בית עשוי במבוק או אדמה מקומית

בפיליפינים ישנו משבר דיור חריף, המחייב פתרון מיידי לדיור במחירים הוגנים. כשברקע ענף הבנייה סופג ביקורת על הנזק הסביבתי שהוא מייצר - ביקורת שהחריפה עוד יותר אחרי החלטת ועדת גלזגו לעצירת בירוא יערות עד 2030 - נדרשת יותר מתמיד אלטרנטיבה לחומרי הגלם המסורתיים של ענף הבנייה. חברת קובו הפיליפינית מצאה פתרון שעונה על שני האתגרים הללו יחד: במבוק.

כ-4.5 מיליון אזרחים פיליפינים הם מחוסרי דיור, בשל מחסור בבתים במחיר נגיש שגם יהיו עמידים במזג האוויר הקיצוני שפוקד את הפיליפינים לעתים קרובות. כדי לאפשר בנייה זולה ואיכותית, קובו הסתכלה דווקא אל העבר, במקום לטכנולוגיות חדשניות, ומצאה את הפתרון אצל החברה הפיליפינית המסורתית: בתים שעשויים מבמבוק.

באסיה משמש הבמבוק לבנייה כבר אלפי שנים - ממנו מייצרים את הבקתות המסורתיות המורכבות כקופסה על כלונסאות. הבמבוק הוא עץ חזק, גמיש וזול, ובנוסף, קצב הצמיחה שלו הוא מהמהירים בעולם - הוא מוכן לכריתה ולעיבוד בתוך שלוש שנים, בעוד שעצים הנמצאים בשימוש מסורתי בענף הבנייה גדלים במשך עשרות שנים עד שניתן להשתמש בהם.

בתי הבמבוק של חברת קובו באים בגדלים שונים - מחדר שינה אחד ועד שישה - והם משלבים בנייה מסורתית וטכנולוגיה של המאה ה-21, כמו גופי תאורה מודרניים וחלונות זכוכית חסינים. היסודות שעליו ניצב הבית הם עמודי בטון, שיבטיחו הגנה מפני אסונות טבע כמו רעידות אדמה ושיטפונות. ואכן, חודש אחרי ששני הבתים הראשונים הוצבו - פקדה את האזור רעידת אדמה בדרגה שש, ושום נזק לא נגרם למבנים. את בתי הבמבוק אפשר להרכיב תוך ימים אחדים, והם עמידים ל-50 שנה.

הטכנולוגיה של המאה ה-21 מאפשרת עיבוד של הבמבוק כך שניתן יהיה, בעתיד הלא רחוק, לבנות באמצעותו מגורי יוקרה, בתי ספר, גורדי שחקים ואפילו ערים שלמות.

לבנים מחול מדברי באבו דאבי

השיטה של שילוב טכנולוגיה מתקדמת מחד גיסא וחומרים מקומיים מאידך גיסא, הולכת ותופסת תאוצה ככל שמשבר האקלים ומשברי הדיור ברחבי העולם מחריפים. שימוש בחומרים מקומיים נותן מענה לצרכים המקומיים, בעיקר אלה הקשורים להגנה מפני מזג האוויר - כמו הדוגמה המובהקת ביותר של איגלו מקרח אצל האסקימוסים. באיטליה, פרויקט ראשון מסוגו משלב טכנולוגיה של הדפסת תלת-ממד, הנמצאת בשימוש רחב בתעשיית הבנייה, רק שבמקום בטון, המדפסת משתמשת בחומר טבעי לחלוטין, שניתן למחזור, אינו פולט חומרים מזהמים בהפקה שלו והוא מקומי, כך שאינו דורש שינוע מזהם: אדמה.

גם באבו דאבי נעשה שימוש באדמה מקומית בפרויקט "הדיונות האורבניות". מדפסות תלת-ממד מדפיסות לבנים העשויות בעיקר מחול מדברי, ובאמצעותן נבנים בתי החימר, היעילים מאוד בבידוד החום האופייני לאזור.

חוקרים גרמנים מצאו כי גרעיני התירס משמשים כחומר בידוד יעיל, שעמיד גם בפני מזג האוויר וגם בפני שריפה. הפופקורן הוא כמובן בר-קיימא הרבה יותר מחומרי הבידוד הקונבנציונליים, הנגזרים מנפט או פלסטיק, ותהליך העיבוד שלו מזהם הרבה פחות מהם.

מלבד עץ, במבוק, אדמה ואפילו פופקורן, גם צמח הקנבוס נמצא בשימוש כבסיס לייצור חומר דמוי בטון. שתי חוקרות מבריטניה מצאו שימוש למינים פולשים, המהווים סיכון אקולוגי בעצמם, והפיקו גם מהם חומר הדומה בתכונותיו לבטון, שיחליף את הבטון המסורתי, המזהם והיקר.