"אי הוודאות תימשך חודשים": כלכלנים בכירים מנסים לחזות לאן הולך שוק המניות

התגובה של הממשלות בעולם להתפשטות האומיקרון וחששות המשקיעים מהווריאנט, ירידת מחיר הנפט, הורדת הריבית המפתיעה בסין או המדיניות המוניטרית של הפד - מה מוביל לירידה החדה בשוקי המניות בעולם, שהגיעה גם לכ-2% בת"א • בכירים בשוק ההון המקומי מנסים להסביר מה הניע את המהלך הנוכחי ועד מתי הוא יכביד על השווקים

 

בורסת וול סטריט בניו יורק / צילום: תמר מצפי
בורסת וול סטריט בניו יורק / צילום: תמר מצפי

התנודתיות הגבוהה חזרה לשוקי המניות בארץ ובעולם, והמדדים המובילים רשמו (ועדיין רושמים) היום ירידות חדות. בתל אביב החל מדד ת"א 35 את היום בירידות של כ-2% ובהמשך הירידה התמתנה לכ-1.4%. באירופה צנחו המדדים המובילים ב-1.2%-2% ובניו יורק נרשמות כעת ירידות של 1.8%-1.4% במדדי המניות המובילים.

במקביל, החוזים על הנפט הגולמי צונחים ב-5%-4% ובשוקי האג"ח נרשמו עליות (הממשלתיות השקליות הארוכות עלו בכ-0.4% בארץ, והתשואה על אג"ח ממשל אמריקאי ל-10 שנים ירדה לכ-1.38%). בשוק המט"ח, הדולר קפץ ונסחר סביב 3.17 שקלים, והאירו מתחזק ונסחר סביב 3.58 שקלים.

מה הוביל לירידות החדות הללו בשוקי המניות ומה צפוי בהמשך? כמה כלכלנים ואסטרטגים בכירים בשוק מנסים להעריך לאן נושבת הרוח.

רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי, אומר כי "השחקנים מתחילים להסתגל לכך שהם יקבלו פחות תמיכה מהבנקים המרכזיים, בעיקר בגלל האינפלציה הגבוהה. זה התפר שבו השווקים נמצאים, וזה יהיה הסיפור הגדול של 2022. ברגע שכל הזמן הריבית יורדת ויש הזרמה של נזילות, זה מעמעם את החדשות הרעות. אך כשזה לא קיים, השווקים נאלצים להתמודד עם החדשות הרעות - שכוללות את האומיקרון, שינויים במדיניות הפיסקלית בארה"ב והקשיים של הנשיא ביידן - בלי התמיכה של הבנקים המרכזיים". 

ומה לגבי המהלך של סין להורדת אחת הריביות שלה, לראשונה זה שנה וחצי? 

"צריך לקרוא בין השורות. קשה לדעת מה קורה שם ולמה עשו את המהלך, כי יש הרבה פחות שקיפות לעומת המערב. יכול להיות שהם חוששים מקריסה של סקטור הנדל"ן ויכול להיות שהמצב שם יותר גרוע משנראה לנו. בקיצור השווקים מתחילים להבין שהעולם הולך למציאות עם פחות נזילות".

רפי גוזלן / צילום: יח''צ
 רפי גוזלן / צילום: יח''צ

אז התנודתיות כאן להישאר?

"כן. זה לא התחיל היום אלא כבר לפני כמה שבועות. השווקים כנראה יהיו הרבה יותר תנודתיים בחודשים הקרובים".

ומה אתה חושב על ירידת התשואות באג"ח האמריקאיות?

"שוק האג"ח כבר כמה חודשים אומר בעצם שהפד יוריד את רמת האינפלציה במחיר של האטה בצמיחה. בשוק המניות ראינו שיצא הרבה כסף בחודשים האחרונים ממגזרים וממניות שהמודל העסקי שלהם לא הכי בטוח. סוג של מניות חלום. זה חלק מההבנה שהנזילות הולכת להצטמצם".

אז אתה אומר שמדדי המניות המובילים עלולים לרדת אף 5%-10%?

"זה בהחלט ייתכן, אבל לא הייתי מציע לנסות לתזמן את זה. צריך לזכור שבחודשים הקרובים הפד עדיין יזרים נזילות לשווקים. התקופה הקרובה פחות ודאית, התיקון יכול להגיע עוד כמה חודשים. הטווח הבינוני יותר בעייתי. עד שהפד לא ישתלט על האינפלציה, לשווקים תהיה בעיה. ברגע שיבינו שהאינפלציה בשליטה, שוקי המניות יוכלו לחזור למגמה חיובית".  

אורי גרינפלד - פסגות / צילום: רמי זרנגר
 אורי גרינפלד - פסגות / צילום: רמי זרנגר

"הריבית הריאלית תישאר מאוד שלילית" 

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, מזכיר כי "הגענו לכאן לאחר תקופה מאוד ארוכה של עליות וכשהשוק כבר לא זול. וצריך גם לזכור שמדדי המניות עדיין קרובים לשיא, גם לאחר הירידות האחרונות. התנודתיות תימשך ככל הנראה בתקופה הקרובה".

הוא מסמן שלושה גורמים עיקריים ל"חוסר השקט הזה" לדבריו. "האומיקרון כמובן. השני הוא מחירי האנרגיה בעולם, בעיקר באירופה. והשלישי הוא המדיניות המוניטרית של הפדרל ריזרב.

"לגבי האומיקרון, מדינות אירופה הכריזו על סגרים בתקופת החגים והקניות וזה מטריד את השווקים. אני מניח שבעוד 2-3 שבועות תהיה יותר ודאות. לגבי מחירי האנרגיה, מחירי הגז באירופה שוב קופצים, 8% במחירי הגז הטבעי רק ביום שני, ולעומת השנה שעברה יש עלייה של כ-700% במחיר עבור האירופאים, אז הם בבעיה. יכול להיות מצב שנראה שמתעדפים אזרחים על חשבון עסקים".

אתה רואה מצב שהפד ייאלץ לשנות מדיניות מוניטרית למרות האינפלציה הגואה?

"ייתכן שביוני 2022 נגיע למצב שהאינפלציה תתחיל לרדת. גם בנושאי השינוע והמחסור ברכיבים בשווקים, הלחץ יתחיל להשתחרר. באמצע 2022 כנראה שייצרו מספיק שבבים לענות על הביקושים. אז אם תהיה האטה כלכלית ונראה ירידה בקצב האינפלציה, הפד יוכל להאט את קצב העלאות הריבית, או לעצור את זה לגמרי במידת הצורך".

אז הריבית הנמוכה כאן כדי להישאר?

"כנראה שכן. גם אם הריבית בארה"ב תגיע ל-1.5% במהלך 2022 או 2023, עדיין לא יהיו אלטרנטיבות ממשיות למניות. הריבית הריאלית כנראה תמשיך להיות מאוד שלילית גם בשנה הקרובה, וזה מייצר בסוף ערך לנכסי הסיכון. לפי הניתוח שלנו בפסגות, השיא של האינפלציה יגיע כנראה בפברואר-מרץ 2022. אז האי ודאות תימשך עוד כמה חודשים, אבל בחצי השני של 2022 זה כנראה יירגע. לכן בינתיים אנחנו דפנסיביים, אבל לדעתי לקראת אמצע 2022 יהיה נכון לחזור ולהגדיל סיכון. כלומר, הריבית הנמוכה תמשיך לתמוך בשווקים והמניות יחזרו לעלות כנראה".

דודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, מייחס את הירידות החדות יחסית בשוקי המניות בעולם להתפשטות האומיקרון ולחשש מחזרה של מגבלות וסגרים. "ירידות השערים, בכל השווקים וכמעט בכל המגזרים, נרשמות לאחר תקופה ארוכה של עליות במדדים המובילים, למעשה מאז מרץ 2020. ייתכן שהיינו רואים ירידות בכל מקרה, בעיקר לאחר הקו הניצי שאפיין את הודעות הריבית של הפד והבנק המרכזי בבריטניה בשבוע שעבר, מהן למדנו כי המדיניות המוניטרית המרחיבה בעולם הולכת לשנות כיוון".

אין ספק לדברי רזניק כי "התפשטות הנגיף מעצימה את המגמה השלילית, אולם נראה כי היא 'מתלבשת טוב' על שוק שביצע מהלך עליות רצוף ומשמעותי במשך קרוב לשנתיים. בצורה אירונית, אם אכן הנגיף יחזיר את העולם לתקופה של תחילת המגפה, קרי מגבלות משמעותיות וסגרים, הרי שיש בזה גם חדשות טובות לשוקי המניות, בעיקר בטווח הבינוני, כי בתסריט כזה נראה שיהיה קשה לבנקים מרכזיים בעולם לדבוק במדיניות המהדקת, בעיקר אם נראה ירידה מחודשת בסביבת האינפלציה בעולם".

רונן מנחם / צילום: בנק מזרחי טפחות
 רונן מנחם / צילום: בנק מזרחי טפחות

"הבנקים המרכזיים ינקטו משנה זהירות"

גם רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות, התייחס לירידות החדות בשווקים וציין בסקירה שפרסם כי "יש כאן שילוב של תסכול וחשש מגל קורונה חמישי, אך יש לשים לב כי למרות ההתפשטות המהירה מאוד של הזן החדש, התגובה של השווקים היא יותר לצעדים המהירים והעוצמתיים של הממשלות - סגירת גבולות, ריחוקים וסגרים. הצעדים הללו הפתיעו את השווקים, בארה"ב, ביבשת אירופה ובשוקי אסיה, הנמצאים לקראת עונת החגים ולכן גם לסנטימנט השלילי השפעה על הירידות. בד בבד, יש חשש גם לפגיעה בהתאוששות הגלובלית, מה שמתבטא, בין השאר, בירידות החדות, יחסית, בשוק הנפט. שוק זה מושפע גם מההיצע, שדווקא מתרחב לאחרונה, מה שמעצים את ירידות המחירים שם.

"הסוחרים חוששים שתחזיות הצמיחה ייפגעו, וחלק מהירידות משקפות זאת. לאי ודאות שעתידה להימשך ולגרום לתנודתיות גבוהה מהרגיל, יש להוסיף את רמות השערים הגבוהות שהבורסות הגיעו אליהן לפני שהתגלה האומיקרון". עם זאת גם מנחם מעריך שבמידה שהאומיקרון יביא לפגיעה כלכלית בעוצמה שלא הייתה צפויה קודם לכן, הבנקים המרכזיים יקחו פסק זמן ממהלך היציאה מהמדיניות המרחיבה שלהם. "הם גם יטרחו לשדר זאת לציבור המשקיעים", הוא אומר, "כלומר, למרות עליית האינפלציה, אני מעריך שלא יהיה מצב של פגיעה כלכלית מהקורונה יחד עם העלאת ריבית".

כחלק מכך, מנחם לא פוסל אפשרות שגם צמצום רכישות האג"ח על ידי הבנקים המרכזיים בארה"ב ובאירופה יתבצע בקצב איטי יותר, מה שיפעל לטובת השווקים. הוא מזכיר כי סין הודיעה ביום א' על הורדת אחת הריביות שלה, בפעם הראשונה מאז אפריל 2020, ומעריך שהימים הקרובים יעמדו בסימן מעקב רציף אחרי מקרי הקורונה ברחבי העולם והצעדים שינקטו השלטונות. "במבט להמשך, אם וככל שיתברר שהקורונה לא משבשת את הפעילות העסקית, הירידות שאנו רואים לאחרונה עשויות להוות נקודת כניסה מעניינת, במיוחד אם הבנקים המרכזיים ינקטו משנה זהירות ולא ימהרו להוריד את הרגל מהדוושה".