קצת צניעות לא תזיק: התכונות הדרושות ליזם בזמן משבר

מחקר שעשתה פרופ' דפנה קריב בקרב 1,000 יזמים בדק מדוע דווקא הם גילו התאוששות מהירה בקורונה ואילו תכונות אפיינו אותם • ביטחון עצמי מופרז דווקא פעל כמו בומרנג • ניהול וקריירה

התכונות הדרושות ליזם בזמן משבר / צילום: גלובס
התכונות הדרושות ליזם בזמן משבר / צילום: גלובס

שכירים רבים שואלים את עצמם אם הם מתאימים להיות יזמים ומה מייחד יזמים לעומת מי שאינם יזמים. מחקר חדש שבחן את ההתמודדות של יזמים בתקופת הקורונה שופך אור על כמה מההבדלים.

המחקר בוצע על ידי פרופ' דפנה קריב מבית הספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן-הבינתחומי הרצליה, בשיתוף פרופ' לואיס סיסנרוס, מ-HEC Montreal, בית ספר למינהל עסקים ויזמות באוניברסיטת מונטריאל. במחקר השתתפו  1,000 יזמים. רובם מקנדה וחלקם הקטן מישראל, לצורך תיקוף בין-תרבותי. הוא החל ב-2019 במטרה לבחון את החסינות המנטלית של יזמים, וקיבל זווית נוספת עם התפרצות מגפת הקורונה. 

ההון הפסיכולוגי של היזמים

המחקר בחן את מנגנוני ההתמודדות בהתאם ל"הון היזמי-פסיכולוגי", מושג שטבעו חוקרים אחרים וכולל שלושה מרכיבים: אופטימיות, ביטחון עצמי/חוללות עצמית (כלומר, תחושה שאני מסוגל להתמודד עם המצב) וחוסן. ייחודו של המחקר הוא ביישום של המודל בקרב יזמים בעת משבר.

לדברי קריב, "עניין אותנו לבדוק למה דווקא היזמים, שהכי 'נדפקו' מהמשבר, היו אלה שהתגברו הכי מהר. אחת ההנחות הייתה שיזמים פשוט רגילים להיות במצב משברי. היום קוראים לזה קורונה, מחר קוראים לזה 'המשקיע שלי הבטיח ולא קיים'. אז קודם כול בחנו אם הם פחות לוקחים ללב מצבים משבריים, פחות מדווחים על מצוקה או על בעיות שינה - וראינו שלא, ולעתים אפילו להיפך". כדי לבחון זאת השווה המחקר בין יזמים לשכירים - קבוצה של כ-400 מנהלים בדרג בינוני ומעלה, והיתר מנהלים זוטרים או כלל לא מנהלים.

אז מה עזר ליזמים בכל זאת להתאושש מהר?
"הבנו שליזם יש נכס מסוים שמאוד רלוונטי בקורונה. סוג של חבילה, הון פסיכולוגי שרלוונטי רק ליזמים שמשתמשים ברכיבים שלו באופן מושכל, מציבים לעצמם יעד ומתמידים בו. הם אומרים לעצמם: אני מגיע ליעד הזה, קורונה או לא קורונה".

ההון הפסיכולוגי היזמי מורכב מאופטימיות/תקווה, חוסן וביטחון עצמי או תחושת חוללות עצמית, כלומר, מה אני חושב ומרגיש שאני מסוגל לעשות. הממצאים הראו שאופטימיות ותקווה מובילות באופן ישיר לפעולה: "אני הולך/ת עכשיו לשפר את המיומנויות שלי ושל העסק שלי כדי לצלוח את המצב"; חוסן מאפשר לבקש עזרה מהאקוסיסטם - בעזרת יועצים, מנטורים וכסף שיש באקוסיסטם שלי אוכל לשפר את המיומנויות שלי ושל העסק שלי כדי לצלוח את המצב; ביטחון ותחושת שליטה במצב, לעומת זאת, בדרך כלל אינם מובילים לפעולה. היזם או היזמת סומכים כל כך על היכולות הפנימיות שלהם, עד שהם לא מתכוונים לשנות כלום, לא לפנות לאקוסיסטם ולא לשפר  מיומנויות של היזם או של העסק שלי.

פרופ' דפנה קריב / צילום: אלי אורן
 פרופ' דפנה קריב / צילום: אלי אורן

המשבר מחזק את היזמים

"הדבר הכי מעניין הוא שכל הדברים האלה יוצרים יחד נכונות רבה יותר לפנות לעזרה מבחוץ. זה מעניין משני היבטים", אומרת קריב. "ראשית, יזמים בדרך כלל הם סוליסטים. הם לא מבקשים עזרה מבחוץ גם כי הם מפחדים שיעתיקו מהם וגם הם אינם סומכים על אף אחד מלבד עצמם. אנחנו רואים שבמצבי משבר דווקא החבילה של ההון הפסיכולוגי דוחפת אותם להתחיל לחפש את בעלי העניין שלהם מהאקוסיסטם.

"זאת תופעה חדשה יחסית אצל היזמים. מצאנו שככל שהם אופטימיים יותר הם פונים יותר למשקיעים, פונים יותר לסטארט-אפים אחרים כדי לעשות עסקת בארטר ויחד לנסות לממש את המטרה. ככל שהם בעלי חוסן נפשי גבוה יותר, הם מחפשים עוד יותר עזרה מבחוץ".

ומה עם הרכיב השלישי, ביטחון עצמי?

"ביטחון עצמי הוא קצת מתעתע ומתאפיין בעקומת גאוס, כלומר הביטחון העצמי חשוב והוא מניע חוללות עצמית, יוזמה ועשייה, וכתוצאה מכך מסייע להוריד את רמת המצוקה, אולם מנקודה מסוימת, היזם עשוי לאבד כיוון ולהימנע מבקשת עזרה. זאת מתוך אמונה שהוא יכול להיחלץ מהמצב שאליו נקלע. זה השלב שבו הביטחון העצמי מתחיל להזיק.

"אנחנו מכירים את הטיפוסים האלה, היזמים היהירים, אני ואפסי עוד. הדבר הזה עובד עד גבול מסוים ואנחנו רואים שבמשבר זה עבד כמו בומרנג אצל שהיה לו יותר מדי ביטחון. המסקנה היא שליזמים שבטוחים שהידע נמצא אצלם, כדאי בתקופת משבר להוריד קצת את הראש, להיות צנועים יותר ולחפש עזרה מבחוץ". 

מצאתם גם הבדלים בין גברים לנשים.

"היו הבדלים בחוסן הפסיכולוגי. הוא היה גבוה אצל נשים באופן משמעותי מאשר אצל גברים. נשים יזמיות הן גם יותר אופטימיות מגברים יזמים, אבל הביטחון העצמי שלהן נמוך יותר".

לדברי קריב, "המצוקה עצמה היא לא הבעיה, אלא היכולת שלנו להתמודד איתה. ההון הפסיכולוגי הוא משתנה מכריע בהיחלצות ממשבר. מי שההון הפסיכולוגי שלו גבוה יוכל בקלות רבה יותר לשפר את מצבו, מהותית ורגשית. בהיעדר הון פסיכולוגי, יהיה קשה להתגבר על המצוקה, גם אם היא אינה גדולה. 

"הבשורה הטובה", אומרת קריב, "היא שאפשר ללמד את ההון הפסיכולוגי הזה, כלומר הוא נרכש. ניתן ללמד מיומנויות ליצירת תקווה, חוסן, וכישורים לחוללות עצמית ושליטה במצב. למעשה, משבר הוא הזדמנות פז להעצים את המיומנויות שלך. הממצאים שלנו תומכים בתפיסה שלפיה יזמים מתחזקים דרך המשברים שהם חווים".