תעשיית קרנות הנאמנות בישראל מנהלת כיום כ-360 מיליארד שקל. למרות ההיקף הגדול, ולמרות שבשוק פועלות כ-20 חברות מנהלות, 99% מהמסחר בקרנות מתבצע באמצעות יועצי ההשקעות של הבנקים. בגין מעורבותם במסחר גובים הבנקים מהמשקיעים דמי משמרת ועמלות קנייה ומכירה, ועל פי הערכות בשוק סך העמלות הללו נאמד ב-700-900 מיליון שקל בשנה.
השבוע הגישה חברת הפינטק פייר בקשה להתקבל כחבר בורסה לבורסה לני"ע בתל אביב, כצעד הכמעט אחרון בדרך להקמת פלטפורמה דיגיטלית שתאפשר לציבור המשקיעים לרכוש קרנות נאמנות בלי לשלם את העמלות המדוברות.
הפלטפורמה של פייר, כך טוענים בחברה, תפתח בפני המשקיעים את היכולת לרכוש יחידות של קרנות נאמנות כבר בתהליך החיפוש והמיון הראשוני אחר מוצר השקעה, בתהליך מקוון. מהצד השני של המסחר, לראשונה מאז רפורמת בכר בשנת 2005, חברות קרנות הנאמנות יוכלו באמצעות הזרוע הדיגיטלית החדשה להפיץ יחידות של קרנות נאמנות באופן ישיר למשקיעים.
לא תעסוק בפעילות מסורתית של חברי בורסה
פייר הוקמה על ידי קבוצת אפ.אמ.אר, המספקת נכון להיום את הפלטפורמה למרבית חברי הבורסה הפועלים בבורסה בתל אביב, וכתוצאה מכך גם רוב המסחר מתבסס על הפלטפורמה הזו. עם זאת, ב-פייר מציינים כי הבקשה להתקבל כחבר בורסה נעשתה לטובת הפצת קרנות נאמנות פתוחות לציבור בישראל בלבד, ולא תעסוק בפעילות מסורתית של חברי בורסה, כמו מסחר בניירות ערך, חיתום וברוקראז'. זוהי הצהרה לא פשוטה, נוכח העובדה שהחברה המתמחה בפיתוח מערכות פיננסיות כוללת גם חברה לניהול קופות גמל - סלייס גמל.
ב-פייר מוסיפים כי הקמת המערכת תביא לשיפור הן לצרכנים והן למנהלי הקרנות. "עבור הצרכן עצמו, לראשונה בארץ החיפוש והרכישה יהיו באותו מקום. עד היום, המשקיע חיפש ומצא קרן נאמנות שהוא מעוניין להשקיע בה, והרכישה עצמה בוצעה בתהליך נפרד במקום אחר. עם השקת פייר המשקיע לא יידרש לנדוד מזירה לזירה כדי לבצע את הרכישה", הם מסבירים. עבור מנהלי הקרנות, מדובר בגישה ישירה למשקיעים, ללא תיווך של גורם שלישי, במקרה הזה הבנקים.
על פי המודל העסקי של החברה, את התגמול הם יגבו מהחברות המנהלות אשר ישתמשו בפלטפורמה להפצת מוצריהן. מדובר לפי שעה בקרנות נאמנות מסורתיות ישראליות בלבד. עם זאת, וכדי לשמור על אובייקטיביות במהלך התהליך, מי שייכנס לפלטפורמה הדיגיטלית עצמה ימצא רשימה אלפביתית של הקרנות ללא העדפה או ניתוח של השוק.
המערכת תוטמע באתרי אינטרנט ובפרסומים
ב-פייר רוצים להישאר בגדר פלטפורמה בלבד לביצוע המסחר, ומכוונים לכך שעיקר השימוש במערכת ייעשה באמצעות הטמעתה באתרי אינטרנט או פרסומים שונים, וכך לקוח שייחשף לקרן מסוימת יוכל לרכוש אותה ישירות מהמיקום שבו נחשף אליה.
הקמת הפלטפורמה התאפשרה לאחר שלפני כשנתיים פרסמו רשות ניירות ערך והבורסה לניירות ערך "קול קורא", שהופנה לכלל הגורמים המעוניינים לפעול כברוקר קמעונאי בישראל בהפצה של קרנות נאמנות. המהלך נועד לאפשר לציבור הרחב ליהנות משירותי מסחר ישירים, מתקדמים, זולים ונגישים יותר לטובת קידום חדשנות טכנולוגית בשוק ההון והוזלת עלויות השירותים הפיננסיים.
לשם כך, הרשות והבורסה פעלו לקדם שינויים ברגולציה ובתקנון הבורסה במטרה להקל על הברוקרים, בדגש על הפחתת דרישות הון ודיגיטציה מלאה של תהליך פתיחת חשבון ניירות ערך, כנהוג בשוקי ההון המפותחים והמתקדמים בעולם.
"להערכת החברה, פעילות פלטפורמת הפינטק האובייקטיבית במתכונת הזו צפויה להיטיב עם הציבור, באמצעות הפיכת קרנות הנאמנות למוצר דיגיטלי מקצה לקצה ומתן מענה לצורך והרצון של הציבור. הפעילות המתוכננת טומנת בחובה הזדמנות לשכלל ולהעמיק את שוק ההון הישראלי באמצעות הקמת פלטפורמה אובייקטיבית ותחרותית, אשר תתרום לפישוט תהליך הצטרפותו של לקוח פוטנציאלי לשירות והפיכתו לנגיש, זמין ויעיל, והכול באמצעות הענקת חוויה דיגיטלית מלאה ללקוח", ציינו ב-פייר.
800־900 מיליון שקל - סך העמלות המוערך שגובים הבנקים בשנה בקרנות הנאמנות
360 מיליארד שקל - היקף הכספים המנוהלים כיום בתעשיית קרנות הנאמנות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
