בעקבות פרשת NSO: משרד הבטחון מהדק את הסכמי ייצוא הסייבר

על מנת למנוע אי הבנות או שימוש לא נאות בתחום האפור, ההסכמים החדשים של משרד הביטחון מפרטים בדיוק רב את גבולות השימוש במערכות סייבר מודעיני התקפי • לראשונה בהסכמי ייצוא הסייבר, מונה משרד הביטחון סנקציה, לפיה אם יופרו התנאים, יוכל המשרד לבטל את ההסכם ולסגור את השימוש במערכת הטכנולוגית

שר הביטחון בני גנץ / צילום: רונן טופלברג
שר הביטחון בני גנץ / צילום: רונן טופלברג

בעקבות פרשת NSO וקנדירו, חברות הסייבר הישראליות שנכנסו לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי, אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון מהדק את הפיקוח על יצואני סייבר ומעדכן את נוסח הסכם הייצוא שעליה נדרשת לחתום כל מדינה המעוניינת לרכוש טכנולוגיה ישראלית.

על מנת למנוע אי הבנות או שימוש לא נאות בתחום האפור, ההסכמים החדשים מפרטים בדיוק רב את גבולות השימוש במערכות סייבר מודעיני התקפי - כמו למטרות חקירה ומניעה של טרור או פשע חמור - וחשוב מכך, גם את השימושים הנמצאים בגדר האסור. "המערכת הטכנולוגית לא תסייע לפגיעה בפרט או בקבוצה רק בגלל הדת, המגדר, הגזע, השיוך הלאומי, המוצא, הדיעה, הגיל, ההשתייכות הפוליטית או הסטטוס המשפחתי", נכתב בנוסח החדש.

לראשונה בהסכמי ייצוא הסייבר, מונה משרד הביטחון סנקציה, לפיה אם יופרו התנאים, יוכל המשרד לבטל את ההסכם ולסגור את השימוש במערכת הטכנולוגית.

בד בבד, חודדו ההגדרות לפשעים חמורים ופעולות טרור, במטרה למנוע טשטוש גבולות בהקשר זה. ההצהרה המעודכנת קובעת כי פעולות טרור הן, בין השאר, פעולות אשר נועדו לאיים על אוכלוסיה ועלולות להביא לתוצאה של מוות, פציעה ולקיחת בני ערובה. "הבעת דיעה או ביקורת, כמו גם פרסום מידע על המדינה או על כל אחד ממוסדותיה, איננו נחשב כמעשה טרוריסטי," נכתב בהסכם החדש, שנועד לוודא שמדינות היעד לא יפנו את מערכי הסייבר שלהן כנגד עיתונאים, מתנגדי משטר או פוליטיקאים ביקורתיים. נוסף על כך, פשע חמור - נחשב מעתה פשע המוכר במדינה שכזה שהעונש עליו עולה על שש שנות מאסר.

מהלך זה רלוונטי לשלב מאוחר בתהליך המכירה של מערכות סייבר למדינות יעד - רק לאחר שהושלמו רשיונות השיווק והייצוא שמוציאות החברות הפרטיות. או אז, חותמות הלקוחות, או מדינות היעד, על הסכמים ישירים מול משרד הביטחון.

ההגבלות החדשות מגיעות לאחר שבתחילת החודש שעבר הסיר משרד הביטחון את הפטור על רשיונות השיווק לכ- 60 מדינות אך לא חסם את היכולת למכור להם לאחר השגה של רשיונות שיווק וייצוא.

בשנים האחרונות, ובפרט מאז תחקיר אמנסטי נגד NSO, גוברת הביקורת נגד שימוש שעשו מדינות לא דמוקרטיות או דמוקרטיות למחצה כמו איחוד האמירויות, הודו, מקסיקו או הונגריה בטכנולוגית הסוסים הטרויאנים של חברות ישראליות. אלה מאפשרות לסוכני המודיעין והביטחון המסכל של מדינות אלה לעקוב אחר כל מידע חזותי, קולי או טקסטואלי העובר דרך הטלפון הסלולרי של יעדי המעקב ולנקוט נגדם סנקציות.