רשות החדשנות משיקה מדד ESG לתעשיית ההייטק, ובעתיד תתחשב בו כשיקול להשקעה בחברות

מתחילים ליישר קו עם המגמה העולמית: רשות החדשנות החלה בתהליך הטמעת ESG בערוצי המימון שלה, על מנת ליצור מדד להשקעות אחראיות מפחיתות סיכון בקרב חברות טכנולוגיה ישראליות.

תהליך ההטמעה יחל כפיילוט במספר מסלולי המימון של הרשות, עד להשלמתו המלאה, אז יהפוך לכלי מבחן שילווה את ההשקעות של רשות החדשנות בסטארט-אפים שונים. התהליך ילווה במפגשים וסדנאות חשיפה והכשרה לחברות על מנת ללמד את החברות לעשות שימוש בפרמטרים אלה. המדד יוטמע בהדרגה בכל ערוצי המימון של רשות החדשנות, וישמש כלי לניהול סיכונים עבור חברות ההייטק.

בשנים האחרונות, שוק ההשקעות האחראיות, המבוססות על שיקולי סביבה, חברה וממשל תאגידי (ESG), צומח במהירות. זהו שוק המוערך בכ-103 טריליון דולר, המאפשר למשקיעים להטמיע במערך השיקולים נושאים דוגמת ניהול סיכוני אקלים והעסקה אתית.

בנקים ומוסדות פיננסיים ברחבי העולם משתמשים בכלי ESG כחלק מהליך ניהול ההשקעות, וכך גם קרנות הון סיכון, שכבר החלו לדרוש מסטארט-אפים לבצע תהליך בדיקת מדדי ESG כחלק מהליך ההשקעה. גם סטארט-אפים מקומיים נתקלים יותר ויותר בדרישה של קרנות לבחינת הטמעת מדדי ESG בארגון, למרות שהמודעות לנושא ברמה המקומית עדיין נמוכה.

הדרישה להשקעות אחראיות מגיעה משני ערוצים - משקיעים המחפשים שקיפות גדולה יותר בעניין איך והיכן הכסף שלהם מושקע, ורגולטורים הרואים בהטמעת רכיבי ESG חובה משפטית או אתית של חברות כלפי המשקיעים שלהן. חובת דיווח ESG כבר קיימת בחלק מהמדינות, או באופן ממוקד בנושאים דוגמת ממשל תאגידי, עבדות מודרנית, גיוון בתעסוקה, הפחתת פחמן ועוד.

"אנחנו מעוניינים ליצור שינוי כבר עכשיו"

בשלב הראשון, תטמיע הרשות מספר שאלות הקשורות בהיבטים השונים של המדד: סביבתי, חברתי, תאגידי, מתוך מטרה לעודד את התעשייה "לתרגל" את הנושא ולתת עליו את הדעת. בין היתר, יידרשו החברות לענות על שאלות כמו האם יש בחברה מדידה של טביעת הרגל הפחמנית הקשורה למוצר או לפעילות החברה (כגון: צריכת מים / אנרגיה / יצירת פסולת / זיהום), האם מעבר לכלכלה דלת פחמן עשוי להשפיע על פעילות החברה (לדוגמא: שינוי רגולציה, דרישת לקוחות, הסבה של טכנולוגיה, שווקים חדשים), האם יש מעל 35% הנשים בהנהלת החברה/בפרויקט המו"פ המתוכנן/ בחברה, האם מעל 10% מהעובדים הם מהחברה החרדית ו/או הערבית, האם קיים בחברה קוד אתי או מערכת בקרה פיננסית.

שאלות אלו יכללו בחלק המקוון של טופסי הבקשה של מסלולי הרשות הללו: מסלול קרן המו"פ, מסלול קרן הסיד, מסלול חממות טכנולוגיות, מסלול חממות יזמות בפריפריה, מסלול מעבדות חדשנות. המטרה בשלב זה היא לבחון את היענות החברות לשאלות אלו וכיצד נושאים אלו באים לידי ביטוי בתוכנית המוגשת, וכדי לדרבן את החברות לגשת לנושא בצורה מושכלת, ברשות החברות יקיימו הכשרות ממוקדות לחברות. בשלבים הבאים מתכננת הרשות לאסוף את הנתונים הללו ועל בסיסם להגדיר את המדד אשר יהווה חלק מחוות הדעת המקצועית בהליך ההשקעה.

בצל ההתפתחות העולמית המואצת בתחום, אניה אלדן, סמנכ"ל וראש זירת הזנק ופיתוח עסקי ברשות החדשנות, מסבירה כי תעשיית ההייטק הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה להשתרך מאחור.

לדברי אלדן, "מדדי ESG והשקעות 'ירוקות' תופסות נפח בעולם ככל שמשבר האקלים ונושא הקיימות הופכים לקריטיים יותר. המגמה הזו לא משמעותית כרגע בישראל משום שאין עדיין דחיפה רגולטורית ולכן חברות טכנולוגיה ישראליות לא אימצו עד כה את המדד בצורה יזומה. תעשיית ההייטק הישראלית לא יכולה להרשות לעצמה להישאר מאחור, ולכן אנחנו מעוניינים ליצור שינוי כבר עכשיו ולגרום לחברות ההייטק להתייחס, לנתח, לדווח ולסייע להן ללמוד ולהיעזר בפרמטרים הללו. המטרה היא להניע אותן לאמץ את החשיבה כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהם וככלי לניהול הסיכונים בחברה מאחר וזה חשוב עבורן להצלחה וקידום העסקים שלהן בארץ ובשווקים הבינלאומיים וכיצד המשקיעים, הלקוחות ובעלי עניין אחרים תופסים אותן".