תביעת המיליונים בין כלל למגדל שנולדה באסון ורסאי - ופתחה תיבת פנדורה

חברת הביטוח כלל מאשימה את חברת מגדל במסכת סבוכה ומפותלת של תרמית והונאה כלפיה על מנת להוציא ממנה מיליוני שקלים בניגוד לדין. טענותיה של כלל מתפרסמות במסגרת כתב הגנה שהגישה לתביעה של 15 מיליון שקל של מגדל נגדה. כתב ההגנה של כלל חושף תיבת פנדורה בנוגע להתנהלות מגדל בפרשה, כשהיא מכוונת את החיצים לבעל השליטה שלמה אליהו בעצמו.

התביעה עוסקת באסון ורסאי שהתרחש בשנת 2001, בו מתו 23 בני אדם ונפצעו 380 אנשים נוספים. בעקבות האסון, הוגשה תביעה נגד שורת גורמים, ובכללם הטכניון על חלקו באישור הבטיחות לשיטת בניית ה"פל-קל", שגרמה לקריסת רצפת האולם.

"תביעה חמורה במיוחד"

בעקבות התביעה, בטכניון, שמיוצגים על ידי עו"ד דרור גולדשטיין ביקשו לממש את פוליסת הביטוח שהייתה אצל שלוש חברות הביטוח: מגדל, כלל והראל, שהתקשרו יחד בפוליסה אחת מול הטכניון. גבול האחריות הביטוחי עמד על 10 מיליון דולר. בפוליסה נקבע, כי מגדל תהיה החברה המנהיגה ("לידר") מטעם שלוש חברות הביטוח, והחלטותיה יחייבו במפורש גם את כלל והראל.

 בניין הטכניון בחיפה / צילום: פאול אורלייב

בפברואר 2015 החליטה מגדל לחתום בשם שלוש חברות הביטוח על הסכם עם הטכניון, לפיו הן יפצו את המכון בגובה תקרת האחריות בסך 10 מיליון דולר, בתוספת הוצאות משפט בסך 2 מיליון דולר נוספים. כיוון שכלל סירבה לשלם את חלקה, נאלצה מגדל, המיוצגת על ידי עוה"ד עמית חדד ואביחי יהוסף ממשרד רוט-שנהר-רוט ועו"ד בת-שבע אדיב, להגיש נגדה תביעה בסך 15 מיליון שקל. כעת, כלל הגישה את כתב ההגנה החריף עם טענות חמורות ויוצאות דופן.

"מדובר בתביעה חמורה במיוחד, אף בסטנדרטים של תביעות עזות מצח", טענו בכלל, המיוצגים על ידי עוה"ד יאיר ליבוביץ וליאור בוק ממשרד ב.לוינבוק ושות’. "לא בכדי המתינה מגדל עד לקראת חלוף תקופת ההתיישנות כדי להגישה, ועשתה משך שנים כל פעולה שניתן להעלות על הדעת, ואף צעדים בלתי מתקבלים על הדעת, כדי לנסות לקבל את סכום תביעתה המופרכת מבלי לתבוע את כלל. זאת כאשר מגדל ידעה היטב, כי ברגע שתתבע את כלל, הדבר יחשוף את קלונה ברבים".

כלל דרשה הבהרות

לטענת כלל, שגיבתה את טענותיה במסמכים רבים, מגדל פעלה מול הטכניון בשמה ובשם כלל והראל, בדרך של הצגת מצגי שווא, הסתרת מסמכים באופן העולה לכדי תרמית, פיצול הסכמים ומעשים חמורים אחרים שאפשר כי מקימים אחריות פלילית, ובוודאי אזרחית. בכלל טענו גם, כי מגדל ניצלה בחוסר תום לב מובהק, ותוך הפרת חובותיה כנאמנה וכשלוחה של שותפותיה את מעמדה כחברה המנהיגה בפוליסת ביטוח משותפת לאחריות כלפי צד שלישי. על פי הנטען, בהסכם "התנדבה" מגדל כי ישולם לטכניון מלוא גבול האחריות הנקוב בפוליסה המשותפת בסך 10 מיליון דולר, וכן מה שכונה בהסכם "הוצאות ניהול התביעה" בסך מופרך של 2 מיליון דולר נוספים.

 יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

בכתב ההגנה מציינת כלל: "מגדל למעשה העמידה את כלל בפני עובדה מוגמרת כי עליה לשלם לאלתר סך של למעלה מ-3.5 מיליון דולר בשל ההסכם הגלוי שחתמה מול הטכניון. מדובר בסכום שהוא מעל ומעבר לסכום המקסימאלי שעלולה הייתה כלל לשלם בכל מקרה בתסריט הרע מכל - שטרם אירע כלל - שכן טרם הוכרעה באותה עת שאלת האחריות בתביעת הניזוקים, וממילא השאלה מה חלקו של הטכניון, אם בכלל, ביחס לשאר הנתבעים".

כלל תהתה בנוגע לחתימה על ההסכם, לאור העובדה שדרישת התשלום נתמכה בחוות דעתו של עו"ד עדי מיכלין שהודה זמן קצר לפני החתימה על ההסכם כי "שיעור החשיפה של הטכניון לאחריות אמנם קטן". ניסיונותיה של כלל לקבל הסברים למהלך הקיצוני בו נקטה מגדל נענו כי מדובר בשאיפה תמימה לסגירת התיק מול הטכניון ולהתנתקות מתביעות הניזוקים.

אלא שכלל סירבה להעביר את חלקה לפני שתקבל הבהרות מניחות דעת למה שעמד מאחורי ההסכם, ודרשה לקבל את כל החומר והמידע הרלוונטי שהוביל לחתימתו. בהמשך, התברר לכלל כי קיימות שתי פוליסות נוספות החלות על האירוע, אותן מגדל הסתירה כל השנים וניסתה להמשיך להסתיר. התגלה, כך לטענת כלל, כי מלבד הפוליסה המשותפת, היו לטכניון שתי פוליסות נוספות שהונפקו על ידי מגדל לבדה בגבול אחריות של 15 מיליון דולר.

עוד נודע לכלל, קיומו של הסכם נוסף ומוסתר בין מגדל לטכניון שנחתם במקביל להסכם הגלוי תוך פיצול לשני הסכמים נפרדים. "בד בבד עם עריכת ההסכם הגלוי אותו תיארנו לעיל, שרק הוא גולה והוצג לכלל, התברר כי מגדל כרתה עם הטכניון הסכם נוסף ומוסתר, בקשר עם פוליסת האחריות המקצועית. הסכם זה הוחזק בנאמנות, לדרישת הטכניון, עד לקבלת מלוא סכום הפיצוי מכוח ההסכם הגלוי בעניין הפוליסה המשותפת".

ברמה המשפטית נטען, כי מגדל שימשה כנאמנה וכשלוחה של שותפותיה לפוליסה זו. ככזאת, ובהתאם לדין מוטלות עליה חובות אמונים ושקיפות מוגברות לגילוי כל ידיעה ולמסירת כל מסמך הנוגעים לשליחות, וכן חובת הימנעות מניגוד עניינים ומקבלת טובת הנאה בקשר לנושא השליחות שלא בהסכמת השולח.

 שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל / צילום: תמר מצפי

"מגדל לא עמדה בחובותיה אלה ולו במקצת", טענו בכלל. "מגדל הסתירה בכוונה מכלל את קיומן של שתי הפוליסות הנוספות בהן היה מבוטח הטכניון, ביודעה שהן מכסות את האירוע, או לכל הפחות עשויה לעלות מצד כלל טענה לתחולתן, ולכך שבשל תחולתן יש להחיל את דיני כפל ביטוח, דבר המשפיע באופן מהותי על גובה החיוב שכלל אמורה לשאת בו מכוח הפוליסה המשותפת".

מגדל ניצלה סמכויות?

על פי הנטען, ההסתרה עולה כדי תרמית, ולכל הפחות מדובר בהפרה בחוסר תום לב של חובות מגדל כשלוחה ונאמנה של כלל, ומניעת האפשרות של כלל לבדוק את הנושא בזמן אמת. מגדל אף הסתירה בהקשר זה במכוון מכלל את הטענות המפורשות של הטכניון לגבי כך שהפוליסה לאחריות מקצועית חלה על האירוע, כמו גם את העובדה שמגדל אפילו הציעה לטכניון לשלם סכום כסף מסוים כדי להשתחרר מהפוליסה לאחריות מקצועית.

כלל טוענת שמגדל ניצלה לרעה את סמכויותיה כ"לידרית" בפוליסה, עת הייתה מצויה בניגוד עניינים בשל קיומן של הפוליסות הנוספות בהן היא ביטחה את הטכניון לבדה, ועת ביכרה את הפעלת הפוליסה המשותפת בלבד בהסכם מול הטכניון והעמיסה רק עליה את כל התשלומים לטכניון, בניגוד להסדר המעוגן בחוק חוזה הביטוח בנוגע למקרים בהם יש כפל ביטוח.

כתב ההגנה מפרט את מסכת ההסתרה של מגדל, כך על פי הנטען. כלל טוענת כי ההסתה ומצגי השווא "אפשרו לה לקבל טובות הנאה מובהקות ופסולות על חשבונן, אשר לא היו מוקנות לה אלמלא התיימרה להתקשר בשמן בהסכם ואלמלא הסתירה את קיומן של הפוליסות הנוספות וההסכם הנוסף מפני שותפותיה".

לטענת כלל, היא זכאית להימנע מתשלום כלשהו למגדל ואין לה חובת השבה כלשהי כלפיה.