רופא בכיר מרוויח פי 5 מרופא צעיר: הממונה על השכר מתכוון "לצמצם את אי-השויוון" במערכת הבריאות

כ-78,700 שקל בממוצע לחודש: זו המשכורת של העשירון העליון של הרופאים בבתי החולים במערכת הבריאות הציבורית - יותר מכפול משכר הרופאים החציוני • הסכם השכר של האוצר מול עובדי מערכת הבריאות פקע כבר לפני כשנתיים. הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, נערך כעת לקראת פתיחת המו"מ

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

העשירון העליון של הרופאים בבתי החולים של מערכת הבריאות הציבורית משתכר כ-78,700 שקל בממוצע לחודש, פי חמישה יותר מהעשירון התחתון של הרופאים (לא כולל סטאז'רים), ויותר מכפול משכר הרופאים החציוני שעומד על כ-30 אלף שקל - כך עולה מדוח הממונה על השכר במשרד האוצר שמתפרסם הבוקר (א') ומתמקד במערכת הבריאות הציבורית.

על פי הדוח, בבתי החולים סטאז'ר מרוויח 10,714 שקל בחודש בממוצע, רוקחים 15,837 שקל בחודש, עובדי מעבדה מרוויחים 18,438 שקל בחודש, אחים ואחיות 19,774 ורופאים שאינם סטאז'רים נהנים משכר ממוצע של 34,421 שקל בחודש לעובד - ו-36,715 למשרה מלאה. לשם השוואה, השכר הממוצע בישראל עומד על כ-10,500 שקל בחודש.

הדוח מתייחס אומנם לנתוני שנת 2020, שבה עמדו צוותי הרפואה והבריאות הבריאות בקדמת הבמה בשל התפרצות מגיפת הקורונה, אבל מספק יותר מרמז באשר למהפכות שצפויות במערכת בשנת 2022 ואילך.

הסכם השכר של האוצר מול עובדי מערכת הבריאות פקע כבר לפני כשנתיים, כשבמהלך המשבר נערכו רק הסכמות נקודתיות. הממונה על השכר באוצר, קובי בר נתן, נערך כעת לקראת פתיחת המשא ומתן במהלך השנה החדשה. מדובר בעסקת ענק שנוגעת לא רק לשכר הרופאים, אלא ל-111 אלף עובדי מערכת הבריאות הציבורית, שבה השכר הממוצע למשרה מלאה עומד על כ-26,400 שקל. בהסכם החדש יפעל הממונה להכניס למערכת הבריאות תגמולים לעובדים לפי מדדי הצטיינות ויעדים שונים.

"דירוגי הרופאים, הרוקחים ועובדי המעבדה בבתי החולים מאופיינים בפערי שכר גדולים בין עובדי אותו הדירוג. כדי לצמצם את אי-השוויון בין עובדים ותיקים לעובדים מתחילים, יש להתמקד בהסכמי השכר הבאים בתוספות שכר דיפרנציאליות ולפעול לשיפור השכר ההתחלתי, יחד עם התאמת מבנה השכר לשוק העבודה המודרני", קובע דוח הממונה על השכר. לפי הדוח, "אי-שוויון לפי דירוג הפערים בשכר עובדי בתי החולים גבוהים ביחס לשאר העובדים בשירות המדינה. עם זאת, הם נותרו דומים לפערים בשנת 2019". שכרם של הרופאים המומחים הבכירים עלה משנת 2009 ב-77%, כמעט כפול ביחס לעלייה בשכר המתמחים.

עוד אין מודל עבודה חדש שמוסכם על ידי בתי החולים ומשרד הבריאות

ככל הנראה, המשא ומתן המורכב מול ההסתדרות הרפואית יתחיל רק לאחר שיסוכם איך לפתור את מחאת המתמחים. מבנה השכר הקיים מבוסס על תורנויות ארוכות של 26 שעות ברצף. כרגע עוד אין מודל עבודה חדש שמוסכם על ידי בתי החולים ומשרד הבריאות, ולכן באגף הממונה על השכר עוד לא יכולים לבנות מודל שכר תואם.

כמות התורנויות הממוצעת שמבצע רופא מתמחה בבית חולים יורדת לאורך השנים בכל הארץ ובכל מקצועות ההתמחות, אך עדיין קיימת שונות בכמות התורנויות בין תחומי ההתמחות השונים ובין בתי חולים באזורים גאוגרפיים שונים: רופא מתמחה במרכז עושה בממוצע 4.8 תורנויות בחודש בנוסף למשרה שלו (ירידה מ-5.8 ב-2012), ומתמחה בפריפריה "העמוקה" עושה אפילו יותר - 5.6 תורנויות בחודש (ירידה מ-6.6 ב-2012). ישנה גם שונות ניכרת במספר התורנויות החודשי בין בי"ח פסיכיאטרי (4.4) כללי (5) וגריאטרי (5.6). שונות חשובה נוספת היא לפי התמחות: בעוד מתמחה ממוצע במחלות עיניים עושה 4.2 תורנויות בחודש, מתמחה בכירורגיה כללית עושה לא פחות מ-5.7. כמות התורנויות היא שונה למדי בין המתמחים, אך ברוב המקרים עומדת בין 4 ל-6 בחודש. הבעיה, בעיני המתמחים, היא שהתורנויות עצמן ארוכות למדי ביחס לעולם.

בנוסף, לפי הערכות, באוצר מעדיפים להמתין לתזמון "נוח" יותר כדי לפצוח במשא ומתן. גל התחלואה הנוכחי של וריאנט האומיקרון אינו עיתוי מתאים לשיחות על התייעלות בתנאים להם זוכים עובדי מערכת הבריאות.

בשנת 2020 נוספו למערכת הבריאות תקני קורונה לתגבור המערכת, שהתחילו כתקנים זמניים ולאחר מכן הפכו לקבועים בבסיס תקציב הבריאות. בשל כך, הוצאות השכר הכוללות עלו, אבל הממוצע לעובד ירד, כיוון שנקלטו בעיקר אחים ורופאים צעירים בעלי שכר נמוך יחסית. השכר הממוצע למשרה בבתי החולים עמד ב-2020 על 20,513 שקל, המשקפים עליה של כ-4% ביחס לשנת 2019. השכר הממוצע למשרה בקופות החולים היה דומה והגיע ל-20,561 שקל, ללא שינוי משמעותי ביחס לשכר בשנת 2019.

הוצאות השכר הישירות של קופות החולים בגין מערך הבריאות בקהילה עמדו בשנת 2020 על כ-10 מיליארד שקל. בגין התקשרות עם רופאים עצמאים שילמו קופות החולים עוד כ-5.5 מיליארד שקל. הוצאות השכר הישירות במערך בתי החולים הציבוריים עמדו על כ-5.19 מיליארד שקל, בעוד שהוצאות השכר בתאגידי הבריאות הגיעו לכ-5.2 מיליארד שקל. מערכת הבריאות הציבורית מורכבת בעיקר מבתי החולים וקופות החולים. הדוח אינו מתייחס לעובדי מטה משרד הבריאות, שנתוני השכר שלהם מתפרסמים במסגרת סקירה נפרדת על משרדי הממשלה.

עלייה דרמטית בשכר הרופאים מאז 2009

בין 2009 ל-2020, שכר המתמחים במרכז עלה ב-42%, של מתמחים בפריפריה ב-48%, של סטאז'רים ב-46%, של מומחים צעירים ב-57% ושל מתמחים בכירים בלא פחות מ-77%. בתקופה זו נרשמה עליה במדד המחירים של 8%, מה שאומר שהייתה בתקופה זו עלייה דרמטית בשכר הריאלי לכלל דרגות הרופאים.

בקופת חולים כללית, מספר המבוטחים המתוקנן (כלומר, בהתאמה לגיל הממוצע) עלה בין 2015 ל-2020 ב-7.9%, ומספר המשרות עלה בה ב-16.2%. בקופת חולים מאוחדת, מספר המבוטחים המתוקנן עלה ב-13.5% ומספר המשרות ב-24%. במכבי מספר המבוטחים המתוקנן עלה הכי מהר מכל הקופות (20.6%) אך הגידול במספר הרופאים רק מדביק קצב זה (20.8%). בקופת חולים לאומית הייתה העליה המתונה ביותר במספר המבוטחים המתוקנן (2.4%) בזמן שמספר המשרות בה עלה ב-12.5%. סך הכל, הייתה עליה של 11.2% במספר המבוטחים המתוקנן, ועליה של 18% במספר המשרות.

בקופות החולים, משרה מלאה לעובד סוציאלי מביאה לשכר של 14,541 שקל בחודש, 15,000 לעובדי מעבדה, 16,405 לאח או אחות, 17,896 לרוקחים, ו-45,639 לרופאים. לגבי רופאים, קופות החולים משלמות 91% משכרם (והיתר מעבודה נוספת והחזר הוצאות) בעוד בבתי החולים מדובר ב-74.6% בלבד משכרם, והיתר מתאגיד הבריאות.

בהקדמתו לדוח כבר הממונה בר נתן כי "הנתונים המוצגים בדוח מצביעים על כך שמרבית עובדי מערכת הבריאות משתכרים מעל השכר הממוצע במשק, על עליית השכר של עובדי מערכת הבריאות בשנים האחרונות ועל הגידול המשמעותי במשרות לעומת קצב גידול האוכלוסייה בישראל. לצד זאת, הנתונים משקפים את האתגרים הרבים שעומדים בפנינו לטובת חיזוק המערכת, וביניהם הפערים בין המרכז לפריפריה, וכן פערי השכר בין עובדים צעירים לוותיקים.

לדבריו, "אנו נמשיך לשים דגש גם בשנה הקרובה על צמצום הפערים ועל התאמת מבנה השכר לשוק העבודה המודרני, וזאת כדי להבטיח כי מערכת הבריאות תוכל להמשיך לקלוט עובדים צעירים ומוכשרים, ולשמרם במערכת הציבורית. כמו כן, נמשיך לפעול להרחבת שעות הפעילות ולשיפור הניצול של תשתיות המערכת גם בשעות אחר הצהריים, כמו גם לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בפריפריה, כדי להבטיח מתן שירותי בריאות מיטביים לכלל תושבי ישראל" .