רופא או נציג של קוקה קולה? מאחורי המופע המוזר בדיון על מיסוי משקאות ממותקים

מקרה מוזר במיוחד התרחש בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים של בכנסת, על העלאת המס על משקאות ממותקים. רופא שנשכר על ידי קוקה קולה כדי לייצגה בדיון, התקשה להודות בכך. יו"ר הוועדה, אלכס קושניר, דרש מכל משתתף להציג גילוי נאות באשר לקשר העסקי שלו למס. ואמנם, פרופ' ארדון רובינשטיין, שנשכר על ידי חברת המשקאות כדי להילחם נגד המס על משקאות הדיאט ולהציג תגובת נגד למחקרים נטולי פניות שהוצגו בדיון, "שכח" להציג בפתח דבריו את האינטרס העסקי לשמו הגיע אל הוועדה.

רובינשטיין הציג עצמו כנשיא לשעבר של האגודה הישראלית לסוכרת, וכמתנדב במרפאת פליטים. כאשר שאלו אותו האם יש לו קשר עסקי למס, טען שלא. נציגת ארגון "לובי 99", רחל גור, התפרצה לדבריו ודרשה ממנו לספר כמה כסף קיבל מהתעשייה. אז, החלו חברי הכנסת לדרוש שיתבצע גילוי נאות של עיסוקו. יו"ר הוועדה, קושניר, הצביע על כך שרובינשטיין רשום לדיון כנציג החברה המרכזית למשקאות, ורק לאחר דין ודברים, הוא אישר זאת, ואמר שכתב חוות דעת עבור התעשייה, ושהוא למעשה מייצג את "החברה המרכזית למשקאות".

למרות שאותו שיח נמשך שתי דקות וחצי, מסר רובינשטיין לגלובס כי לא שמע את שאלת יו"ר הוועדה, שכן הוא נכה צה"ל, כבד שמיעה, הנעזר בשני מכשירי שמיעה. לדבריו, שמע שאלה הנוגעת "למרכזית", וחשב שיו"ר הוועדה מתייחס לכך שרובינשטיין עובד במרפאת פליטים בתחנה המרכזית. רק לבסוף, כך לדבריו, הבין שמדובר בחברה המרכזית למשקאות.

בדיון, שבו ייצג כאמור רובינשטיין את עמדת חברות המשקאות, ואמר: "ניתן להשתמש בממתיקים מלאכותיים בלי סוף. מחקרים מראים שהטיפול בהשמנה באמצעות ממתיקים מלאכותיים עובד. למשקאות דיאט ומים יש אפקט דומה בהורדת השפעה על מחלות לב וכלי דם. במחקרים, אלו שצרכו דיאט, ירדו במשקל לעומת אלו שצרכו משקאות ממותקים, באותה הרמה כמו מים". רובינשטיין אמר שמשקאות הדיאט הם 'תחליף טוב', מפני שילדים לא רוצים לשתות מים. "מיסוי דיאט יפגע בבריאות הציבור כי לסוכרתיים לא יהיה מה לשתות", לדברי".

הדיון הסתיים, שוב, ללא הצבעה

הדיונים הסתיימו ללא הצבעות. לאחר שיח ארוך, נקבע כי הוועדה תתכנס בשלישית כדי לדון בנושא, ולגבש באופן סופי את הצו שיובא לאישור. חברי הכנסת שהגיעו לדיון, תקפו את אנשי המקצוע של משרד הבריאות, והביעו התנגדות למס. לפי משרד הבריאות, התועלות הבריאותיות כתוצאה מהמס, יחסכו למערכת הבריאות כ-1.3 מיליארד שקלים בעשור הקרוב.

לפי יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, "מרבית המומחים שדיברו כאן, לא מטעם אף אחד, דיברו בעד המס. אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה האמיצה וללכת על זה. הועלו כאן שתי נקודות עליהן צריך לחשוב: עניין התרכיזים. צריך לראות שאנחנו משקפים נכון את המס על המשקאות הממותקים, ואנחנו צריכים לוודא שאין כפל מס. ממשרד הבריאות ארצה בדיון הבא לשמוע הסברים בנוגע למיסוי מיצים הטבעיים. בדיון הבא, יוצג על ידי משרד הבריאות לבקשת היו"ר מתווה משלים לעידוד צריכת מים, ויסוכם מתווה המס. למרות ההתעקשות הרבה של חלק מחברי הכנסת והמאבק של חברות המשקאות, לא מסתמן כעת כי יוחרגו משקאות הדיאט.

"גם אם תחליפי סוכר מסבים פחות נזק מסוכר, יש נזק. אנחנו רוצים שישתו מים מהברז"

חלק ניכר מהדיון הוקדש למשקאות הדיאט, אותן מנסות חברות המשקאות להחריג מהחוק. צריכתם של משקאות הדיאט הופכת פופולרית מאוד בשנים האחרונות, וגדלה משמעותית על חשבון נתח השוק של המשקאות הממותקים: בעשור האחרון חלה ירידה בצריכה של משקאות ממותקים בסוכר, לעומת עלייה בצריכת משקאות הממותקים בתחליפי סוכר. במשרד הבריאות, הצביעו על הנזקים הבריאותיים של אותם משקאות דיאט, הממותקים בתחליפים שונים.

לפי פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, למרות שתחליפי סוכר מאושרים לשימוש, גופים בינ"ל ממליצים להפחית את השימוש בהם, על אחת כמה וכמה בקרב ילדים. לדבריה, "ככל שמשתמשים בהם יותר, הנזק הולך וגובר כתוצאה מכך, וכי במדינות ששמו מס על משקאות עם סוכר, היה מעבר גדול למשקאות עם תחליפי סוכר, וכי אלה נמצאו כלא יעילים בהפחתת השמנה, ונמצאו לגביהם ממצאים מדאיגים על נזק בריאותי וסביבתי, כאשר זו גם עמדת ה-OECD. ככל שמסתכלים על מחקרים מהשנה הנוכחית, הקשר הולך וגדל. גם אם תחליפי סוכר מסבים פחות נזק מסוכר, יש נזק. אנחנו רוצים שישתו מים מהברז. המס הוא על מוצרים לא חיוניים, ולכן הוא לא מעלה את יוקר המחיה".

שתיה מתוקה וממותקת נמצאו קשורות לעלייה בתמותה כוללת וממחלות לב וכלי דם בפרט. ככל שצורכים יותר, כך הנזק עולה. מחקר שהציגה אנדוולט, הצביע על עלייה דרמטית ברמת האינסולין לאחר תוספת של שתיה מתוקה ושל מיצי פירות טבעיים. לדבריה, באחד המחקרים עלה כי שתייה ממותקת בכמות גבוה באופן קבוע מעלה את הסיכוי לתמותה ממחלות נלוות ב-30%.

לעניין מיץ טבעי הציגה הפרופ' כי בכל בכוס כזו יש בין 3 ל-4 תפוזים, לכן כמות הסוכר שיש בכוס מיץ היא גבוהה, והיא דומה להשפעה של סוכר רגיל. לשאלות חברי הכנסת, ציינה אנדוולט כי לגבי תחליפי הסוכר, המחקר עדיין בהתהוות אך "העדויות מצטברות והולכות, ככל שאנחנו מסתכלים על מחקרים משנה האחרונה, כך הקשר בין שתייה עם תחליפי סוכר לנזק בריאותי הולך וגדל. יכול להיות שהנזק שלהם פחות חמור ממשקאות עם סוכר, אבל אני לא רוצה להחליף נזק בנזק מופחת, אני רוצה שיעברו לצרוך מים".

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן, מעבדת מחקר שחוקרת חיידקי מעיים ונושאים של תזונה וגנטיקה, סיפר על מחקר שביצע, והצביע על הקשר שבין משקאות הדיאט לסוכרת או פגיעה בריאותית. לדבריו, "ביצענו ניסויים מקיפים בתחום הממתיקים המלאכותיים. לקחנו קבוצת עכברים שמעולם לא ראתה ממתיקים כאלו, ונתנו להם לתקופה מים עם ממתיקים מלאכותיים. זה גרם להם בתוך מספר שבועות לפתח תסמינים של סוכרת. ביצענו גם ניסוי מצומצם בבני אדם, שלא צרכו ממתיקים באופן רגיל. נתנו להם בכמות המירבית שה-FDA מאשר. ראינו שלאחר שבוע של צריכת הממתיקים, מבחן העמסת הסוכר הורע אצלם. העברנו את אוכלוסיית החיידקים שלהם לעכברים, וגם הם פיתחו תסמינים של סוכרת. צריכה של החומרים האלו גורמת לשינוי לרעה באוכלוסיית החיידקים בגוף. תוספים מלאכותיים של סוכר, מזיקים. התחלואה נמצאת יותר בשכבות החלשות, וצעדים כאלו יעזרו באופן דיפרנציאלי יותר לאוכלוסייה שצורכת לפי הנתונים יותר את המוצרים האלו".

"יש כאן עיוות במיסוי. זה לא המיסוי שעליו המליצו אנשי המקצוע. המס נמוך מדי"

חברי כנסת תקפו ללא הרף את אנשי המקצוע של משרד הבריאות בדיון. כך למשל, חברת הכנסת קרן ברק מהליכוד, דרשה לדעת האם עדיף שילד לא יאכל פירות כלל, או יצרוך מיץ פירות. ח"כ אורי מקלב וח"כ גפני דרשו מדרג מיסוי, כך שככל שרמת הסוכר נמוכה יותר, כך יהיה גם המס. לדברי מקלב, "איזו מוטיבציה יש למפעלים שרוצים לתת מתוק כי זה מגביר את הצריכה, אם אתם לא ממסים באופן דיפרנציאלי?". חבר הכנסת ינון אזולאי, אף ביקשו מנציגי התעשייה בדיון לומר שהמס יגרום לפיטורי עובדים.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, הודה לחברי הכנסת על כך שהם מקדמים את בריאות הציבור באמצעות הטלת המס, אך הדגיש שחברי הכנסת כבר נכנעו לדרישות החברות - והפחיתו את שיעור המס שנקבע במקור, למרות המלצות אנשי המקצוע. לדבריו, "יש כאן עיוות במיסוי. זה לא המיסוי שעליו המליצו אנשי המקצוע. המס היה צריך להיות 1.3 ₪ לליטר, והופחת. אכן יש כאן בעיה, המס נמוך יותר. מי שקרא להוזיל את המס, טועה. צריך להחזיר את המס שירד משום מה מ-1.3 ל-1. המס הזה יציל חיים בישראל, ימנע קטיעות רגליים. צריך לשדר לציבור שהמשקאות האלו שייכים לעבר". 

בחברות מזהירים: המחירים יזנקו

בדיון הסוער לקחו חלק נציגי תעשייה שטענו כי הטלת המס תביא לעלייה משמעותית מאוד במחירי השתייה הקלה. רוני גד, מנכ"ל יפאורה תבורי, אמר כי המס יעלה את מחירי השתייה, כך שבקבוק קריסטל הנמכר היום ב-3 לרשתות השיווק לפני מע"מ, יעלה לצרכן כ-7.5 שקלים. לדבריו, "אם זה נראה לכם הגיוני, אל תדונו איתנו על יוקר המחיה. בסוף הכל מתבטא בהוצאות גם אצלכם".

דודי מנביץ, נציג התאחדות התעשיינים, הציג מחקרים שונים מאלו שהוצגו על ידי משרד הבריאות, ואף טען שלפי מסמך מרכז המידע והמחקר של הכנסת, אף מדינה לא ממסה את משקאות הדיאט. נציגת מרכז המידע והמחקר בדיון, טענה כי "אופן הצגת הנתונים מהמסמך הוא לא מדויק, ולכן המסקנות שנגזרו ממנו לא מדויקות ולא נכונות. במסמך כתוב בפירוש ש-3 מדינות לא מיסו דיאט, ויש אחרות כמו צרפת ופורטוגל שכן. במדינות שבדקנו היו את אותם טיעונים כפי שנשמעו בדיון לגבי יוקר המחיה ועוד, אך הטיעונים הללו לא התממשו עם החלת המס".