הצוללת | פודקאסט

המס על הקולה והלוביסטים: האם הם נכשלו במאבק על "מס הסוכר"?

"מס הסוכר" שיוטל החל מינואר על משקאות ממותקים ודיאט, אושר השבוע בוועדת הכספים, למרות ניסיונות הלוביסטים לרככו • האם הלוביסטים מאבדים את כוחם או שהמקצוע משנה את פניו; ומה הקשר להיתממות של רופא הסוכרת פרופ' רובינשטיין שייצג בוועדה את קוקה קולה, ואמר: "אין לי שום קשר עסקי לחברה"? • האזינו

הדיון במס הסוכר בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
הדיון במס הסוכר בוועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אם אתם אוהבים משקאות ממותקים, כמו קולה, או מיצים למיניהם, ואפילו משקאות דיאט, אז כדי לדעת שהחל מה-1 בינואר המשקאות הללו יעלו לכם יותר. כך למשל, בקבוק קולה גדול, 1.5 ליטר, יעלה כ-9 שקלים, במקום 7 שקלים, המחיר היום. המשמעות היא, שמשפחה שנוהגת לקנות מארז של שישיית בקבוקי קולה שעלותו כיום 36 שקלים, תיאלץ לשלם עליו החל מינואר 10 שקלים יותר, 46 שקלים.

זו התייקרות משמעותית, בטח למשפחות מהשכבות הכלכליות החלשות יותר, שהן גם אלה שנוטות לצרוך יותר מתוק. אבל אולי דווקא בגלל ההתייקרות הזו, משפחות חובבות מתוק יפסיקו או יצמצמו את צריכת המשקאות הממותקים? במשרדי האוצר והבריאות טוענים שזו בדיוק הסיבה שבגללה החליטו להטיל "מס סוכר" על משקאות, כפי שמקובל בעוד עשרות מדינות בעולם. היוזמה הזו הגיעה השבוע לישורת האחרונה בכנסת, כאשר "צו מס הסוכר" אושר בוועדת הכספים, ומוחרגים ממנו רק שני סוגי מיצים: מיץ ענבים לתירוש ומיצים טבעיים בדוכנים.

מדובר בפוטנציאל למכה כלכלית קשה עבור חברות המשקאות הממותקים והדיאט, ובראשן החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה), שחולשת על כמחצית משוק המשקאות הלא אלכוהוליים. החברה למשקאות כנראה היא גם המודאגת הראשית, כי שוק הדיאט נמצא בצמיחה בעשור האחרון, בעוד שגרף המכירות של משקאות ממותקים נמצא בירידה עקבית במכירות. אגב, ישנן רק מדינות ספורות שהטילו מס על משקאות דיאט, ובכל הנוגע למיצים, ישראל היא היחידה שמטילה מס גם עליהם.

לכן בדיונים בכנסת, החברות השתמשו בכל השיטות הידיעות בניסיון אחרון לרכך כמידת האפשר את הגזירה, או לפחות להחריג ממנה את שוק הדיאט. ראינו בדיונים רופאים שהגיעו מטעמן של החברות כדי להציג חוות דעות שתומכות באי-מיסוי של משקאות דיאט ומיצים (למשל, כי משקאות הדיאט הם אלטרנטיבה טובה בעבור חולי סוכרת, ומדוע לפגוע בהם). מדובר בפרופ' ארדון רובינשטיין, לשעבר נשיא האגודה הישראלית לסוכרת, שנשלח לדיון מטעם החברה המרכזית למשקאות (קוקה קולה); ובפרופ' זהר כרם מהאוניברסיטה העברית, שכתב חוות דעת בתשלום עבור חברת "גן שמואל", שבבעלותה מוצרי המותג פרימור.

רובינשטיין הציג חוות דעת מלומדת נגד מיסוי משקאות הדיאט, בזמן שהעובדה שייצג בדיון את קוקה קולה הייתה ידועה לוועדה אך לא לציבור שצפה בדיון. יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, ביקש ממנו כמה פעמים להבהיר את מי הוא מייצג, ובתחילה רובינשטיין התפתל, אך רק לבסוף - לאחר שהוצמד לקיר - הודה שהוא מקבל תשלום מהחברה למשקאות. בדיון השבוע פרופ' כרם כבר למד את הלקח, והדבר הראשון שעשה כשהתבקש להציג את עצמו, הוא להסביר כי הוא כתב חוות דעת בתשלום בעבור "גן שמואל".

הפעם גם המנכ"לים מעורבים

נוכחותם של "מומחים" מטעם היא כבר עניין מוכר בדיונים מסוג זה. כך למשל, בדיונים על חוק הגבלת הפרסום של מוצרי טבק וסיגריות אלקטרוניות, השתתפו שני רופאים בכירים מטעמה של חברת הסיגריות האלקטרוניות JUUL. שניהם ענדו את תג הלוביסטים הכתום: הפנימאי פרופ' מוטי רביד והקרדיולוג פרופ' יהודה אדלר. גם אז, וגם הפעם, ההישגים של הלוביסטים היו חלקיים, שהרי מס הסוכר עבר. עם זאת, לקוקה קולה ולחברות שלצדה כן היו גם הישגים. למשל הן הצליחו להוריד את המס מ-1.3 שקלים ללחיטר למשקה עתיר סוכר, לשקל אחד בלבד לליטר.

ל"מומחים מטעם", אם כך, כבר התרגלנו. מה שהיה חריג הפעם, הוא המעורבות של מנכ"לי החברות עצמן, ובראשם מנכ"ל החברה למשקאות, ניר לוינגר. לוינגר נרשם כמוזמן לשני הדיונים שהתקיימו ובכנסת טוענים שאף נכח במשכן בדיון האחרון שהתקיים בשבוע שעבר, עוד ברשימת המוזמנים הענפה נמצאים גם: מנכ"ל חברת טמפו משקאות, ז'ק בר והמשנה דניאל בר. ולא רק הם, אלא גם מנכ"ל המועצה לגפן ויין, צחי דותן, גורמים מוועדי עובדים ומההסתדרות. ולא רק הם. הרשימה בשני הדיונים האחרונים הייתה ארוכה במיוחד וכללה גורמים שונים מתעשיית המזון והמשקאות.

ועוד עניין חריג היה היד התקיפה שבה נקט יו"ר הוועדה קושניר כלפי הלוביסטים, לצד הצהרתו בשיחה עם "גלובס" שסירב לגמרי להיפגש עם לוביסטים ועם מנהלים, בגלל "כמות לחצים חסרת פרופורציה".

ברקע כל אלה, התרחש באחרונה עוד שינוי דרמטי בשוק הלובי בישראל, כאשר מי שהיה במשך שנים "הלוביסט מספר אחת", בוריס קרסני, סגר את פעילות הלובי של החברה בבעלותו, פוליסי. לאור כל אלה,

צפות ועולות שאלות כלפי תפקידם של לוביסטים בכנסת כיום: האם תם עידן הלוביסטים, או שהתפקיד משנה את פניו? ובהנחה שהוא אכן משנה את פניו, האם אלה שינויים שעשויים לשרת את הציבור הרחב, או דווקא לפעול כנגדו? ואולי: גם וגם?

בכל השאלות האלה, וגם בשאלות נוספות, נדון היום בפרק של "הצוללת של גלובס".