הפקק בנמלים מתחיל להשתחרר, אבל אנחנו נמשיך לשלם עליו עוד הרבה זמן

התורים המתארכים שנוצרו בתקופת הקורונה בכניסה לנמלי ישראל גרמו להפסדי עתק ליבואנים והיצואנים • בדוח של משרד האוצר נקבע כי העלויות הכבדות שסופגים בענף מתגלגלות לצרכנים • למרות שלאחרונה נראית הקלה בעומס, נראה שהוא ימשיך להיות מורגש ביוקר המחייה

אניית משא בנמל חיפה / צילום: Shutterstock
אניית משא בנמל חיפה / צילום: Shutterstock

בשנה האחרונה אין כמעט מוצר שמחירו לא עלה. החל מחומרי גלם כמו ברזל ונייר וכלה בצעצועים ומוצרי אלקטרוניקה. ההסבר שחוזר על עצמו שוב ושוב כגורם המרכזי לעליית המחירים הוא מחירי השינוע הימי שקפצו במאות אחוזים בשל היצע אוניות קטן, עלייה במחירי הנפט, פריון נמוך בנמלי המזרח כתוצאה מהקורונה ועוד.

גם לעומסים הכבדים בנמלים יש חלק בעליית המחירים. הנה דוגמה: בסוף אוגוסט הגיעה לנמל אשדוד האונייה Aegean Spire שהובילה עבור יבואנית התבואות ADM תירס להאכלת פרות. בשל זמן ההמתנה הארוך שהיא שהתה עד לסיום הפריקה (מעל חודש) נקנסה היבואנית ב-900 אלף דולר. במילים אחרות: המוצר התייקר בכמעט מיליון דולר.

בהודעה שפרסם החודש איגוד יבואני התבואות הוא מבהיר כי יבואנים גדולים שפועלים בדרום מעדיפים מזה זמן לפרוק תבואה בחיפה (נמל דגון), ולהובילה דרומה במשאיות. "האונייה מלניה, ועליה 26 אלף טון חיטה שמיועדים למפעל אסמי עוז באופקים, הגיעה מנמל רוטרדם בהולנד, לרציף דגון בחיפה, במקום לנמל אשדוד. מנכ"ל החברה, אדי מחלב, מצהיר כי העדיף לשלם חצי מיליון שקל להובלה במשאיות, מאשר לשלם קנס של מעל חצי מיליון דולר לחברת הספנות בחו"ל, בגלל קצב הפריקה האיטי בנמל אשדוד", נכתב בהודעתם.

 
  

גם יבואני הפלדה, שהתייקרה מאוד בחודשים האחרונים, מתקשים לעמוד בהמתנות. יו"ר חטיבת הברזל באיגוד לשכות המסחר, איציק איסטריק, אף יצא בהצהרה יוצאת דופן כשאמר לגלובס כי "אני ממליץ לרוכשי הדירות שלא להצמיד את הסכם הרכישה למדד תשומות הבנייה. הפקק הגדול בכניסה לנמלים והעיכוב העצום בפריקת הסחורה, עשויים להביא לגידול של כ-10% במדד הזה". הוא אף קרא לשרת התחבורה, מרב מיכאלי, "לפעול בדחיפות להקצאת רציף ייעודי בנמל אשדוד לצורך פריקה והעמסה של ברזל".
חשוב להבהיר כי את סדר פריקת האוניות קובע קובעת רספ"ן (רשות הספנות והנמלים) ולא הנמלים. וכך אוניות תיירות (שכמעט ואין בשל הקורונה) הן ראשונות בתור, אחריהן אוניות המכולה ובסוף אוניות מסוג מטען כללי (תבואות, חומרי גלם ועוד), ולכן הגורמים שפועלים בתחום המטען הכללי סופגים את מרבית העיכובים.

"הגודש בנמלים פוגע בפריון המשק"

ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים השבוע דיון על השפעת העומסים בנמלים על יוקר המחייה בישראל. הוועדה תתבסס בין היתר על דוח של אגף הכלכלנית הראשית באוצר מספטמבר האחרון. לפי הדוח: "השהייה הממוצעת של אונייה בנמלי חיפה ואשדוד ברבעון הראשון של 2021 עלתה בכ-46 שעות בהשוואה לנתוני 2019" (ראו אינפו). בנוסף נמצא כי, "התפוקה הממוצעת לשעת צוות בנמלי חיפה ואשדוד ירדה בכ-11% בממוצע ב-2021 לעומת 2019, ואילו התפוקה הממוצעת לשעת שהייה ירדה בכ-40%".

באוצר אף העריכו כי העיכובים בנמלים מפחיתים את הפריון במשק, כאשר הפגיעה ביצוא ברבעון הראשון של השנה מוערכת על ידם ב-16 מיליון שקל ליום במונחי תוצר. "הפגיעה ברכיב היבוא למוצרי השקעה במונחי תוצר מוערכת בכ-10 מיליון שקל ליום", נכתב בדוח שמעריך גם שככל שהמצב יתארך הוא ישפיע לרעה על התעסוקה ואף יביא לעליית מחירים במשק.

העלויות מתגלגלות בסוף לצרכנים

בדוח יש גם התייחסות ישירה לטענות שעולות מהיבואנים. "להערכת גורמים בענף, כל יום עיכוב עולה למפעילי האונייה כ-20 אלף דולר, כאשר חלק מעלות זו מגולגל ליבואנים וליצואנים ומשם לצרכנים". לדברי יבואנים עמם שוחחנו מגפת הקורונה וחוסר הוודאות בשינוע הימי ובזמני ההמתנה יצרו מצב לא שכיח וגם לא כלכלי במיוחד - רבים מזמינים הרבה מעבר לצורך הרגיל, בכדי להגדיל את המלאים שלהם, ובכך נוצרות שתי תופעות לא שגרתיות. גידול בהגעת אוניות לישראל - מה שלעיתים מגדיל את העומס. ומצד שני החברות זקוקות להגדיל את מרכיב האחסון בתחשיבים הכלכליים שלהם, דבר שגם מביא לייקור מוצרים או סחורות. לכן, מחירי הרכישה של מוצרים אלה שכבר בוצעו ישפיעו על המכירות העתידיות לפחות בחודשים הקרובים.

במשרד התחבורה כמו גם בנמלי אשדוד וחיפה, טוענים כי מאז שהתפרסם דוח הכלכלנית בספטמבר, המצב השתפר פלאים, לא מעט בזכות תוספת של עשרות עובדים זמניים בשני הנמלים. בשבוע שעבר בעת ביקורה של השרה מיכאלי בנמל אשדוד היא שיגרה הודעה לפיה "בזכות מאמץ מרוכז הצלחנו להביא לצמצום משמעותי של התור שעומד כעת על מספר חד-ספרתי של ימי המתנה, ולשמחתי הם הולכים ויורדים". בדיקה שקיים גלובס, נכון לאמצע השבוע הזה, מצאה כי 29 אוניות ממתינות מחוץ לנמלי הים התיכון, כאשר המצב בחיפה ובאשדוד אכן השתפר. אם בשיא המשבר עמדו מחוץ לנמל אשדוד 30 אוניות, נכון לעכשיו מדובר ב-8 בלבד. בנמל חיפה מדובר על 3 אוניות בלבד. במרבית המקרים ההמתנה מחוץ לנמל התקצרה אף היא כך שאוניות אלה כבר לא ממתינות שבועות כפי שקרה לא אחת בשנה האחרונה.

שאר האוניות שממתינות כיום מחוץ לנמלים מיועדות לנמל המלט וכיל (ICL) בדרום, ולנמלי דגון ונמל המספנות הפרטי בחיפה. אגב, באופן יוצא דופן דווקא מחוץ לנמל המספנות יש מספר רב יחסית של אוניות, דבר שלדברי נשיא לשכת הספנות, יורם זבה דווקא מלמד משהו על עוצמתם. "לנמלים הממשלתיים יש רציפים באורך של כחמישה ק"מ ואילו לנמל המספנות 600 מטר, והמצב הזה שבו אוניות רבות מעדיפות להמתין בתור אצלם ולא ללכת לנמלי אשדוד וחיפה מלמדת על היעילות שלהם".

תגובות הנמלים: "צמצום ייחודי בעולם"

מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "הצמצום הדרמטי בתור התפעולי הוא ייחודי בעולם המערבי וחשוב לשמר אותו בעזרת כוח האדם הזמני. נמל אשדוד גייס 90 עובדים זמניים להתמודדות עם העומסים שהלכו וגדלו עקב מגפת הקורונה וההשלכות שהיכו בכל נמלי העולם. בנוסף, חברת נמל אשדוד פנתה להסתדרות כדי להאריך את משך תעסוקתם של העובדים הזמניים".

מנמל חיפה נמסר: "החל מחודש אוגוסט תגבר הנמל את עובדי התפעול שלו ב-38 עובדים חדשים ופעל במיצוי מקסימלי של שעות נוספות של העובדים הקיימים. בחודשיים האחרונים, לעומת חודשים יוני-יולי, הושג קיטון בימי המתנה של כ-62% באוניות מטען כללי. בנוסף, הפעיל נמל חיפה לראשונה במלוא העוצמה את מסוף קישון מזרח המשרת בו זמנית שלוש אוניות מטען כללי. התוצאה היא שנכון לעכשיו שלוש אוניות מטען כללי בלבד ממתינות לתורן מחוץ לרציפי הנמל".

צרו איתנו קשר *5988