מזגנים נגד קורונה: הוויכוח על יעילותם של מטהרי האוויר

משרד הבריאות גיבש רשימה של מערכות טיהור אוויר מומלצות נגד קורונה, ובמשרד החינוך מתכננים להתקין מערכות כאלה ב-80 אלף כיתות ו-20 אלף גני ילדים, אבל יש סביבן לא מעט שאלות • מדוע ההחלטה התקבלה עכשיו, למה העדיף משרד בריאות טכנולוגיה אחת על אחרת ואילו ניסויים נעשו כדי לבדוק את האפקטיביות שלה?

התקנת מערכת טיהור אוויר בפיילוט של משרד החינוך / צילום: דוברות משרד החינוך
התקנת מערכת טיהור אוויר בפיילוט של משרד החינוך / צילום: דוברות משרד החינוך

חללים סגורים הם היום אויבי העם, ונראה שווריאנט האומיקרון הפך אותם לאויבים מרים עוד יותר. פתיחת חלונות עוזרת רק עד גבול מסוים, וגם פחות רלוונטית כשיש גשם בחוץ. אז מה עם מטהרי אוויר? השאלה הזאת נדונה מאז שהתחילה הקורונה, אך מאחר שמטהרים ומסנני אוויר נמצאים בתפר שבין מכשור רפואי ומכשור לא רפואי, הם לא זכו להתייחסות מעמיקה מצד משרד הבריאות, עד לאחרונה.

"משרד הבריאות אמר, 'זה לא מוצר רפואי, זה לא התחום שלנו'", אומר יקי אגם, מייסד ומנכ"ל חברת קלין ביט, האחראית בין היתר על חיטוי מחלקות קורונה עם סגירתן. "המשרד החליט להתמקד בחיסונים ובמסיכות. בתחילת הדרך עוד דיברו על חיטוי ידיים, והיום הישראלים כבר לא מחטאים ידיים. זו הייתה בחירה של משרד הבריאות להתמקד בתחומים האלה ולהזניח את כל הכלים האחרים, כולל מטהרי האוויר".

מתחילת 2021 משרד הבריאות כן עסק בנושא, אבל בקצב שלו. בפברואר פורסם קול קורא לקבלת הצעות מחברות המייצרות מערכות טיהור אוויר. בנובמבר סיימה הוועדה שבחנה את ההצעות את עבודתה והמליצה על 7 מתוך 29 המערכות שהוצעו לה. לאחרונה נפל דבר: משרד החינוך יערוך בקרוב מכרז, בהשתתפות החברות שהומלצו על ידי משרד הבריאות, ויתקין מערכות טיהור אוויר בכל בתי הספר בישראל. המטרה: לשמור בכל מחיר על כיתות הלימוד פתוחות.

התקנת מערכות טיהור ב-80 אלף כיתות וב-20 אלף גני ילדים דורשת תקציב כ-200 מיליון שקל עד מיליארד שקל. מדובר בתקציב ענק במונחים של פרויקט במשרד החינוך. האם הוא ישתלם? הוויכוח על יעילות מטהרי האוויר בהפחתת תחלואה עוד לא הוכרע.

האם טיהור אוויר יעיל? חלק מהמומחים סקפטים

חובת הוכחת היעילות מוטלת על החברות המייצרות את מטהרי האוויר, וחלקן אף החלו לפעול להוכיח זאת. בינתיים, יש מומחים שמתייחסים לטכנולוגיות האלה בספקנות.

"אני מאוד חשדנית לגבי היעילות של מערכות סינון אוויר נגד הקורונה במרחב הציבורי", אומרת ד', שעוסקת בתקינה של סביבות עם זיהום ביולוגי, כמו חדרים נקיים במפעלי תרופות. "ההדבקה העיקרית מתרחשת בגובה הראש ומטה. אם מתעטש לידך חולה קורונה, ייקח זמן עד שהמזגן בתקרה ישאב אליו את האוויר הזה והאוויר יעבור דרך הפילטר. זה יכול לקרות רק אם נשים כל תלמיד בתוך חופה למינרית", היא צוחקת. חופה למינרית היא מעין אוהל פלסטיק שמבודד את סביבת העבודה המסוכנת מהסביבה החיצונית.

"האוויר יכול להגיע אל המזגנים האלה אם הם חזקים ויוצרים הרבה סירקולציה בחדר. אנחנו אומרים בדרך כלל שסירקולציה זה טוב, וזה נכון כשפותחים חלון, אבל כאשר החדר סגור, סירקולציה מזרימה את האוויר הנגוע לא החוצה, אלא לתלמיד אחר שאולי בלי משב הרוח הזה לא היה נחשף לכמות גדולה של הווירוס", מוסיפה ד' ומציינת את עלויות ההתקנה והתחזוק הגבוהות, כי פילטרים צריך להחליף. "צריך להבין שגם בחדר נקי, פילטר הוא רק אחד הכלים שנועדו להוריד את העומס הביולוגי בחדר. הפתרון הכי זול וגם הכי יעיל הוא מסיכות".

אילו טכנולוגיות קיימות? הבחירה של משרד הבריאות

חלק ממערכות טיהור האוויר פועלות על ידי יניקת האוויר מהחדר, סינון שלו בפילטר ושיגורו חזרה לחדר. הפילטרים מכילים חומרים מסוגים שונים שאמורים לחסל את הווירוס או פועלים על קרינת UV. מערכות אלה מכונות "טיהור פסיבי".

קבוצה נוספת של פתרונות נקראת "מטהרים אקטיביים", כלומר מערכות הממלאות את החדר בחומר קוטל וירוסים. זה מה שעושה לדוגמה המוצר AirCare O2, של חברת תדיראן, שפרסמה השבוע תוצאות מניסוי מעבדה שערכה. היא הראתה ששימוש במוצר שלה מעלים את הווירוס בתוך 90 דקות. ללא המוצר, הווירוס לא נעלם לגמרי גם לא אחרי 150 דקות. הניסוי לא בוצע בכיתה, אלא במכל סגור בנפח של כ-1 מטר מעוקב, וכפי שמסרה החברה בהודעתה לבורסה, התוצאות עשויות להשתנות בהתאם לגודל החלל ותנועת האוויר בו, לדוגמה.

 
  

"אנחנו משוכנעים שכל עוד המזגן עובד, החדר מוגן", אומר ארז פז, מנהל החטיבה לטיהור אוויר של תדיראן. "המוצר עובד גם כשהמזגן נמצא על אוורור, כך שצריכת החשמל יכולה להיות אפסית, וגם כשהחלונות פתוחים".

פרופ' אריאל קושמרו מאוניברסיטת בן גוריון, המייעץ לחברה בתחום המיקרו-ביולוגיה, מפרט יתרונות נוספים לטכנולוגיה האקטיבית. "דמייני שיש מולקולות מי חמצן משוטטות בחדר. אם מישהו התעטש ענן של רסס, די מהר החלקיקים ימצאו אותו. מי החמצן אינם מסוכנים בריכוזים המזעריים שאנחנו מדברים עליהם. הם גם חלק מהמנגנון הטבעי של הגוף שלנו לנטרל מיקרו-אורגניזמים".

בניסוי נוסף שערכה החברה, היא טיהרה חדר דמוי כיתה, בשטח 16 מ"ר, "אבל שם אי אפשר היה להשתמש בקורונה אז השתמשנו בווירוס אחר, דומה ולא מידבק. התוצאה הייתה דומה". בניסוי נוסף, שנערך בסינמה סיטי, הודגמה ירידה של 88% בנוכחות בני אדם, אבל בחיידקים ולא בווירוסים. "ניסויי מעבדה מאשרים שזה מתנהג דומה", אומר קושמרו.

בכל זאת, משרד הבריאות המליץ על מערכות פסיביות בלבד, משום שלטענתו הוא אינו יודע להעריך את ההשפעה של נוכחות ילדים בסביבה של חומר שיכול לקטול וירוסים, כמו יונים או H2O2. לדברי פז, המוצר עומד בתקני פליטת אוזון והוא "אוזון פרי", אבל משרד הבריאות החליט לנקוט משנה זהירות, משום שהתקנים הללו לא הביאו בהכרח בחשבון ילדים צעירים שיושבים בתוך חומר הטיהור לאורך ימים שלמים.

ארז פז, מנהל חטיבת ה-Air Care בתדיראן
 ארז פז, מנהל חטיבת ה-Air Care בתדיראן

שחר גורן, מנכ"ל חברת ש.ה. גורן, המייבאת לישראל את המערכות של חברת GPS (Global Plasma Solutions) האמריקאית, המטהרת אוויר באמצעות הפצת יונים לחלל החדר, לא מבין את ההחלטה הזאת. "שוב ושוב התבקשנו להציג תקינה בינלאומית ושוב ושוב הצגנו אותה במפגשים עם הוועדה ובמסמכים שהעברנו לרשותה", הוא אומר גורן. "בישראל מאמצים את התקינה האמריקאית של ארגון ASHRAE וכל המערכות של GPS מחזיקות גם באישור הזה. התקינה בגרמניה אפילו ממליצה על הטכנולוגיה ומגדירה רמות מינימום של יונים כפרמטר לאיכות האוויר. באופן תמוה, משרד הבריאות החליט לא להמליץ על טכנולוגיה אקטיבית. הם לא כל כך מכירים את הטכנולוגיות האלה. מוצרי GPS מותקנים היום בבית הלבן, באייר פורס 1 (המטוס הפרטי של נשיא ארה"ב), משרדי גוגל ובסך הכול מאות אלפי התקנות בארה"ב". בישראל המערכת מותקנת בהולמס פלייס, באוניברסיטה העברית, בטכניון וברפא"ל.

"בפיילוט שערכנו בעמק חפר, ראינו ירידה ב-50% במספר החיסורים וימי המחלה", אומר גורן. "בכיתה ז' היו שלושה מאומתים לקורונה ולא היו הדבקות בכיתה. לעומת זאת, בשכבות האחרות היו לאורך התקופה הזאת עשרות מאומתים".

האם נערכו ניסויים קליניים? הקושי של היצרנים

פז היה רוצה מאוד לערוך ניסוי קליני אמיתי, שבו המוצר יותקן, נניח, בבניין משרדים והיקף התחלואה בו יושווה לזה שבבניין משרדים שכן זהה שלא הותקן בו המוצר. "אבל הרגולציה לא מבקשת את זה וההשקעה היא לא מידתית", הוא אומר. "צריך לעשות מעקב אחר התחלואה ולהבין אם ההדבקה באמת הייתה באותו מקום, וזה לא טריוויאלי".

מדובר למעשה במגבלה דומה לזו שהצבענו עליה בעבר לגבי מסיכות - לאף אחד לא משתלם לבדוק איזו מסיכה היא הטובה ביותר.

כאשר משרד הבריאות הוציא קול קורא לחברות שיציעו מערכות טיהור אוויר, הוא הוציא במקביל קול קורא למחקרים שיראו את היעילות והבטיחות של המוצרים הללו, והיה ערוך לממן אותם. אולם ממשרד הבריאות נמסר כי לא הוגש בסופו של דבר שום מחקר כזה, והוא לא יזם אותם בעצמו.

מחקר על מערכת פסיבית, המבוססת על מסננים, פורסם בכתב העת המדעי הנחשב Nature. הוא הראה שבמחלקת קורונה ניתן היה למצוא חלקיקים הנושאים את הווירוס באוויר כאשר הפילטר היה סגור, אך כאשר הוא היה פתוח היקף החלקיקים פחת באופן משמעותי.

בבריטניה החל בנובמבר ניסוי גדול שבוחן יעילות של מסנני אוויר מבוססי פילטר, שיכלול גם דגימה של האוויר וגם השוואה של מספר הילדים שילקו בקורונה בבתי הספר האלה. 30 בתי ספר ישתתפו בניסוי, מהם 12 בקבוצת ביקורת והיתר יחולקו בין שני סוגי מטהרים. התוצאות טרם התקבלו.

משרד החינוך בישראל התכוון לערוך ניסוי דומה. בפיילוט טיהור האוויר בירושלים, המטהרים היו של חברת אורה סמארט קייר הבורסאית. החברה קיבלה תקציב של 1.6 מיליון שקל, במטרה לבדוק את יעילות המוצר מול כיתות שלא השתתפו בפיילוט, וגם במטרה לבדוק אם הוא מרעיש ותופס מקום, ואיך התלמידים מרגישים כשהם לומדים בנוכחות המוצר.

"תוך כדי הפיילוט משרד ראש הממשלה קיבל מידע מחו"ל שלפיו המוצרים האלה יעילים, והוחלט להפסיק את הפיילוט ולצאת לרכש", אומר גור רוזנבלט, מנהל מינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך. "אנחנו מבקשים מטהרי אוויר מהגל השני של הקורונה, אולי אפילו הראשון. אבל היינו חייבים לחכות לתוצאות של הוועדה של משרד הבריאות, וזה לקח זמן. כשמכניסים מכשיר לכיתה, חייבים להיזהר".

גור רוזנבלט, ראש מינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך / צילום: דוברות משרד החינוך
 גור רוזנבלט, ראש מינהל רישוי בקרה ואכיפה במשרד החינוך / צילום: דוברות משרד החינוך

לדברי אביעד שניידרמן, שהקים את החברה עם אחיו אלדד, מערכת הפילטרים של אורה עברה ניסויים בחללים המדמים כיתות, ובניסוי בבית החולים שיבא ובניסוי מעבדה נוסף בקליפורניה, התוצאות היו הפחתת הווירוס למינימום בתוך 60 דקות".

בנוסף, יש גם תוצאות ראשונות מהעולם האמיתי. "מערכת שלנו הותקנה בבית ספר עוד לפני הקורונה, כדי לסנן זיהומים שהגיעו מאזור תעשייה סמוך. בבית הספר הזה לא היו הדבקות".

לסיכום, יקי אגם מקלין ביט מזכיר שבכל מקרה לא מומלץ לדבוק בפתרון אחד. "אני לא מאמין שטכנולוגיה אחת יכולה לשמור על האוויר נקי בזמן שאנשים נמצאים בחדר, למעט מערכות HEPA של מעבדה מיקרוביולוגית דרגה 2 ומעלה, וגם זה לא יעזור אם מישהו התעטש עליך. צריך לשנות את שגרת הניקיון, ולהביא בחשבון גם את האוויר. אנשים אפילו את הפילטר של המזגן לא מנקים".

יקי אגם, מייסד ומנכ''ל קלין ביט / צילום: יח''צ
 יקי אגם, מייסד ומנכ''ל קלין ביט / צילום: יח''צ

"שועטים בכל הכוח על שוק האוטובוסים"

מערכות שונות לטיהור ולסינון אוויר, גם אלה שלא קיבלו את ההמלצה הרשמית של משרד הבריאות, כבר מתחילות להיות מותקנות בארץ לא רק במוסדות החינוך. "אנחנו עכשיו שועטים בכל הכוח על שוק האוטובוסים", אומרת אינה וולודרסקי, מחברת A.L Group, חברה ותיקה בתחום מסנני האוויר לרכב.

איך עושים ניסוי באוטובוס 

הפתרון של החברה לקורונה הוא פילטר המכיל נחושת. החברה קיבלה את הרישיון לטכנולוגיה מאוניברסיטת בר אילן, ומדובר באותה טכנולוגיה שעליה מבוססות המסיכות של חברת סונוביה, שגם היא קיבלה את הפטנט מבר אילן, אך אין קשר בין החברות. "ראינו את היעילות של הטכנולוגיה הזאת במעבדה, והיא מטורפת", אומרת וולודרסקי. "במעבדה בינלאומית בה השווה נייר סינון INEX מול נייר סינון רגיל, ראינו שהנייר קוטל 99.16% מכמות הוירוסים. הבדיקות מבוצעות במרווחי זמן תקניים כאשר הבדיקה הראשונה היא כעבור שש שעות, אך אנו יודעים שהפעילות האנטי-ויראלית של תחמוצת הנחושת היא מיידית".

התקנת הפילטר של A.L Group באוטובוס / צילום: ALISHER, Noa Bashari photography
 התקנת הפילטר של A.L Group באוטובוס / צילום: ALISHER, Noa Bashari photography

עם זאת, קשה לעשות ניסוי באוטובוס. "אנחנו לא יודעים מי נדבק שם, וגם לא רוצים להגיד לאנשים באוטובוס, 'אתה לא היית מוגן והנוסע בקו השני כן', יש פה סוגיה אתית". אבל ישנה מחשבה לבדוק זאת בהסעות בבתי ספר. "גן רווה הייתה המועצה הראשונה שהתקינה את המוצר בכל ההסעות שלהם. אולי אנחנו צריכים להשוות את התחלואה בבתי הספר שם לאורך זמן, ליישוב סמוך דומה. לא חשבתי על זה, אבל זה אולי משהו שאפשר לעשות".

אמבולנסים ללא הגנה

כיוון נוסף שנבדק הוא התקנת המערכת באמבולנסים. "היום הם לגמרי בלי הגנה", אומרת וולודרסקי. "אחרי תהליך בדיקה מאוד ארוך, סוף סוף מד"א הסכימו שנתרום להם את המסננים האלה, לכל האמבולנסים וניידות הטיפול הנמרץ. התקנו את המוצר בשלושה אמבולנסים חדשים, ועכשיו יוצאים לייצור מסחרי כדי להתקין בכולם". לדבריה, המוצר זול, לא תופס הרבה מקום, וקל להחלפה ולתחזוקה.