דיון ראשון במס הפחמן: ועדת הכספים לוטשת עיניים להקלות לתעשיינים

ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר קיימה היום (ג') דיון ראשון בהחלת מנגנון למיסוי פחמן (מס פחמן), באמצעותו תתמחר ישראל לראשונה את פליטות הפחמן הגורמות למשבר אקלימי, כפי שנעשה במדינות מפותחות רבות בעולם. הדיון הסתיים ללא הצבעות, לאחר כחודשיים בהם הוועדה לא דנה בנושא. פקיעת הצו המקורי עליו חתם שר האוצר, אביגדור ליברמן, תתרחש ב-16 בדצמבר, כך שמשרד האוצר ידרש להגיש מחדש את הצו לוועדה בשבוע הבא, והדיונים הנוגעים לו עשויים להתארך. חברי הכנסת בדיון דרשו למצוא פתרונות לתעשיינים, שלפי הצפי ייהנו מהקלות שונות.

מס הפחמן ייכנס לתוקפו בשנת 2023, ובאופן מדורג, עד החלה מלאה בשנת 2028. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה בדיון כי על ישראל לפעול במהירות להפחתת פליטות גזי החממה, נוכח משבר האקלים המהווה כיום את הסיכון והאתגר הגדול ביותר הניצב בפני האנושות, ונוכח מחויבותה של ישראל כלפי הקהילה הבינלאומית במסגרת אמנת האקלים. לדברי זנדברג, "תמחור הפחמן הוא אמצעי הכרחי והאפקטיבי ביותר להשגת יעדי הפחתת הפליטות של ישראל. העולם מתחמם ואין לנו זמן לבזבז".

מס הפחמן, נועד ליישר קו עם המגמה העולמית, ולסייע לישראל לממש את יעדי הפחתת הפליטות שלה. האתגר הגלובלי הוא להצליח להשיג הפחתה של 45% מפליטות הפחמן עד 2030 ולאפס לחלוטין את הפליטות עד 2050 כדי להבטיח עלייה של לא יותר מ-1.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה. מדינת ישראל קבעה בהחלטת ממשלה יעד הפחתת פליטות פחמן של 27% עד 2030, ויעד של 85% הפחתה עד 2050, בעוד שראש הממשלה אף התחייב ל-100% הפחתה בשנת 2050. ללא מס פחמן, כך לפי הערכות מומחים, תתקשה ישראל לעמוד ביעדים.

לפי המשרד להגנת הסביבה, תמחור פליטות הפחמן באמצעות מיסוי דלקים פוסיליים מזהמים יכסה כ-80% מפליטות גזי החממה של ישראל. כיום קיים פער בין המיסוי המוטל על דלקים מזהמים לבין העלות החיצונית של פליטת גזי חממה, המבטאת במונחים כספיים את הנזק הכלכלי הנובע מהשלכות שינויי האקלים הנגרם כתוצאה מהצטברות גזי חממה באטמוספירה.

מיסוי פחמן בישראל יוביל להפחתה של כ-70% בפליטות עד 2050

מעבודה מאקרו-כלכלית שנערכה בהנחיית המשרד עולה כי מיסוי פחמן בישראל יוביל להפחתה של כ-70% בפליטות גזי החממה עד 2050 תוך השפעה זניחה על הצמיחה במשק. בנוסף, הפחתת פליטות גזי החממה באמצעות צמצום השימוש בדלקים פוסיליים מזהמים תביא גם להפחתה בפליטות מזהמי אוויר מקומיים הפוגעים בבריאות התושבים ותועלת זו מוערכת בכ-20 מיליארד שקל בשנת 2050.

שני מנדל לאופר, רכזת אנרגיה באגף התקציבים במשרד האוצר, הציגה בוועדה את הצו. לדבריה, מס הפחמן הוא חלק מחבילה רחבה, והוא צעד הכרחי שמטרתו להגיע למשק בר קיימא. לדבריה, "כיום המיסוי אינו משקף את העלויות החיצוניות בגפ"מ ובמיוחד במזוט - חלק משמעותי מהעלויות נובעות ממזהמים מקומיים הפוגעים בבריאות האדם", אמרה לאופר.

לדבריה, "ברוב המכריע של מדינות ה-OECD כבר מיושם מנגנון לתמחור פחמן: סחר בפליטות, מיסוי פחמן או שילוב. מס הפחמן מוגדר כפתרון היעיל ביותר לצמצום פליטות גזי חממה על ידי הגופים הכלכליים הבינלאומיים. אנחנו נותנים זמן וגם בשנים הראשונות המיסוי הוא נמוך, אנחנו רוצים לתת למשק להערך עם חבילת סיוע חסרת תקדים לתעשייה. ההכנסות מהמיסוי בשנים הראשונות נמוכות מאוד, היה חשוב לנו לתת קודם את הכסף, המטרה שלנו שאם לא יכולים להפחית מיד את השימוש בדלקים שלפחות יפחיתו ויתייעלו".

מנדל לאופר הדגישה כי גם לאחר הפנמה מלאה של המס בשנת 2028, מחיר החשמל בישראל יהיה נמוך בהשוואה למחיר החשמל ב-OECD. ההערכה של משרד האוצר היא שמחיר החשמל יעלה ב-5% בלבד, ואולם, מדובר בהערכה פסימית, המתבססת על תרחיש שבו ישראל לא תצליח לממש את יעדי האנרגיה המתחדשת שלה, ומחירי הגז לא ירדו. "אם תצליח ישראל להשיג את יעדי האנרגיה המתחדשת שלה, יתכן שמחירי החשמל לא יעלו כלל".

"התהליך שנעשה כאן יפגע בתעשייה ובכלכלה"

לאורך החודשים האחרונים התקיים מאחורי הקלעים קרב של התאחדות התעשיינים נגד החלת המס על מיוצגיהם, מבלי שיוטל מס גבולות - שלא קיים היום למעשה בעולם. הבאת הצו לוועדה התמהמה, אך לבסוף, בדיון שהתקיים היום חברי הכנסת חזרו שוב ושוב על הצורך למצוא פתרון עבור התעשייה הישראלית, באופן שבו הטלת המס לא תפגע בתחרותיות שלה. זאת, למרות התמריצים אותם תקצה המדינה להתייעלות התעשייה ומעבר שלה לאמצעי ייצור מזהמים פחות, שגם יפחיתו את עול המס עבורה.

לפי רון תומר, יו"ר התאחדות התעשיינים, "התהליך שנעשה כאן יפגע בתעשייה ובכלכלה. מעל שני שליש מהמוצרים בישראל היום מגיעים ממדינות שלא מתכננות להטיל מס פחמן: טורקיה, מצרים וסין. אנחנו בתחרות עם אנשים שיפלטו כמה שהם רוצים וישלמו אפס. מ-2023 אתם יוצרים נטל תחרותי על התעשייה שלא יהיה שוויני".

ח"כ עופר כסיף הזכיר בדיון כי למרות ש-50 מדינות בעולם הטילו מס פחמן ולמרות שקרן המטבע העולמית המליצה על מס פחמן כאמצעי האפקטיבי ביותר להפחתת פליטות, המנגנון המדובר בישראל - לא כולל הפנמה מלאה של העלויות החיצוניות של הגז.

אחת מזירות הקרב המשמעותיות של התאחדות התעשיינים היא החרגה ממיסוי של דלק הפטקוק הנחשב למזהם מאוד, אך מצוי בשימוש במפעלי המלט בישראל. ח"כ נעמה לזימי קשרה בדיון בין זכויות העובדים ובין הדרישה של התעשיינים, והדגישה כי לא תסכים לוותר על מיסוי לחברות. לדבריה, "אני נגד פטור של מיסים לחברות. ביקרתי במפעל נשר, רציתי להגיע לכאן קטגורית נגד הפטור, אבל נפגשתי עם ועד העובדים של נשר. הסייג היחיד מבחינתי הוא להתגייס לתעשייה כחול לבן שמעסיקה בצורה הוגנת. בנשר יש 244 עובדים, 168 עובדי קבלן, כתף אל כתף, שלא מועסקים אחרי תשעה חודשים כפי שהחוק מחייב. זה מבחינתי משהו שמעלה סימני שאלה. אין שום היגיון בזה שיהיו עובדי קבלן כדי להשיא רווחים. הגעתי למרכז הבקרה של החברה, יש שם שלושה עובדים על 20 מסכים. איך הם יכולים לזהות תקלות שקשורות לסביבה ובריאות הציבור כשהם מצמצמים עובדים?".