (ולא אמצעי להשגת מטרות ענייניות) זה שומט את כל הבסיס של יחסי אמון שנדרשים במקומות עבודה".

לפעמים אין ברירה

עו"ד פעיל סבורה שהקלטות הן בחלק מהמקרים מחויבות המציאות. "הלוואי שהיינו במציאות שבה יחסי העבודה היו מתנהלים כך שהאירועים הלא תקינים היו יוצאי דופן ולא היה צורך להקליט. לצערי, יש הרבה מאוד סיטואציות שמעסיקים ועובדים נקלעים אליהן והן מכניסות את התיעוד לטווח השגור. ברגע שיהיה ברור שבמסגרת יחסי העבודה אסור להטריד, אסור לשקר, אסור להתעמר, אסור לבצע עבירות משמעת - ברגע שיחסי העבודה יהיו חפים מאירועי קיצון, אז אפשר יהיה להחזיר את המגבלות על ההקלטה. בינתיים, לצערי זה לא כך. זה מצער, אבל זו המציאות".

עו''ד סיגל פעיל / צילום: תמונה פרטית
 עו''ד סיגל פעיל / צילום: תמונה פרטית

בכל מקרה, אומרת פעיל, מומלץ לכולם להביא בחשבון קיומן של הקלטות. "בהקשר הזה, לבתי הדין לעבודה יש הכלים המשפטיים והרגשיים, והייחודיות המתבקשת בשונה מבתי המשפט הרגילים, לבדוק באילו נסיבות ההקלטה הייתה ראויה או לא ואין לאסור על קיומה".

פרקטיקה של הקלטה גלויה

מתי מומלץ להקליט? שבתאי בכר נותנת כמה דוגמאות. "לא מזמן ייצגתי לקוח שעושה חיתוכים מיוחדים ללקוחות בחו"ל והוא מקליט את כל השיחות עם הלקוחות כדי להעביר אותן כמו שהן למפעל, כדי שלא יהיו טעויות בהזמנה", היא אומרת. "הטלפון גם הקליט שיחה עם עובד שטען כי פוטר בגלל מילואים, והשיחות איתו הוכיחו שהוא ביקש לסיים את העבודה.

"מקרה נוסף שבו ניתן להקליט הוא של אישה בהיריון שמבינה שיהיה לה מאוד קשה להוכיח שההיריון שלה הוא לצנינים בעיני המעסיק. כשהיא תגיע לשיחה כזו או אחרת והיא תקליט אותה מתוך חשש שיפטרו אותה בהיריון, זה בעיניי לגיטימי, כי אין לה כלים להתמודד עם זה. היא יכולה להיות אמצעי להשגת מטרה מסוימת".

בירן מוסיפה שבמקומות עבודה התפתחה גם פרקטיקה של הקלטה גלויה (בהסכמת המעסיק והעובד) של שיחות פורמליות, כמו שיחות שימוע טרם סיום ההעסקה ושיחות בירור למיניהן, כדי למנוע מצב שבו כל צד רושם לעצמו פרוטוקול או מקליט את הצד השני ללא ידיעתו.

"בשימוע זה סופר לגיטימי, אומרת גם שבתאי בכר. אנחנו עושים את זה ממקום של לחסוך את התיעוד באמצעות פרוטוקול. במקום להיות עסוק בלכתוב, להיות עסוק בלהקשיב. לקבל החלטה יותר מושכלת. הקלטה של שימוע משקפת הכי טוב את הדברים של העובד. אם אתה רוצה להתייעץ, אפשר להעביר את זה למנהל בכיר יותר".

צרו איתנו קשר *5988