ביום שישי בשבוע שעבר, מיד לאחר פרסום ההודעה על כישלון הסבב הראשון של שיחות הגרעין בווינה, קרס הריאל האיראני לשפל חסר תקדים של כ-300 אלף ריאל לדולר. השער הרשמי של הממשלה נותר עדיין 42 אלף ריאל לדולר, אבל איש כבר לא ממש מתייחס אליו.
המשמעות המידית של הקריסה הזו היא עלייה חדה ביוקר המחיה באיראן בכל התחומים. זוכרים שבישראל שכר הדירה היה נקבע לפי שער הדולר, כך כיום בערים הגדולות באיראן. וכמובן כל מה שתלוי יבוא, מזון מסוגים רבים, מכונות ומכוניות, תרופות ועוד ועוד. הצלילה בשער המטבע שעמד באמצע 2018 על 35 אלף ריאל לדולר, החלה עם יציאת ארצות הברית מהסכם הגרעין במאי אותה שנה, והחריפה ככל שהעיצומים פגעו ביצוא הנפט ומוצריו, ענף הכלכלה העיקרי של המדינה.
לאיראן יש יכולות מדעיות וטכנולוגיות גבוהות. פרויקט הגרעין שלה מתקדם, וכך גם תעשיות צבאיות נוספות כמו טילים, רחפנים וכטב"מים (כלי טיס בלתי מאויישים). אבל איראן לא יכולה כבר כיום לספק את צורכיהם של אזרחיה.
סבב השיחות הראשון בווינה כשל בין השאר לאור מידע שאת חלקו לפחות הביאה ישראל ולפיו איראן האיצה את העשרת האורניום בעיצומן של השיחות וכן האיצה תהליכי משנה בדרך לפצצה גרעינית. לכישלון תרמו גם הצהרות של בכירים איראנים על היעד של איראן להשמיד את ישראל, והודאה בעצם קיומו של פרויקט גרעיני צבאי.
כאן המקום להזכיר כי איראן הודיעה על חידוש העשרת האורניום המשמעותית ל-20% רק בינואר 2021 עם כניסתו של הנשיא ג'ו ביידן לתפקיד, ולא מיד עם יציאת ארצות הברית מההסכם כפי שמאשימים במפלגה הדמוקרטית. אם כי לפי מקורות ישראליים, היא למעשה לא הפסיקה את פרויקט הפצצה גם בתקופת ההסכם. בימים האחרונים מגבירה ארצות הברית את הלחץ, והממשל מדליף מידע על כוונה להחריף את העיצומים הכלכליים אם איראן תמשיך בהעשרת האורניום במקביל לשיחות, ולא תתחייב לוויתור על כל מלאי האורניום המועשר שלה.
יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים, המכהן כיום כחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה אמר לגלובס, כי פרויקט הגרעין משמש אמנם כלי מיקוח איראני אבל קרבתו לפצצה בשל אזלת היד של המערב נגד איראן, והבעייתיות של ההסכם הקודם, מחייבים את ישראל להיות מוכנה לפעול בעצמה לסיכולו.
מה שמעיד על הלחץ בטהרן הוא תגובתה הכמעט היסטרית לכישלון הסבב הראשון של השיחות. דוברי משרד החוץ ובכירים אחרים יצאו בהכחשות למידע על המשך העשרת האורניום, וכמעט התחננו לקבל מהמערב הצעות חדשות, ואלה עלו בסבב הנוסף שהתקיים ביום חמישי, אך לא הביאו להתקדמות כלשהי.
בעיות הכלכלה בראש הכותרות
את תמונת המצב היטיב לתאר כלכלן איראני בראיון ברשת הטלוויזיה הרשמית. הכלכלן, עטא בהרימי, אמר בין השאר: "למי צריך להאמין? להתפארות של משמרות המהפכה, בטילים משוכללים, כלי נשק מתוחכמים וספינות מתוצרת בית או למה שאנו רואים בשווקים הריקים ממזון, בשר וכרעיים של עוף".
דימוי כרעי התרנגולת מתבקש כאן לתיאור מצבה הכלכלי של איראן. תקציבה השנתי מראה גירעון עצום של קרוב ל-50% לפי נתונים רשמיים, האינפלציה הרשמית מגיעה ל-48% אבל לפי הערכות היא גבוהה בהרבה.
שר האוצר של איראן, אהסאן כ'נדוזי, פירסם תוכנית כלכלית מפורטת, המבוססת בין השאר על הגדלת היצוא ומבטיחה צמיחה של 5%-7% בשנה הבאה ותוספת של כמעט 2 מליון משרות בתוך שנה וחצי. אלא שהתוכנית זכתה ללעג ולביקורת אפילו בכלי תקשורת המזוהים עם הממשל, בשל הניתוק שלה מהמציאות והתעלמות מכמה בעיות יסוד לרבות העיצומים הבינלאומיים.
הנשיא אברהים ראיסי הכריז השבוע כי כדי לממן את הגירעון וההוצאות הגדלות, הממשלה תמכור נכסים בכל רחבי המדינה וגם בחו"ל. בד בבד בנאום ביום רביעי בפני סטודנטים האשים כי גורמים שונים מבקשים לחבל בכלכלת המדינה על ידי מניפולציות בשער המטבע. הוא הבטיח כי שירותי המודיעין באיראן כבר מתחקים אחר הספקולנטים הללו, וטען כי אין קשר בין שער המטבע לשיחות בווינה. אמירתו זו באה על רקע כותרות העיתונים וכלי התקשורת באיראן העוסקים בימים האחרונים כמעט אך ורק בכלכלה ובעיותיה. לא כולם מזכירים את הקשר לשיחות בווינה אבל יש יותר ויותר פרסומים על ניהול גרוע של הכלכלה, שחיתות שלטונית ומחדלים של משרדי הממשלה.
משמרות המהפכה שולטים במקורות הרווח
אחד מהם הוא מחדל משק המים. בדיווחים בעיתונים המובילים מומחים מזהירים מקריסה של אספקת המים לתושבים בכמה מהאזורים בשל ירידת מפלס האקוויפרים, הבצורת ששיבשה נהרות וגם פרויקטים הידרואלקטריים, שגרמו לייבוש מקורות מים. באתר כזה, בנהר זאיאנדהרוד סמוך לאיספהאן, נהר שיבש משמש מקום הפגנות קבוע נגד המשטר, והמפגינים לא חוששים לקרוא קריאות נגד המנהיג העליון חמנאי, נגד חומייני קודמו ונגד משמרות המהפכה.
נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: Associated Press
הממשל מנסה לטפל ביוקר המחיה המאמיר באמצעות סובסידיות על מוצרי יסוד וסיוע ישיר לנזקקים. עלות הסובסידיות השנתית מגיעה לכ-65 מיליארד דולר, וניסיונות לצמצם בהן הביאו למהומות קשות כמו בעת העלאת מחירי הדלק. הסיוע הישיר ניתן במטבע המקומי שכוח הקניה שלו מצטמצם והולך.
אחת מהבעיות המרכזיות היא השליטה של משמרות המהפכה על מקורות רווח והכנסה. המשמרות מתנהלים כממשלה בתוך ממשלה, ושולטים על רוב החברות הגדולות המניבות רווחים מיצוא. המבנה מזכיר את שליטת חיזבאללה בלבנון, והמשמעות זהה - הרבה פחות הכנסות של המדינה מגיעות בפועל לאזרחים. כך קרה לאחר הסכמי הגרעין ב-2015 כאשר משמרות המהפכה השתלטו על חברות ועל השקעות שזרמו מחו"ל וההכנסות שימשו לקידום התעשיות הביטחוניות, פרויקט הטילים, והתמיכה בארגוני הטרור הנסמכים כמו חיזבאללה ואחרים. כמובן שחלק לא קטן מהכסף שימש גם להתעשרות בכירי המשמרות.
העשרת האורניום ככלי מיקוח
ענף היצוא העיקרי, הנפט, תקוע בשל עיצומי ארה"ב, ומייצא כ-1.2 מיליון חביות ביום, רובן לסין, אבל במחירים נמוכים בהרבה ממחירי השוק. ניסיון של איראן לחדש מכירות של מוצרים הקשורים לתעשיית הנפט, נתקל באזהרה מצד ארה"ב לחברות בינלאומיות שהיו במגעים עם איראן ואלה נסוגו.
מצבה של כלכלת איראן מחייב את השלטונות לפעול להסרת העיצומים הבינלאומיים, כלומר - איראן מגיעה למשא ומתן מעמדת חולשה בולטת, שאותה היא מנסה לאזן בהעשרת האורניום ככלי מיקוח ולצד זה גם בחרחור מלחמה באזור. וכך החות'ים בתימן, שלוחיה, מחריפים את התקפותיהם על סעודיה ומאיימים בהרחבתן למדינות נוספות במפרץ.
גורם מדיני ישראלי הבהיר כי ישראל, העוקבת מקרוב אחר השיחות, עדיין חוששת כי המערב לא יגבה מאיראן את המחיר הראוי תמורת הסרת העיצומים. הקו הישראלי דורש כי בכל הסכם כזה איראן תנוטרל לחלוטין מיכולותיה הגרעיניות הצבאיות ובמקביל תיפסק תמיכתה בטרור באזור. הדרישות גבוהות, ואינן כאלה שהמשטר באיראן, בוודאי זה הנוכחי, יכול להסכים להן, גם אם הכלכלה שם במצב קשה מנשוא.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
