האם ישראל היא המדינה עם הכי הרבה יישובים לנפש בעולם?

כדי לשכנע לא להקים יישובים, השרה זנדברג מציגה נתון השוואתי מעניין - אבל תלוש • המשרוקית של גלובס

תמר זנדברג, מרצ ועידת ישראל לעסקים, 21.12.21 / צילום: שלומי יוסף
תמר זנדברג, מרצ ועידת ישראל לעסקים, 21.12.21 / צילום: שלומי יוסף

בפאנל שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, יצאה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, נגד כוונת משרד הפנים להקים מספר יישובים חדשים בנגב. "ישראל, היום, היא שיאנית עולמית של יישובים לנפש", היא הזהירה. הטענה נשמעה מעניינת. הביקורת על המשך הקמת יישובים חדשים בישראל, גם עשורים רבים לאחר קום המדינה, היא מוכרת, ומושמעת לא אחת גם על ידי מומחים לתחום. אבל איך נראית ישראל בהשוואה עולמית בפרמטר הזה?

העניין הלך וגבר כשגילינו שאישוש או הפרכת הנתון שהושמע על ידי השרה אינם כה פשוטים. חיפוש אחר מחקרים או עבודות שעוסקים בנושא לא העלה ממצאים, וגם פנייה לשרה לא הניבה מקור לקביעה הזאת. מה שכן מצאנו הוא שלאורך השנים זנדברג חוזרת על הנתון הזה שוב ושוב. כך, למשל, בדיון בוועדת הכנסת ב-2016 שעסק בהקמה של יישובים חדשים בנגב היא אמרה: "קודם כל, אני רוצה לומר עובדה שלא ידעתם: מדינת ישראל היא שיאנית העולם במספר היישובים לנפש. אין שום מדינה בעולם שיש בה מספר יישובים לנפש שבכלל מתקרב למה שמדינת ישראל מציעה". זנדברג חזרה על קביעות דומות בוועדות הכנסת או במליאה גם בדיונים שהתקיימו ב-2013, ב-2014 וב-2018.

אלא שהמומחים לגיאוגרפיה שאליהם פנינו היו הרבה יותר ספקניים מזנדברג, בלשון המעטה. פרופסור נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון, הסבירה לנו ש"אין בנמצא סטטיסטיקה בדוקה מפני שבמדינות שונות מגדירים יישובים באופן שונה, ואין כיום אף השוואה בינלאומית שנוגעת לנושא". פרופסור ערן רזין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, כבר היה נחרץ יותר.

לדבריו, "זה נכון שקשה למדוד את זה… באנגליה, בגרמניה או באוסטרליה לא כל רשות מקומית היא יישוב, ואין סטטיסטיקות מקבילות". ועדיין, פרופ' רזין סבור שאפשר לעשות חישובים שמראים כי קביעתה של זנדברג פשוט אינה נכונה. "יש מדינות בהן רשות מקומית היא בהגדרה יישוב יחיד בלבד (ולא אוסף של יישובים), ואת זה אפשר להשוות ל'וועדים מקומיים' בארץ: כל יישוב במועצה אזורית מיוצג על ידי ועד מקומי אוטונומי, וכך אפשר לבצע מעין השוואה לעולם", הוא מסביר.

מה מגלים בבדיקה כזאת? בישראל קיימים כיום כ-1,000 "ועדים מקומיים", אליהם ניתן להוסיף כ-200 מועצות מקומיות ועיריות. ביחד עם היישובים הלא מוכרים בפזורה הבדואית, מגיעים, על פי החישוב של פרופ' רזין, לכ-1,250 יישובים. ובמונחים השוואתיים: 7,400 תושבים ליישוב.

נתון כזה מציב את ישראל הרחק מאחורי מדינה כמו צרפת שם קיימים כ-35 אלף יישובים עצמאיים, שמשמעותם יישוב לכל פחות מ-2,000 תושבים. לפי פרופ' רזין, גם צ'כיה, שווייץ, ספרד, אוסטריה, קפריסין, סלובקיה ומדינות רבות נוספות מציגות יחס נמוך בהרבה מישראל בפרמטר הזה.

לכל אלה מוסיף פרופ' רזין עוד אלמנט שפועל "לטובת" ישראל מבחינת היחס הזה. "הנתון לא הגיוני מסיבה נוספת", הוא מציין, "ישראל היא בין המדינות שהאוכלוסייה שלהן צומחת בקצב הכי מהיר במערב. ברוב מדינות אירופה, עם כל הכבוד להגירה, האוכלוסייה לא כל כך גדלה".

חשוב להדגיש כי רזין, כמו רוב המומחים בתחום, אכן סבור כי "מבחינה סביבתית וכלכלית", הקמת יישובים חדשים אינה צעד נכון. "ישראל היא מדינה בה הקרקע מאוד נדירה והקמת יישובים פוגעת בשטחים הפתוחים", הוא אומר.

רגע לפני שסתמנו את הגולל על הדיון, שמנו לב לממצא מעניין נוסף. הפוליטיקאית תמר זנדברג אינה היחידה שמשמיעה את הטענה שלכדה את תשומת לבנו. "כבר עכשיו ישראל מחזיקה בשיא מפוקפק של מספר היישובים לנפש הגדול ביותר בעולם", נכתב בכתבה שהתפרסמה בהארץ ב-2013. אותה כותבת חזרה על הקביעה הזאת, או על קביעות דומות, גם בכתבות שהתפרסמו בעיתון ב-2003, 2010, 2014 ו-2015. על הכתבות הללו חתומה עיתונאית הארץ הוותיקה אסתר זנדברג, שהיא, במקרה או שלא, גם אמה של השרה. אסתר זנדברג מסרה לנו כי ייתכן שהנתון "לא ממש מדויק", והפנתה אותנו לפרופסור לגיאוגרפיה אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון. גם הוא מסר לנו כי "אי אפשר להשוות מספרי יישובים (בין מדינות בעולם) כי הגדרת 'יישוב' היא אחרת בכל מדינה כמעט…". יחד עם זאת, לדבריו, ישראל היא "בוודאי מובילה בהקמת יישובים".

מהשרה זנדברג נמסר כך: "הקמת יישובים חדשים הפכה לספורט לאומי ישראלי באופן שמנוגד לצרכים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. הקמת יישובים חדשים מכלה את השטחים הפתוחים החיוניים למאבק במשבר האקלים, היא יקרה ובזבזנית בקרקע, בכסף ובמשאבים, ומרוקנת את היישובים והערים הקיימות, במיוחד את המוחלשות בפריפריה. מדיניות תכנונית נכונה ומעודכנת היא כזו שמשקיעה בהתחדשות עירונית המבוססת על עירוב שימושים ותחבורה ציבורית".

בשורה התחתונה: דבריה של זנדברג לא נכונים. לא קיים מסד נתונים רשמי המשווה את מספר היישובים בכל מדינה, בין היתר משום שהשוואה כזאת היא בעייתית מבחינה מתודולוגית (הגדרות שונות ליישוב ועוד). יחד עם זאת, מהשוואות נקודתיות למדינות ספציפיות ניתן לראות כי ישראל אינה מובילה עולמית בפרמטר הזה.

תחקיר: אורי כהן

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: תמר זנדברג
מפלגה: מרצ
תאריך: 21.12
ציטוט: "ישראל, היום, היא שיאנית עולמית של ישובים לנפש"
ציון: לא נכון

במהלך הופעתה בוועידת ישראל לעסקים שנערכה ב-21.12, התייחסה השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג באריכות למשבר האקלים העולמי. בין השאר ביקרה זנדברג את כוונת משרד הפנים להקים מספר יישובים חדשים בנגב, והזהירה כי "ישראל, היום, היא שיאנית עולמית של ישובים לנפש". מתברר שלפי זנדברג, לא מדובר רק על היום. טענה זהה הושמעה על ידה בהזדמנויות שונות לאורך השנים: ב-2018, 2016, 2014 ו-2013 בעת דיונים שונים בכנסת, וכן במאמרים שפרסמה בכלי התקשורת לאורך השנים.

בדקנו האם הקביעה שישראל נמצאת במקום הראשון בעולם במספר ישובים לנפש, נכונה.

כשפנינו לזנדברג בבקשה שתבסס את דבריה, לא קיבלנו תשובה או הפניה למקור כלשהו לנתון המעניין. חיפוש של "המשרוקית" אחר מחקרים המאששים את הטענה העלו חרס, ועל פי מומחים רבים ששוחחנו איתם, לא בכדי. מתברר כי השוואה בין מספר ישובים במדינות שונות היא דבר מורכב, עד כדי בלתי אפשרי - "אין בנמצא סטטיסטיקה בדוקה, מפני שבמדינות שונות מגדירים ישובים באופן שונה ואין כיום אף השוואה בינלאומית על הנושא", אמרה ל-"משרוקית" פרופסור נורית אלפסי, ראש המגמה לתכנון ערים באוניברסיטת בן גוריון.

פרופסור ערן רזין מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ששימש כראש המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה, הסכים כי ההשוואה בעייתית, אך הוסיף שגם לפי הנתונים הקיימים, הטיעון לא רק שאינו מבוסס אלא "פשוט לא נכון".

"זה נכון שקשה למדוד את זה. בדרך כלל הסטטיסטיקות שנאספות מודדות רשויות מקומיות, לא ישובים, כשכל רשות מקומית כוללת מספר לא ידוע של ישובים. באנגליה, בגרמניה או באוסטרליה לא כל רשות מקומית היא ישוב, ואין סטטיסטיקות מקבילות", אומר רזין. "אבל יש מדינות בהן רשות מקומית היא בהגדרה ישוב יחיד בלבד (ולא אוסף של ישובים), ואת זה אפשר להשוות לוועדים מקומיים בארץ: בישראל יש מועצות אזוריות, שאותן ניתן להפריד לוועדים מקומיים, מפני שכל ישוב במועצה אזורית מיוצג על ידי ועד מקומי אוטונומי. וכך אפשר לבצע מעין השוואה לעולם".

בישראל קיימים כיום כ-1000 ועדים מקומיים, אליהם ניתן להוסיף כ-200 מועצות מקומיות ועיריות. על פי חישוב של פרופ' רזין, ביחד עם הישובים הלא מוכרים בפזורה הבדואית, ניתן להעריך שבישראל ישנם בערך 1250 ישובים. אם נחלק את מספר התושבים בארץ (9.45 נכון לינואר 2022) במספר הזה נקבל נתון של כ-7,400 תושבים לישוב.

בהשוואה למדינות באירופה בהן כאמור קיים רישום נפרד של כל ישוב כרשות מקומית עצמאית, נראה כי ישראל ניצבת הרחק מאחור. בצרפת, לדוגמא, קיימים 35,000 ישובים כאלה, המכונים Communes – חלקם ערים כמו פריז וחלקם כפרים המכילים מספר תושבים בודדים. אוכלוסיית צרפת מונה כ-68 מיליון תושבים, ולכן בממוצע ישנם שם פחות מ-2,000 תושבים לכל ישוב. לפי פרופ' רזין, גם בצ'כיה, שווייץ, ספרד, אוסטריה, קפריסין, סלובקיה ומדינות רבות נוספות ישנו יחס נמוך בהרבה במספר ישובים לנפש לעומת ישראל.

"הנתון הזה לא הגיוני מסיבה נוספת - ישראל היא בין המדינות שצומחות בקצב הכי גדול במערב, מבחינת גודל האוכלוסיה. ברוב מדינות אירופה והמערב, עם כל הכבוד להגירה, האוכלוסיה לא כל כך גדלה", אומר רזין.

חשוב להדגיש כי בקרב המומחים עמם שוחחנו קיים קונצנזוס כי "מבחינה סביבתית וכלכלית, הקמת יישובים חדשים איננה הצעד הנכון - ישראל היא מדינה בה הקרקע מאוד נדירה [והקמת יישובים חדשים] פוגעת בשטחים הפתוחים", כפי שאומר רזין. עם זאת, ביסוס עמדה זו בעזרת הטענה כי ישראל מובילה את העולם במספר יישובים לנפש איננה אפשרי. "אין לנתון הזה מקום במציאות", הוא קובע.

החיפוש אחר המקור לטענתה של זנדברג כן העלו ממצא אחד מעניין – מתברר כי קיים רק גורם אחד נוסף, ככל שמצאנו, שהשמיע את אותה טענה ממש, שנים לפני שעשתה זאת השרה להגנת הסביבה. מדובר בעיתונאית וכתבת האדריכלות של עיתון "הארץ", אסתר זנדברג. במאמריה השונים של זנדברג, החל מלפחות 2003 ועד לאחרונה, הקביעה כי ישראל היא שיאנית העולם במספר יישובים לנפש עולה שוב ושוב. ואכן, מדובר באימה של השרה זנדברג.

"אני לא יודעת את זה ממש במדויק", אסתר זנדברג אמרה ל"משרוקית" כשפנינו אליה. "אבל זה נושא שראוי לציין. כל יומיים מקימים ישוב חדש. פורשים את הבינוי על פני כל הארץ. כל הסיפור של יישוב ופיזור האוכלוסיה התחיל בשנות ה-50 עם תכנית שרון… כמה שיותר שטח, ככה הגבול יהיה מוגן יותר. אז יכול להיות ש[הנתון על מספר יישובים לנפש] לא ממש מדויק, אבל יש דבר כזה שנקרא תחושה". זנדברג אף הפנתה אותנו לגאוגרף פרופסור אורן יפתחאל מאוניברסיטת בן גוריון, על מנת שיוכל לבסס את את הדברים. הוא מסר לנו כי אמנם "אי אפשר להשוות מספרי יישובים כי הגדרת 'יישוב' היא אחרת בכל מדינה כמעט… אבל אפשר להגיד שישראל בוודאי מובילה בהקמת יישובים, והקימה כבר קרוב ל-1200 כאלה, ליהודים בלבד".

לסיכום, בשל גילה הצעיר, ישראל אכן נחשבה לאורך המאה ה-20 כמדינה המתפתחת בקצב הגדול ביותר במערב, מבחינת מספר יישובים חדשים שהוקמו. עם זאת, בזכות גידול האוכלוסייה המהיר בארץ - יחסית לעולם המערבי - גודל היישוב הממוצע בישראל מבחינת מספר תושבים נותר גבוה. על אף שלא קיים מסד נתונים המשווה את מספר היישובים בכל מדינה, מפני שאין הגדרה עולמית אחידה ליישוב, ישנן מדינות אליהן ניתן להשוות את ישראל, והיא איננה השיאנית העולמית במספר היישובים לנפש. לכן דבריה של זנדברג לא נכונים.

מטעמה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג נמסר: "הקמת יישובים חדשים הפכה לספורט לאומי ישראלי באופן שמנוגד לצרכים הכלכליים, החברתיים והסביבתיים. הקמת יישובים חדשים מכלה את השטחים הפתוחים החיוניים למאבק במשבר האקלים, היא יקרה ובזבזנית בקרקע, בכסף ובמשאבים, ומרוקנת את היישובים והערים הקיימות, במיוחד המוחלשות בפרירפיה. מדיניות תכנונית נכונה ומעודכנת היא כזו שמשקיעה בהתחדשות עירונית המבוססת על עירוב שימושים ותחבורה ציבורית".

צרו איתנו קשר *5988