כשהשרים לא מקבלים את עמדת הפקידים: למה מה שאסור לדוד אמסלם מותר לבני גנץ?

בלשכה המשפטית ברשות החברות היו השבוע מבולבלים קמעה נוכח הרוח הגבית-המשפטית לה זוכים שרי האוצר והביטחון, ליברמן וגנץ, במינוי עמיר פרץ ליו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית. העובדים בלשכה חזרו אחורה ביומנים לדצמבר 2020. אי אז היה זה השר דוד אמסלם שהיה אחראי על רשות החברות. ניסיונותיו לבצע רפורמה בשיטת המינויים שהנהיג לפיד נתקלה בחומה בצורה. אמסלם גרס כי בנבחרת הדירקטורים שנוצרה כיהנו מי שנקראים היום "אנשי ישראל הראשונה" ואילו ישראל השנייה - אנשי פריפריה ומזרחיים, כמעט ולא נמצאים. לכן, מתוקף סמכותו (כך חשב) רצה לבטל את הנבחרת ולמנות דירקטורים אחרים.

המשנה ליועמ"ש דאז דינה זילבר בלמה את הרעיון, כשהיא קובעת כי "דרך המלך למינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות היא באמצעות הצעת מועמדים שנבחרו בהליך פומבי, תחרותי ושוויוני - קרי מתוך מאגר נבחרת הדירקטורים". והנה, פחות משנה אחרי, התעוררו אנשי רשות החברות לגלות שמה שאסור לשר דוד אמסלם, מותר לשרים גנץ וליברמן.

מחד הייתה זו בשורה מרעננת עבור שורה של פוליטיקאים. הם גילו שאם חשקה נפשם במינוי והם רואים באדם מתאים לתפקיד, הם יכולים למצוא את הייעוץ המשפטי שייתן גב לכך, גם אם בניגוד לייעוץ משפטי ממקורות אחרים (ועדת המינויים). הם גילו שייעוץ משפטי הוא אכן כשמו - רק ייעוץ, ואילו באחריות נושא השר.

מאידך, הבלבול, הו הבלבול. איך יועץ משפטי לממשלה שסומך ידיו על חוות דעת שגורסת שאין לסטות מנבחרת הדירקטורים (אלא במקרים חריגים) רק לפני 11 חודשים תמימים, כותב השבוע חוות דעת בת 77 עמודים לפיה פרץ מתאים לתפקיד. מנדלבליט אף מסכם: "אני סבור כי קיימים נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה מהמלצת הוועדה".

חוות הדעת של מנדלבליט, שמכשירה את פרץ, מצליחה להכעיס את כל השחקנים על המגרש. גם את אלו שרצו לקבל ממנו גב כזה בעבר ומעולם לא זכו, וגם את אלו שטוענים כי עמדת ועדת המינויים מחייבת ולא ניתן לערער עליה. חוות הדעת הזו גורסת כי זיקתו הפוליטית של פרץ נחלשה משמעותית ולכן ניתן למנות אותו, אך מה על הזיקה הפוליטית של ההחלטות המשפטיות?

החיזור שבמלכוד

השבוע בשיחת מסדרון עם אחד מחברי הכנסת של ש"ס הוזכר שוב החיזור המתמיד מצד אנשי הימין בממשלה שמבקשים להשאיר עבורם את הדלת פתוחה. זה לא סוד שסער, בנט ואפילו לפיד יעדיפו שותפות עם מפלגות חרדיות. הן יגדילו את בסיס התמיכה של הממשלה ב-16 מנדטים נוספים על פני הארבעה של רע"ם, שבשאלות של עלות-תועלת לא תמיד מכסה התועלת על העלות הגבוהה.

גם למפלגות החרדיות יש מה להרוויח מכניסה לממשלה, תוכניות וגזירות רבות צפויים להרע עם החברה החרדית. ביומיום שרים שמעוניינים להוציא לדרך תוכניות שיטיבו עם האוכלוסייה החרדית נבלמים לא פעם על ידי לפיד או ליברמן. כל אלה לא היו מתרחשים אם דרעי היה יושב ליד שולחן הממשלה. ועדיין, פעם אחר פעם חברי הכנסת החרדים, ובעיקר חברי ש"ס, מבהירים שלא ייכנסו לממשלת בנט-לפיד בעד שום הון. שאלתי למה, והתשובה הייתה פשוטה: "אנחנו באופוזיציה בגלל נתניהו ובגלל שאנחנו תומכים בו, אבל גם כ־5 מהמנדטים שלנו הם בגלל התמיכה ממנו. במלכוד הזה, נמשיך להחזיק את בלוק הימין כדי לא להפוך למפלגת שוליים".

דרעי יילחם בקלון

באשמת אותו בלוק דרעי-נתניהו, טענו השבוע מקורביו של יו"ר ש"ס, המערכת המשפטית צפויה להמליץ להטיל על דרעי קלון בגין עבירות מס. זה יהיה קלון שני במספר שיבטיח את הוצאתו של דרעי מהמערכת הפוליטית ויטרוף את הקלפים עבור כל השחקנים. לא סתם ראשי הקואליציה נושאים עיניים כדי לראות מה יעלה בגורלו של דרעי. לא סתם דרעי עצמו הודיע מעל דפי המגזין החרדי "משפחה" דרך כותבים בעיתון כי הוא הולך להילחם בכל החלטה כזו.

6 וחצי שנים לטובת ניהול חקירה עבור כל אדם הם בגדר עינוי דין. הפוליטיקאי חשוד כל עוד לא יוכח אחרת ולא כפי שנהוג לומר: "חף מפשע עד שתוכח אשמתו". על פי ההערכות תקופת הזמן הזו אמורה להסתיים בשבועות הקרובים כאמור עם המלצה להעמדה לדין בגין עבירות מס. נזכיר כי למרות שבתחילת הדרך יצאו החוקרים בחשדות לעבירות הכוללות אשמה בשוחד ומרמה, ב-2019 כבר תודרכו כתבי המשפט כי ישנה התלבטות אם בכלל להגיש כתב אישום.

דרעי מבחינתו היה בטוח מאז שהתיק לקראת סגירה, וכעת נוכח השינוי המסתמן, החליט שלא לחתום על כל עסקה שסופה קלון שיוציא אותו מהמגרש הפוליטי. "אם יש למישהו מחשבה שדרעי יעזוב בגלל קלון הוא טועה", אמר מקורבו השבוע. "הוא ישלוט בש"ס כמה שירצה ולא משנה אם הוא בכנסת, בבית או בחו"ל". החלטתו של דרעי להודיע מעל דפי מגזין "משפחה", המשויך לש"ס, שלא יחתום על עסקה הכוללת קלון היא הכרזה: את כתב האישום הזה הוא לא יקבל כגזירת גורל, הוא מתכונן למשפט. במערכת הפוליטית יצטרכו כעת מסך מפוצל: האחד למשפט המתנהל של נתניהו והאחר לטובת המשפט של דרעי.

דילמת התחב"צ של בנט

רפורמת הכשרות שהוציא לפועל שר הדתות מתן כהנא הובילה להגברת התאבון אצל השותפות הקואליציוניות ולאו דווקא לאוכל כשר. הדיונים על הפעלת הרכבת הקלה בשבת בתל אביב הביאו את שרת התחבורה מרב מיכאלי להודיע כי "נגמרו ימי המצור בסופ"ש" ולדבר על הצורך בהסכמות בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. גם ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד אמר שיפעל בנושא.

העבודה ויש עתיד גם חתומות על הסכמים קואליציוניים בדבר קידום הפעלת תחבורה ציבורית בשבת וכך גם מרצ וישראל ביתנו. נותר נעלם משמעותי אחד: העמדה של ראש הממשלה נפתלי בנט. הוא אמנם חתום מול לפיד על הסכמים אחרים לגמרי (ומחייבים יותר), לפיהם לימינה יש זכות וטו בנושאי סטטוס קוו, ויד ימינו איילת שקד אף אמרה השבוע כי היא בעד לשמור על הסטטוס קוו. אבל טרם נשמע קולו של בנט בנושא, ובקואליציה מעריכים כי הוא לא מתנגד.

החרדים באופוזיציה ולכן מדובר בהזדמנות פז עבור מיכאלי, לפיד וליברמן. בשבועות הקרובים יתחילו ניסיונות הגישוש באשר לקידום רפורמה בהסכמה. בנט, שעמד עד לא מזמן בראש מפלגת "הבית היהודי", יצטרך לגבש עמדה מעודכנת.