הגננות והסייעות בגני הילדים על סף קריסה

אנו חיים בעידן שעוד ייקרא בשם ייחודי מעל דפי ההיסטוריה, עידן של מגפה עולמית. זוהי מגפה ראשונה מסוגה במאה ה21 - תקופה שבה כבר יש מודעות לכך שמגפה כזו היא בעלת השלכות הרבה מעבר לבריאותיות על כולנו, ובייחוד על ילדינו.

מרבית המחקרים בארץ ובעולם עסקו במצבם הרגשי והחברתי של בני ילדים ובני נוער מגיל 10 ומעלה.

במחקרים שבדקו את ילדי הגנים בטווח הגילאים של 3 עד 6 בזמן הקורונה, נמצא כי ילדים אלו סובלים מחרדות, ריבוי של התקפי זעם וקושי בוויסות רגשי. מעבר לכך, ילדים בגילאים אלו ובייחוד בתקופת הסגרים, נתפסו על ידי חלקים מעולם המבוגרים כאוכלוסייה שמקשה על כולם; הם נחשבו כמקור להדבקה, כדורשים אוכל ותשומת לב ימים שלמים בבית ובנוסף, לא אפשרו להוריהם לצאת לעבודה.

ילדים אלו עברו משבר משמעותי, ללא הכנה מוקדמת הם התבשרו כי הגן שלהם נסגר כי "מסוכן" ללכת לגן. זוהי חוויה קשה עבור ילד עם כל כך מעט ניסיון חיים בהתמודדויות, לפתע המסגרת הקבועה ונוסכת הביטחון נלקחה ממנו. לא מעט מן הילדים היו סגורים בבתיהם ללא סדר יום מותאם לצרכיהם ההתפתחותיים. ועם עננה של חרדה מפני מחלה לא מוחשית שמרחפת מעל כל בני הבית. הרבה מההרגלים החברתיים, התנהגותיים והרגשיים נשחקו ונעלמו.

עם החזרה לשגרת הגן, שכולם ברכו עליה, החלו להיחשף בגנים הפערים והמחירים שנגבו מהחודשים הממושכים שילדים אלו נשארו בבתיהם. בעיות של ילדים שאין להם הרגלים בסיסיים של להתפנות באופן עצמאי ובזמן לשירותים, גננות מצאו את עצמן מחליפות ל-10 מתוך 30 ילדי גן, קושי לחלוק משחקים עם חברים, קושי בלהתגבר על מצבי תסכול, התקפי זעם תכופים, אלימות ועוד. לרבים מהילדים יש פערים שפתיים גדולים וקופות החולים לא עומדות בעומס ההפניות לטיפולים הפרה-רפואיים הנדרשים.

הצוותים של הגננות והסייעות בגנים נמצאים על סף קריסה. הן צריכות להתמודד עם מספר ממוצע של כ-35 ילדים, שחלק גדול מהם עם בעיות של וויסות רגשי, לא ממש גמולים ובעלי חוסרים בהרגלים בסיסיים.

זוהי שעתם החשובה של מקבלי ההחלטות במדינת ישראל לשים את ילדי הגיל הרך על סדר היום. נדרשת הקצאת משאבים כלכליים ופדגוגיים למתן מענה למצב ולאתגר המורכב שנוצר.

סדר היום הפדגוגי ודגשי העבודה בגנים צריכים להשתנות; יותר למידה רגשית-חברתית, יותר עבודה על מיומנויות חברתיות ופיסיות. בהתאם, נדרש תגבור של צוותי הדרכה לתוך הגנים של צוותים פסיכולוגיים, וחינוכיים שיתנו הדרכה מבוססת מקרים-חיים בתוך הגן עצמו. בנוסף, נדרש תגבור של המענה של הצוותים הפרה-רפואיים. יש לעשות מהלך של הוצאתם מתוך הקופות גם כן אל תוך הגנים. רק מעטפת תוך גנית של צוותים פרה-רפואיים שיתנו מענים טיפוליים קבוצתיים בתוך הגנים בצירוף מעטפת אינטנסיבית של ליווי פסיכולוגי וייעוצי בתוך הגן, יקלו במעט על העומסים הקשים שנוצרו על צוותי הגן בכל רחבי הארץ.

הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית מומחית, מרצה בכירה בחוג לגיל הרך ובמסלול לתואר שני בייעוץ חינוכי, המכללה האקדמית אחוה