לאחר כ-3 שנים שבהן הפרה המדינה את החוק ולא עדכנה את התוכנית לאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בישראל - כשם שמחייב חוק אוויר נקי, בעקבות עתירת ארגון הסביבה "אדם, טבע ודין" לבית המשפט, הודיע היום (ד') המשרד להגנת הסביבה כי יביא בחודשיים הקרובים לאישור הממשלה עדכון לתוכנית הלאומית, שמטרתה להפחית תמותה מזיהום אוויר בערי ישראל.
לפי המשרד להגנת הסביבה, התוכנית תכלול התייחסות למעבר לשימוש באנרגיה ירוקה, לתמחור פליטות גזי חממה, לקידום תחבורה נקייה וליעדים לצמצום זיהום האוויר בישראל.
לפי הערכות חסר, כ-2,500 ישראלים מתים בשנה כתוצאה ממחלות הקשורות בזיהום אוויר. מדובר בגורם תמותה משמעותי, שלא בכדי מכונה "המוות השקט". לכן, קבע חוק אוויר נקי שלפחות אחת לחמש שנים, יגיש המשרד להגנת הסביבה תוכנית לעדכון התוכנית הלאומית למאבק בזיהום אוויר.
התוכנית הראשונה והאחרונה אושרה בשנת 2013, והמשרד להגנת הסביבה צריך היה לאשר בממשלה את עדכון התוכנית הלאומית בשנת 2018. אך לאחר שלא עשה זאת, בשנה שעברה, נאלץ ארגון "אדם טבע ודין" לעתור לבית המשפט כדי לחייבו. ואכן, רק השבוע, בחלוף 3 שנים מהמועד האחרון ובאיחור ניכר מאוד, עדכן המשרד להגנת הסביבה כי יגיש את התוכנית לאישור הממשלה.
אחד האיומים הסביבתיים הגדולים ביותר על בריאות האדם
זיהום האוויר הורג בכל שנה לפחות כ-7 מיליון בני אדם ברחבי העולם. השפעותיו מובילות לתחלואה במחלות נשימה, כלי דם, לב, ריאות וסרטן, ורק לאחרונה הכריז ארגון הבריאות העולמי כי השפעותיו ההרסניות הוערכו עד כה בחסר משמעותי, וכי מדובר באחד האיומים הסביבתיים הגדולים ביותר על בריאות האדם. לפי הארגון, התקנים של מזהמי האוויר עליהם המליץ עד עתה דורשים עדכון משמעותי כדי למנוע תחלואה ותמותה מסיבית, מפני שהם אינם מחמירים מספיק.
זיהום אוויר נגרם בשל פליטתם לאוויר של מזהמים שונים. שניים מרכזיים, המנוטרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, הם חלקיקים נשימתיים עדינים מאוד (pm2.5) וחנקן דו חמצני.
Pm2.5, הוא מזהם האוויר העיקרי לפיו נקבע שיעור התמותה מזיהום אוויר, והוא נגרם בעיקר בשל שריפת דלקים מאובנים - פחם, נפט וגז. לכך מצטרפים מקורות נוספים, דוגמת פליטות בענפים תעשיתיים ובפעילות כרייה. מזהם נוסף הגורם לנזק בריאותי חסר תקדים, הוא חנקן דו חמצני, הנפלט באופן מובהק מסקטור התחבורה. שריפה לא חוקית של פסולת גם היא פולטת מזהמים מסרטנים, והופכת למטרד גובר בישראל.
במשרד להגנת הסביבה, מסבירים כי ישראל נטולת תוכנית להפחתת זיהום אוויר כבר שלוש שנים, מפני שמאז 2018 לא אושר תקציב מדינה. גם כעת, למרות שתקציב המדינה כבר עבר ושהמשרד עבד בשנים האחרונות על עדכון התוכנית - היא טרם הוגשה לממשלה, ולא אושרה.
אלא שגם התוכנית שאושרה בשנת 2013, הובאה לממשלה רק לאחר עתירת "אדם, טבע ודין", לאחר התמהמהות המשרד להגנת הסביבה. לפי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל הארגון, "זו הפעם השנייה שרק בזכות העתירה שלנו, נערכת תוכנית שמחויבת על פי חוק והיא קריטית לבריאות הציבור. המדינה לא עמדה בדרישות החוק והפרה את חובתה כלפי הציבור. מחדלה של המדינה הינו בלתי סביר, הוא פוגע בשלטון החוק, בבריאות הציבור ובתכליתו של חוק אוויר נקי. העדכון לתוכנית הלאומית היה צריך להיות מאושר כהחלטת ממשלה, אבל במקום להכין תוכנית לאומית, המשרד להגנת הסביבה העדיף להיגרר לבית המשפט ביודעו שהוא מפר את החוק".
גם התוכנית שאושרה לא יושמה במלואה
במסגרת התוכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום האוויר בישראל כפי שאושרה ב-2013, גובשו הוראות להפחתת פליטות זיהום אוויר מתעשייה כתוצאה משימוש בדלקים מזהמים והופחתו ערכי הפליטה המותרים של גופרית דו חמצנית.
גם התוכנית שכן יושמה - לא יושמה במלואה, אלא בחסר משמעותי. התוכנית המקורית, אותה ביקש המשרד להגנת הסביבה לאשר, דרשה משאבים בגובה 690 מיליון שקל, אך לבסוף, אישרה הממשלה תוכנית מקוצצת בהקצאה של 140 מיליון שקל בלבד.
בין היתר, אותו תקציב הוקצה עבור הפחתת זיהום אוויר מצריכת חשמל וממקורות תעשיתיים. לפני כ-3 שנים הסתיים התקציב לתוכנית, שחלקים ממנה גם הופסקו לאורך השנים.
למשל, תוכנית הגריטה של רכבים ישנים הופסקה לאחר השנה הראשונה מאחר והתקציב אשר הוקצה לה לא הספיק. משרד האוצר לא קבע שיעור מס דיפרנציאלי על סוגי דלקים שונים, באופן שישקף את ההשפעות הסביבתיות שלהם. כמו כן לא הוצגה בחינה של תמריצים לעידוד השימוש באמצעים להפחתה של פליטות מזהמי אוויר, לא הועברו לממשלה המלצות משרד האוצר על כלים וצעדים לצמצום הנסועה ברכבי ליסינג, או שיטות תגמול חלופיות על תחזוקת רכב לעובדי מדינה.
כעת, במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי יגישו לאישור הממשלה תוכנית חדשה, אך לפי הודעת המשרד, באותה תוכנית, יאוגמו צעדים שהממשלה כבר עושה ממילא, ועברו בהחלטות שונות לאורך החודשים או השנים האחרונות.
במשרד להגנת הסביבה אומרים כי "התוכנית תכלול התייחסות למעבר לשימוש באנרגיה ירוקה וקידום כלכלת דלת פחמן, תמחור פליטות גזי חממה וקידום תחבורה נקייה, וכן יעדים לצמצום זיהום האוויר בישראל" - צעדים שכבר הוכרזו בעבר, ונמצאים בשלבי יישום שונים, ללא קשר לתוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר. יתר על כן, טיפול בגזי חממה אכן יפחית חלק מזיהום האוויר, אך ישנם מזהמי אוויר שונים המובילים לתחלואה ולתמותה - ואינם קשורים להפחתת פליטות גזי חממה".
"כוונת המחוקק היא שיהיו 'אקסטרות' שקשורות להפחתה משמעותית של זיהום אוויר, ולא איגום של צעדים שהממשלה כבר עושה ממילא", אומר ד"ר אריה ונגר, ראש תחום זיהום אוויר ואנרגיה באדם טבע ודין. "אנחנו מצפים שיהיו יעדים שאפתניים גם להפחתת זיהום אוויר ולא רק גזי חממה. כלומר, התייחסות משמעותית להפחתה של תחמוצות חנקן, בנזן, חלקיקים ועוד. אלו מזהמים משמעותיים, חלקם מסרטנים. לדוגמה, שריפת גזם ופסולת לא חוקית - זה משהו שלא קשור לגזי חממה, וזו בעיה הולכת וגוברת. תוכנית לאומית צריכה לקבוע כיצד מטפלים במפגע הזה. בניגוד לעבודה השוטפת של המשרד להגנת הסביבה, תוכנית לאומית מצריכה התגייסות של כל הממשלה, תיאום ופעולות של משרדים שונים בתחומם. אם הם רק יאגדו את ההחלטות הקיימות ויקראו לזה 'החלטת ממשלה', אז זה בלוף. בעוד חודשיים נראה. עליהם נטל ההוכחה".
המהפכה הדרושה התחום התחבורה
התוכנית למניעת זיהום האוויר, אינה עומדת לבדה. לכל היותר אחת לחמש שנים, צריך המשרד להגנת הסביבה לעדכן את תקני איכות האוויר. כלומר, לקבוע ערכים מקסימליים לריכוזים של לפחות 28 מזהמי אוויר שונים, שעל המפעלים החורגים מהם יוטלו עיצומים. בנוסף, התקנות מגדירות ערכים שחריגה מהם, ולו לטווח קצר, מסכנת מיידית את בריאותם של בני אדם, ויש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה. אף שערכי איכות האוויר אמורים היו להתעדכן בחודש מרץ אשתקד, עדכונם נדחה בשל מגפת הקורונה.
עדכון ערכי הפליטה של מזהמי האוויר, נמצא כעת בתהליך. בישראל, הערכים לפעולה ולאכיפה, הם גבוהים משמעותית מהערכים החדשים עליהם המליץ ארגון הבריאות העולמי - אך גם גבוהים מהערכים הקודמים והמיושנים עליהם המליץ הארגון.
המשמעות היא, שאזרחי ישראל חשופים יותר לזיהום אוויר קטלני. פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, מסביר שמדובר בשני נושאים שהמשרד להגנת הסביבה צריך לקדם בעדיפות עליונה, כדי להוביל להצלת חיי אדם, יום יום.
לדבריו, " תוכנית לאומית להפחתת פליטות חייבת לבוא בצמוד לעדכון משמעותי של ערכי הפליטה של מזהמי האוויר השונים. ערכי איכות אוויר מחמירים הכרחיים כדי להפחית את התחלואה ואת התמותה בישראל, כמו גם את הנטל שהם משיתים על המשק, ויכולים לשמש כמדד אפקטיבי לקידום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות, ממש כשם שמקדם ההדבקה בקורונה ומספר המאושפזים והחולים קשה בבתי החולים משמשים כדי לקבל החלטות לניהול משבר הקורונה".
לדברי וולפסון, "כדי להביא בשורה משמעותית ולהפחית את התמותה בישראל, התוכנית החדשה חייבת לכלול מהפכה בתחום התחבורה, ובעיקר הפחתת הנסועה הפרטית וכמות הרכבים שנכנסים לערים ומעבר לתחבורה חשמלית, כמו גם הפחתה של זיהום שמקורו בתעבורה ימית ובפעילות נמלי הים בישראל. היא חייבת גם לטפל בזיהום שנגרם ממגזר הפסולת, הן בשל הטמנה של פסולת והן בשל שריפה של פסולת, לקדם את סגירת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה ולמנוע הקמה של תחנות כוח מזהמות בקרבת ישובים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
