האם תקציב השירותים החברתיים ירד בחדות ב-2022?

תקציב השירותים החברתיים נחתך מפני ש"הממשלה מנותקת"? יש הסבר פשוט יותר • המשרוקית של גלובס

אלי כהן, ליכוד טוויטר, 16.12.21
אלי כהן, ליכוד טוויטר, 16.12.21

"על ממשלת בנט-לפיד ניתן לומר השבע לא יודע מה מרגיש הרעב! ממשלה מושחתת ומנותקת", חרץ ח"כ אלי כהן בחשבון הטוויטר שלו. את הנימוק לדבריו הוא סיפק באמצעות גרף שלקוח מכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות, אותו צירף לציוץ. הגרף מראה כיצד ב-2020 עמד תקציב "השירותים החברתיים" על 208 מיליארד שקלים, ב-2021 הוא עלה לכ-214 מיליארד שקלים, ואילו ב-2022 הוא צפוי לעמוד על 182.5 מיליארד שקל בלבד.

האם יכול להיות שהתקציב שעבר לאחרונה אכן כלל קיצוץ דרמטי בהוצאות הממשלה על "שירותים חברתיים"? בדקנו.

"תקציב השירותים החברתיים" הוא כינוי להוצאה התקציבית שלפי ההגדרה של משרד האוצר, כוללת את הוצאות משרד החינוך (לרבות מערכת ההשכלה הגבוהה), משרד הבריאות (בתוספת ההשתתפות בסל הבריאות), משרד הרווחה, המשרד לקליטת העלייה, השתתפות משרד האוצר בתקציב המוסד לביטוח לאומי ועוד. חשוב לציין שתקבולי הביטוח הלאומי שמגיעים מדמי הביטוח הלאומי, כמו גם הוצאות הבריאות שממומנות באמצעות תשלומי ביטוח הבריאות, לא נכללות בחישוב.

מי שאסף את הנתונים שאותם מזכיר כהן, שעיקרם פורסמו כאמור בידיעות אחרונות, הוא מרכז אדוה. כשבוחנים את הדוח עצמו מתגלה מייד כי בעוד שכהן הציג את הנתונים רק החל מ-2019 - כפי שנעשה גם בכתבה שממנה ציטט - הדוח מציג את המספרים החל מ-2015. הצגה כזאת מאפשרת פרספקטיבה טובה יותר, שמראה עלייה שנתית של 5%-10% בהוצאות על שירותים חברתיים בכל השנים שנכללות בגרף, עד שמגיעים לשנת 2020.

מה קרה בשנת 2020? נכון, מגפה עולמית בשם קורונה התפרצה ברחבי העולם. איך היא השפיעה על הנתון שאותו ביקש כהן להציג? התקציב שהאוצר מזרים לביטוח הלאומי עלה ב-42%, בעיקר כדי לממן את החל"ת שאליו יצאו באופן בלתי צפוי מאות אלפי עובדים במשק; תקציב מערכת הבריאות עלה באותה תקופה ב-33%, כדי להתמודד עם המגפה חסרת התקדים. והיות ששני הסעיפים הללו נכללים בחישוב של "תקציב השירותים החברתיים", לא קשה להבין מדוע סך התקציב הזה קפץ לפתע. יותר מכך, התוספות שניתנו לביטוח הלאומי ומשרד הבריאות בימי הקורונה לא היו חלק מהתקציב (שהרי הממשלה כלל לא העבירה תקציב), אלא ניתנו כ"קופסאות" חוץ תקציביות.

 

ההסבר הזה די טריוויאלי, אבל לא היינו צריכים לחשוב עליו בעצמנו. בדוח של מרכז אדוה הדבר מצוין במפורש. למעשה, גם בכתבה שמתוכה לקח כהן את הגרף נכתב כי בכל הנוגע לגידול ב-2020 וב-2021 "לא מדובר במגמה, אלא בהגדלה נקודתית וחד-פעמית". כששאלנו על כך את כהן הוא מסר לנו רק ש"הגרף עובדתי ונלקח בדיוק כפי שפורסם ללא שינוי".

בשורה התחתונה: דבריו של כהן מטעים. ההוצאות על שירותים חברתיים אכן גדלו בצורה דרמטית בשנים 2020-2021 וירדו בשנת 2022, אולם הסיבה העיקרית לכך היא הצורך להתמודד עם נגיף הקורונה. כשבוחנים את ההוצאות הללו לאורך השנים בניטרול השנתיים החריגות מגלים כי הן גדלות מדי תקציב ב-5% עד 10%.

תחקיר: יובל אינהורן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אלי כהן
מפלגה: הליכוד
מתוך: טוויטר
תאריך: 16.12.2021
ציטוט: "על ממשלת בנט-לפיד ניתן לאמר השבע לא יודע מה מרגיש הרעב! ממשלה מושחתת ומנותקת"

בפרסום בחשבון הטוויטר שלו, הציג ח"כ אלי כהן גרף שמתאר את גובה "תקציב השירותים החברתיים" לפי שנים, בליווי הכיתוב: "על ממשלת בנט-לפיד ניתן לאמר השבע לא יודע מה מרגיש הרעב! ממשלה מושחתת ומנותקת". לכאורה, מהצגת הגרף כפי שנעשתה על ידי כהן, עולה שבתקופת כהונתו של נתניהו כראש ממשלה הוקצו יותר משאבים תקציביים לשירותים חברתיים - ואילו עם כינונה של הממשלה החדשה (בראשות בנט), הייתה הפחתה בהקצאת משאבים אלה. שינוי מגמה כזה עשוי להעיד על שינוי במדיניות הממשלה.

הגרף אותו פרסם כהן לקוח מכתבה שפורסמה בידיעות אחרונות - שבתורה ציטטה דוח של מרכז אדוה. הדוח של מרכז אדוה מציג ניתוח של ההיבטים החברתיים של תקציב המדינה לשנים 2021-2022.

"תקציב השירותים החברתיים" הוא כינוי להוצאה התקציבית על שירותים חברתיים - שלפי ההגדרה של משרד האוצר, זו כוללת את הוצאות משרד החינוך (לרבות מערכת ההשכלה הגבוהה), משרד הבריאות (בתוספת ההשתתפות בסל הבריאות), משרד הרווחה, המשרד לקליטת העלייה, משרדי המדע התרבות והספורט, זרוע העבודה במשרד הכלכלה, הרשות לזכויות ניצולי השואה והשתתפות משרד האוצר בתקציב המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, היות שבחישוב זה נכללת רק הוצאה שמגיעה מתקציב המדינה, לא נכלל במדידה זו חלק משמעותי מהמשאבים שמוקצים לשירותים חברתיים. כך, למשל, ההוצאות המדינתיות שממומנות באמצעות מס ייעודי שנגבה ישירות מהציבור - כמו דמי ביטוח לאומי ומס בריאות - לא מחושבות במסגרת קטגוריה זו.

בדוח של מרכז אדוה מוצגים נתוני ביצוע של תקציב השירותים החברתיים לשנים 2015-2020 וכן אומדן לשנים 2021-2022. מהנתונים המוצגים בדוח עולה כי לאחר עלייה שנתית של 5-10% בהוצאות על שירותים חברתיים בין השנים 2016-2019 - ב-2020 חל שינוי דרמטי: ההוצאות על השירותים החברתיים עלו ב-22% ביחס ל-2019. בשנת 2021 נמשכה מגמת העלייה, אם כי היא הייתה מתונה בהרבה (3%) - ובשנת 2022 התהפכה המגמה: חלה ירידה של 15% ביחס ל-2021, מכ-214 מיליארד ש"ח בשנת 2021 לכ-183 מיליארד ש"ח ב-2022 (הסכומים הכספיים מתוקננים למחירי 2020).

כפי שצוין בדוח, ההסבר לנתונים החריגים בשנים 2020-2021 הוא ההתמודדות עם נגיף הקורונה. כך, הגדלת ההוצאה התקציבית על שירותים חברתיים בשיעור יוצא דופן כזה הייתה נקודתית וחד פעמית. ראיה לכך ניתן למצוא בעובדה שהגידולים המשמעותיים ביותר בקטגוריה זו נרשמו בתקציב הביטוח הלאומי (עלייה של 42%) ובתקציב משרד הבריאות (עלה ב-33%) - שני גופים מרכזיים בפעולות הממשלה למיתון הפגיעה הבריאותית והחברתית של הקורונה. עם היציאה ממצב החירום, חזר גם תקציב השירותים החברתיים לרמה ה"שגרתית" - ולמרות הירידה השנתית בין 2021 ל-2022, ההוצאה על השירותים החברתיים ב-2022 גדולה ב-7% מזו של 2019 (לפני התפשטות נגיף הקורונה).

בנוסף, חשוב לציין שההוצאות להתמודדות עם הקורונה לא ניתנו כחלק מתקציב המדינה, אלא כתוספות חד-פעמיות ("קופסאות" חוץ תקציביות). עובדה זו מחזקת את הטענה שהגידול בהוצאות השירותים החברתיים לא נובע ממדיניות תקציבית סדורה, אלא הוא ניתן כמענה נקודתי לצרכים דחופים.

ההסבר לפשר העלייה בהוצאות על השירותים החברתיים - הצורך להתמודד עם נגיף הקורונה - נעלם מהפרסום של כהן. יתרה מזאת, הגרף שכהן פרסם (שגם פורסם בכתבה באותו אופן) מציג רק את טווח השנים 2019-2022 - לעומת הגרף המוצג בדוח שמתחיל בשנת 2015. ההצגה המצומצמת של הגרף מטשטשת את עוצמת החריגה מהמגמה בשנות ההתמודדות עם הקורונה, כך שמהתבוננות בגרף המצומצם קשה לראות שהשנים 2020-2021 היו יוצאות דופן. יצוין שגם בכתבה עליה כהן מסתמך, הוסבר כי השינוי בתקציבי השירותים החברתיים בשנים 2020-2021 אינו מבטא מגמה, אלא הגדלה נקודתית וחד-פעמית.

מח"כ אלי כהן נמסר לנו כי "הגרף עובדתי ונלקח בדיוק כפי שפורסם ללא שינוי". אולם מהבדיקה שלנו עולה כי הקושי נעוץ באופן הצגת הנתונים כפי שנעשה על ידי כהן - ולאו דווקא ב"נתונים היבשים" עצמם.

לסיכום, ההוצאות על שירותים חברתיים אכן גדלו בצורה דרמטית בשנים 2020-2021 וירדו בשנת 2022, אולם הסיבה העיקרית לכך היא הצורך להתמודד עם נגיף הקורונה - כך שמדובר בפעולה נקודתית וחד-פעמית שאינה מעידה על מגמה כללית. פרשנות לגידול התקציבי שחל בשנים הללו שאינה מתייחסת להתמודדות עם הקורונה, יוצרת רושם מטעה בנוגע לסיבות לגידול זה. לכן דבריו של כהן מטעים.

צרו איתנו קשר *5988