הוועדה לתשתיות לאומיות אישרה בשבוע שעבר את מתווה התוכנית למנהור מסילות הרכבת בחיפה, המכונה "תת"ל 65/ב". מהלך זה מגיע לאחר שלוש שנים שבהן זכתה העיר לביקורות קטלניות על עשייתה, על אי-עשייתה ובעיקר על סגנון התנהלותה. כעת, לאחר אישור המתווה, ראשת העיר עינת קליש רותם מרגישה שדברים משתנים בשיח על חיפה: "כשאני ישבתי בוועדות התכנון בעשר השנים האחרונות, לא שמענו שום הכרה במעמד של חיפה. משהו משתנה, עכשיו כולם מבינים שחיפה צריכה להיות המטרופולין של הצפון".
על אף האופטימיות ואישור מתווה התוכנית, חשוב להדגיש שמדובר בשלב ראשוני וטרם ברור מי יממן אותה ומתי תצא לפועל.
רכבת מהירה ורכבת פרברית
לפי התכנון, שתי מסילות הרכבת הקיימות ועוד שתיים חדשות ייבנו במנהרה שתעבור מצומת פז שבמזרח העיר ותגיע עד לחוף הכרמל. שתי מסילות ישמשו כרכבות מהירות לתל אביב, שיגיעו למהירות של 250 קמ"ש, והשתיים האחרות ישמשו כרכבות פרבריות ואHטיות יותר, שיגיעו למהירות של 160 קמ"ש. תחנת הרכבת המנדטורית מרכז השמונה תבוטל ותחנת הרכבת בבת גלים תשמש את רכבת הפרברים.
נוסף לשיפור התחבורתי, העברת המסילות הקיימות צפויה לפנות שטחים ולאפשר בנייה נרחבת בקרבת הנמל. לקליש רותם חשוב להדגיש שעיריית חיפה היא זו שפתרה את בעיית מימון הפרויקט הקולוסאלי: "זה זמן שאנחנו עובדים עם המועצה הלאומית לכלכלה כדי לשנות ולהוסיף מגורים לאזור הנמל ופתיחת חזית הים. למעשה, זה מה ששינה את כללי המשחק.
עינת קליש רותם, ראש עירית חיפה / צילום: ראובן כהן דוברות עירית חיפה
"הבנו שתמ"א 13/א (תוכנית המתאר הארצית שאוסרת על בנייה בקרבת החוף) חשובה, אבל לא צריך לראות אותה כתורה מסיני. מאותו רגע הסיפור התחיל להשתחרר. בסופו של דבר רתמנו את חברת נמלי ישראל ורמ"י, שבכלל לא היו מוכנים להקשיב בהתחלה, והוספנו 7,000 יחידות דיור על המים, מבת גלים ועד קצת מזרחה מבניין הטיל. אני לא חושבת שיהיה בן אדם אחד בארץ שלא ירצה לגור שם".
מאיפה יגיעו 13 מיליארד שקל? ביולי 2014 אישרה הממשלה לראשונה את תת"ל 65, שבמסגרתה אמורות להתווסף שתי מסילות לשתיים הקיימות בין התחנה המרכזית לב המפרץ (צ’ק פוסט) למסילת השרון, במחלף שמריהו מזרח. ב-2015 כבר נחתם הסכם בין עיריית חיפה לשר האוצר דאז, משה כחלון, שלפיו תשוקע מסילת הרכבת בחיפה בעלות של 1.3 מיליארד שקל. ארבע שנים לאחר מכן, ב-2019, הוחלט לפצל את התוכנית לשני שלבים: חלק דרומי מתחנת חוף הכרמל עד לשפיים וחלק צפוני מתחנת לב המפרץ עד לתחנת חוף הכרמל. בשנה שעברה המליץ פורום בין-משרדי, המשלב את משרד התחבורה, רכבת ישראל ועיריית חיפה, על חלופה שבמסגרתה ייסללו במנהרה שתי מסילות פרבריות ושתי מסילות מהירות.
"עיקר המימון צריך לבוא מתקציב המדינה"
שיקוע פסי הרכבת הוא חזון פנטסטי שיוכל לעורר את הכלכלה הרדומה של חיפה. מה שפחות ברור זה מאיפה יגיע סכום של 13 מיליארד שקל למימון הפרויקט ומתי הוא בכלל יתממש. אריאל וטרמן, מהנדס העיר חיפה, מציג תמונה מורכבת ביחס למימון: "זה קודם כול פרויקט תחבורתי ועיקר המימון צריך לבוא מתקציב המדינה. אנחנו הראינו מה הפוטנציאל מתוספת בנייה, גם על קרקעות מדינה. מדובר בקרקע שמתפנה ומייצרת יכולת להשלים את המרקם, איפה שהוא היום מבותר. אין לנו מספרים מדויקים, אבל מדובר על אלפי דירות".
כמה כסף זה יוסיף לתקציב?
"אני לא נותן את האומדנים האלה. אני חושב שרובו המוחלט של הכסף צריך להגיע מתקציב ממשלתי כי הפרויקט מקצר את המרחק בין המטרופולינים, מייצר אפשרויות תעסוקה ומעודד התחדשות עירונית. ההוכחה הכי מובהקת לכך היא שגם משרד האוצר תמך אתמול בחלופה הזאת. זה לא טריוויאלי".
אבל גם אגף התקציבים במשרד האוצר לא יודע כרגע מאיפה יגיע המימון. "לאור העובדה כי הפרויקט נמצא בשלבים התחלתיים מאוד ואומדן הפרויקט ראשוני ביותר בשל רמת המוכנות הסטטוטורית, טרם נקבעו הסדר המימון והמקורות התקציביים. עם התקדמות התכנון צפויים להתקיים דיונים בהשתתפות גורמי הממשלה הרלוונטיים ועיריית חיפה".
ומתי זה יקרה? לא קליש ולא וטרמן מסוגלים להתחייב. "על פי התוכנית האסטרגית מדובר על מנעד בין 2030-2040", מציין וטרמן. "במונחים של פרויקט בסדר גודל הזה, של מנהרה באורך 9 ק"מ, זה לוח זמנים מהיר וריאלי". להערכת וטרמן, התוכנית תאושר במלואה בתוך כשנתיים ורק אז ניתן יהיה להתחיל תכנון מפורט שיאפשר היערכות לביצוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
