1.2 מיליארד שקל בשנה: ישראל מצטרפת לתוכנית 'הורייזן' האירופית

המדינה צפויה להשקיע בתכנית למימון מחקר וחדשנות של האיחוד האירופי כ-8.5 מיליארד שקל על פני שבע שנים • סמנכ"לית המערך הבינלאומי של רשות החדשנות נילי שלו: "סולל את הדרך לחוקרים ולחברות ישראליות לשחק בזירה האירופית"

''הורייזן'' תזרים עשרות מיליוני אירו לסטארט-אפים עם טכנולגיות חדשניות / צילום: Shutterstock, Pushish Images
''הורייזן'' תזרים עשרות מיליוני אירו לסטארט-אפים עם טכנולגיות חדשניות / צילום: Shutterstock, Pushish Images

מדינת ישראל הצטרפה בשבוע שעבר רשמית לתוכנית "הורייזן" החדשה של האיחוד האירופי. התוכנית צפויה לחלק קרוב למאה מיליארד אירו בשבע השנים הקרובות למחקר ופיתוח לאקדמיה ולתעשייה בשורת תחומים. בתום מאבק דיפלומטי ומדעי, יורשו גם מוסדות וחברות ישראליות לקחת חלק בתוכנית המחשוב הקוואנטי של "הורייזן", שבתחילה הודרו ממנה מנימוקי ביטחון ושאיפה ללכידות אירופית.

משמעות ההצטרפות, בין היתר, היא מחויבות ישראלית להשקעה צפויה של יותר משמונה מיליארד שקלים בשלל הפרויקטים שיפעלו תחתיה.

"העובדה שההשתתפות שלנו תימשך גם בשבע השנים הקרובות (התוכנית הקודמת הסתיימה ב-2020 - א.א) היא בשורה משמעותית", סיפרה לגלובס נילי שלו, סמנכ"לית המערך הבינלאומי של רשות החדשנות, שהייתה אחראית על המשא ומתן הממושך סביב החברות הישראלית בתוכנית "הורייזן" החדשה. "מדובר בתוכנית עצומה בהיקפים שלה, וההצטרפות, משמעותה שמדינת ישראל תשקיע יותר במחקר ובפיתוח ישראלים, גם באקדמיה וגם בתעשייה".

תוביל לשינוי עומק באקדמיה

תכנית "הורייזן" היא למעשה תכנית הדגל של האיחוד האירופי במחקר ובחדשנות, שמתוקצבת ב-95.5 מיליארד אירו שייפרשו על פני השנים 2021-2027. בניגוד למנגנון שיושם בעבר, לפיו חלוקת התקציבים הייתה על בסיס מצוינות מדעית בלבד, מה שגרם לחוקרים ישראלים וגם לתעשייה הישראלית לקבל יותר ממה שישראל תרמה, הפעם השתנה המנגנון. ישראל תעניק ל"הורייזן" בדיוק את הסכומים שמוסדות אקדמיים וחברות ישראליות יקבלו ממנה.

 
  

"ידענו מראש לקראת סוף התכנית הקודמת שזה מה שהולך להיות", אמרה שלו. "לכן עשינו עבודת מחקר, כדי להבין מה הערך של ההשתתפות בתכנית, מעבר להשקעה הכספית. המחקר מצא שיש ערך מוסף גבוה לשותפות. בתחום האקדמי, המשמעות של ההשתתפות ב’הורייזן’ הוגדרה כ’טרנספורמטיבית’ (כלומר גורמת לשינוי עומק באקדמיה הישראלית, א.א) ובתחום החברות והתעשייה ההשפעה הוגדרה כ’משמעותית’. המהות של התוכנית היא שכספי ההשקעה שלנו ‘עושים סיבוב’ באירופה וחוזרים כשהם מועשרים בערך שהחוקרים והחברות מקבלים כתוצאה מההשתתפות".

"בעבור האקדמיה הישראלית, התכנית יוצרת מעמד בינלאומי, בין היתר על ידי כך שחוקרים ישראלים מתחרים עם טובי החוקרים בעולם באותה המסגרת", הוסיפה שלו. "היא מעניקה יוקרה, פרסומים וגם שיתופי פעולה אקדמיים. היא מאפשרת מחקר לטווח ארוך על ידי השקעה ארוכת-טווח, גישה לתשתיות מחקר וכמובן שיתופי פעולה. לתעשייה היא מעניקה יתרונות דומים: קיצור זמן לשוק האירופי, שיתוף פעולה עם לקוחות אירופיים, השקעה ארוכת טווח וסיוע לגייס כספים. אפילו במנגנון שבו נצא ‘מאוזנים’ - הערך של ההשתתפות בתוכנית מאוד גבוה".

מבחינת תקציבים, מה צפויה להיות התרומה הישראלית לתכנית?
"הצפי הוא שישראל תשלם בערך 2.4 מיליארד אירו (8.5 מיליארד שקל) על פני שבע השנים הקרובות, זאת לעומת 1.3 מיליארד אירו (4.6 מיליארד שקל), בתכנית הקודמת. כלומר, יש הגדלת השקעה משמעותית של הממשלה, שתחזור לאקדמיה ולתעשייה הישראלית".

נילי שלו / צילום: חנה טייב
 נילי שלו / צילום: חנה טייב

הבדלי הגישות בין ישראל ואירופה

האם לא היה שווה להשקיע את הכסף הזה ישירות בחברות ישראליות ובאקדמיה הישראלית?
"שאלנו חברות וחוקרים בדיוק את זה, והתשובה של בין 70% ל-80% מהם, הייתה שהם מעדיפים לקבל תקציבים מהתכנית מאשר מתקציבים לאומיים ישירים. זה בגלל הערך המוסף שהשותפות בתכנית מעניקה. יש מקום להשקעה לאומית, אבל זו השלמה טובה לכלים המצוינים שפועלים בישראל בתחום ההשקעה במחקר ובפיתוח".

"בנוסף, האירופים נוקטים במרבית התוכנית בשיטת ‘טופ-דאון’ (מלמעלה-למטה): כלומר, הם אומרים ‘אלה האתגרים שלנו, אלה הנושאים החשובים שאנחנו רוצים לפתור’, ומכווינים את התעשייה. בישראל בדרך כלל מקדשים גישה אחרת, של ‘בוטום-אפ’ (מלמטה-למעלה). השילוב של שתי הגישות הוא משלים ורצוי".

לדברי שלו, התכנית החדשה שמה לה למטרה להרחיב את ההשקעה בתחום התעשייה, מה שיוצר הזדמנות לחברות ישראליות: "מניסיון התכנית הקודמת, אנחנו רואים שבערך שני-שלישים (64%) מהתקציבים הלכו לאקדמיה, ועוד כשליש לתעשייה. נכון שהמענקים לאקדמיה יותר גדולים, ושהתוכנית נוטה לכיוון האקדמיה - אבל היא יותר ויותר נפתחת לכיוון התעשייה. אנחנו רואים מעורבות עסקית הולכת וגוברת בתכנית".

האם יש בשורה לחברות ישראליות בהצטרפות ל"הורייזן"?

"ספציפית בתחום התעשייה, התכנית החדשה מרחיבה את תכנית המצוינות האקדמית שחוקרים ישראלים בלטו בה בעבר - גם לעבר התחום העסקי. כלומר, תכנית ‘הורייזן’ החדשה תחלק מענקים מאוד משמעותיים (של מיליוני אירו, א.א) גם לחברות סטארט-אפ מבטיחות עם טכנולוגיה חדשנית בתחומים שהיא משקיעה בהם. בנוסף, האירופים פתחו מסלול שיאפשר הגשה לחברות בודדות, שלא צריכות להציג שיתופי פעולה עם חברות אירופיות או אחרות, כפי שקיים במסלול האקדמי. זה אמור להתאים לפרופיל הישראלי ואנחנו מקווים שהפלטפורמה הזו תפתח הרבה מאוד הזדמנויות".

על הכוונת: אקלים ודיגיטציה

האם כבר ידוע מה יהיו התחומים שבהם תשקיע התכנית?
"שניים מהנושאים המרכזיים בתכנית הקרובה יהיו אקלים ודיגיטציה, שהם תחומים שאנחנו במדינת ישראל רוצים להתמקד בהם. זה בעצם מהווה פתיחה של ערוץ השקעה לתחומים האלה, אנחנו מקווים לראות בהם השתתפות ישראלית ערה. תחומים אחרים הם אנרגיה, תחבורה, ביטחון, בריאות ועוד".

האם ההצטרפות בעצם סוללת את דרכה של ישראל לקחת חלק ב"גרין ניו דיל" האירופי?
"חד משמעית כן - זה יפתח הרבה מאוד אפשרויות מימון בתחום הזה. חלק ניכר מהתכנית, קרוב ל-30 מיליארד אירו, יוקצו לתחומים הקשורים לאקלים, להגנה על הסביבה, למאבק בשינויי האקלים ולאנרגיה. זה סולל את הדרך לחוקרים ולחברות ישראליות להתחיל לשחק בזירה האירופית בתחומי האקלים, בהחלט".

את רוב הכותרות סביב ההצטרפות עד כה ריכז המאבק של ישראל להיכלל גם בתכנית הקוואנטום שתהיה חלק מ"הורייזן". בעוד בטיוטה הראשונית של התכנית שפורסמה במרץ 2021 ישראל לא נכללה, בשל שיקולי ביטחון לאומי אירופי ורצון להתקדם בנושאי ליבה באופן שיכלול חברות באיחוד בלבד, בתום מאבק ממושך, לבסוף ישראל נכנסה לתכנית. מאחורי הקלעים, אומרים גורמים דיפלומטיים וכלכליים, מדינות כמו גרמניה סייעו רבות לשנות את דעת הנציבות האירופית, ולהתגבר על ההתנגדות שהביעו מדינות כמו צרפת.

למה היה כ"כ חשוב לישראל להצטרף לתכנית המחשוב הקוואנטי?
"יש הרבה חוקרים ישראלים בתחום ויש תחילת פעילות תעשייתית בתחום. אין לנו את תשתיות המחקר הנדרשות עדיין או את כל היכולות הנדרשות בתחום זה, ולכן שיתוף פעולה הוא קריטי. כבר בתכנית הקודמת היה לנו מאוד חשוב לקחת חלק בפעילות הקוואנטית. הצטרפנו והיה רצון שזה יימשך. זה נותן לנו גישה לתחום שנמצא בחיתוליו. אנחנו שמחים שזה צלח".

איך הצלחתם לעשות זאת?
"האירופים הגדירו תחומים רגישים מבחינתם, ורצו לבחון עם המדינות שהיו מועמדות לקחת חלק בתוכנית שהן יודעות לשמור על נושאי קניין רוחני ומנגנוני יצוא הולמים. אנחנו שמחים שהם מצאו שאנחנו יכולים לעשות מחקר משותף".

יכול להיות שישראל יותר מתקדמת בתחום זה ושלאירופה יש אינטרס לצרף את ישראל?
"לקהילה המדעית בתחום הזה היה בוודאי אינטרס שישראל תצטרף. אני מקווה שזו סיבה מצוינת להכניס אותנו פנימה. ענינו על כל השאלות הפתוחות, ועשינו את כל מה שנדרש כדי להניח את דעתם של האירופים שאנחנו שותפים מתאימים".

עניין שעורר פחות תהודה ציבורית מבעבר היה הדרישה האירופית להמשיך ולמנוע אפשרות לקבל מענקים למוסדות מחקר ולחברות הפועלות ביהודה ושומרון ובגולן. בעוד הנושא כמעט וטרפד את החתימה על הסכם "הורייזן" הקודם ב-2014, הוא כמעט ולא עלה לדיון בתכנית החדשה.

"זו אינה דרישה חדשה", הסבירה שלו. "זה דבר שכבר נידון בהרחבה בתכנית הקודמת. כמדיניות זה לא משהו שמדינת ישראל שמחה אתו, אבל אנחנו חיים עם זה ומבינים שאלה כללי המשחק. ישראל משפה את אוניברסיטת אריאל בתוכנית נפרדת שלא קשורה לתכנית האירופית. האוניברסיטה מקבלת מענקים בנפרד, כי יש פה השקעה ישראלית גדולה מאוד במחקר, ולאוניברסיטת אריאל אין גישה לכספים הללו, ואין אפשרות להתחרות".

צרו איתנו קשר *5988