מרגישים שכולם לידכם נכנסים לבידוד? באוצר חושפים כמה זה עולה לנו

בעקבות ההגבלות האחרונות על המשק בשל החשש מהתפשטות האומיקרון, שלחה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, מכתב למנכ"ל משרד הבריאות, נחמן אש, בו העריכה את הפגיעה במשק. על פי גרינברג, עלות הפגיעה היא כ-320 מיליון שקל בשבוע. גרינברג חשפה שעבור כל 100 אלף מבודדים, המשק מפסיד כ-175 מיליון שקל בשבוע. אז במחיר הזה, כמה זמן יחזיק מעמד המשק הישראלי?

ע"פ המידע שקיים, נראה שהאומיקרון, היה, במובן מסוים מה שבעולם ייחלו לו: וריאנט מדבק, אך פחות קטלני, בעיקר בשילוב עם החיסונים. הקהילה הרפואית קיוותה שיגיע וריאנט שישמש כמעין "חיסון חי מוחלש".

בינתיים, תורי הענק בכניסה למתחמי הבדיקות ברחבי הארץ ומדיניות משתנה לצד הדלפות מישיבות הממשלה הותירו את הציבור מבולבל. אלא שלא רק הציבור מבולבל, גם שרי הממשלה הודו שהם כבר לא עוקבים אחרי ההנחיות.

בדיוני הקורונה עומדים על כך שהיה היגיון בהחלטות: סגירת השמיים, לצד בידודים למי שבא במגע עם מאומת, ועד להחלטה להתיר כניסת זרים ולצמצם את רשימת המדינות האדומות. בשלב הבא, אומרים במשרד הבריאות, תהיה הקלה בהנחיות לבדיקות. כעת, חלק מגורמי המקצוע במשרד הבריאות מודים שמגבלות לא יהיו יעילות: "אלו החלטות שהיו רלוונטיות לפני שבוע וכבר אין בהן צורך".

  

בסוף השבוע עוד נידונה הגבלת התקהלות - אך גם ההצעה הזו נדחתה. "יש הרבה מה לעשות, אבל זה עולה כסף ומצריך גיבוי ואת זה אין לנו", אמרו גורמים במשרד הבריאות. אולם הטענות שהופנו נגד ליברמן שמסרב לתקצב פיצויים נותרו בחזית שבין משרד הבריאות לאוצר. הטענות הופנו דווקא למשרד הבריאות שלא ניצל את השבועות האחרונים כדי לעודד חיסוני ילדים ואת החיסון הרביעי לבני 60 פלוס שהתחיל רק השבוע.

על פי ההערכות - גל קצר ואכזרי

על פי הערכות הגל יהיה אכזרי אבל קצר - שלושה שבועות של 50 אלף מאומתים ביום, לפי התחזית של בנט ואז ירידה. לפי נאום רה"מ, הממשלה נערכת להכיל את הגל, להאיץ חיסונים והמלצות לאוכלוסיות בסיכון להישאר בבית.

כבר דובר רבות על הגנת העדר - מסתבר שהיא באה והולכת. ישראל הגיעה קרוב להגנת עדר לאחר החיסון הראשון, והמגפה דעכה, עד שוריאנט הדלתא וירידת היעילות של החיסונים פגעו בהגנה. נראה היה שישראל מתקרבת שוב להגנת עדר אחרי החיסון השלישי, אך גם זה דעך והגיע האומיקרון.

האם וריאנט האומיקרון אכן פחות קטלני?

קשה לזכור, אבל האומיקרון נמצא איתנו קצת יותר מחודש, וברוב המדינות אפילו פחות. בתקופה הזו, גם במדינות שהתמודדו עם גל גדול יחסית מוקדם, לא נצפתה נסיקה בתחלואה הקשה, בניגוד לגלים הקודמים. עם זאת, הנתונים יכולים לתעתע. גלי הקורונה מתחילים לרוב באוכלוסייה בריאה, ולוקח זמן עד שהמחלה מגיעה לאוכלוסיות החלשות. בנוסף, חלק מהמדינות עברו גלים קשים בעבר, וייתכן שהאוכלוסייה שלהן מוגנת יותר.
לשמחתנו, גם מחקרי מעבדה מעודדים ותומכים בגישה שאומיקרון הוא פחות קטלני.

ניסויים בבעלי חיים הראו שהוריאנט מתרבה בעיקר בדרכי הנשימה, ולכן גורם פחות לצלקות בריאות. עובדה זו יכולה להסביר מדוע הנגיף מדבק יותר, אבל קטלני פחות. בנוסף, מחקרי מעבדה הראו כי נוגדני מחוסנים, בעיקר לאחר שלושה חיסונים, מפחיתים משמעותית את קצב ההתרבות של הנגיף.

מתי נתחיל לראות ירידה בתחלואה?

פרופ’ ערן סגל ממכון ויצמן, שהציג בעבר תחזיות מדויקות למדי לגבי התפשטות הקורונה, ציין בחשבון הטוויטר שלו שהוא צופה עשרות אלפי חולים ביום בתוך כמה שבועות. סגל הוסיף שבמידה והיינו רוצים לגרום לדעיכת המגיפה היום, היה צורך למנוע 60% ומעלה מהמגעים. הציבור כרגע בישראל לא ערוך לכך, ולכן המגיפה צפויה להתפשט.

בדוח של מכון גרטנר והטכניון נכתב שבגלל רמת ההדבקה של הנגיף, ואי נקיטת צעדי המניעה, בסופו של דבר צפויים 99% מהאוכלוסייה להידבק. פרופ’ חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי הציבור ופרופ’ נדב דוידוביץ’, מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, ואפידמיולוגים אחרים ששוחחו איתנו, אומרים שמצב כזה לא אפשרי, וכי גם ללא צעדי מניעה משמעותיים, המגיפה תחל לדעוך אחרי הדבקה של 80% מהאוכלוסייה, אולי אפילו פחות. דוידוביץ’ ולוין מציינים שיש עדיין משמעות לצעדי ריחוק ומסכות.

לוין מציין שישנה חשיבות לבדיקות ביתיות אמינות: "קידום בריאות הציבור זה לתת לאנשים כלים לשלוט בבריאות שלהם. חוסן נפשי לא יכול להתקיים כשהציבור מרגיש חסר אונים, לא יודע מהיכן תיפול עליו הנחיית בידוד ואנשים מאבדים אמון". דוידוביץ’ הוסיף: "כשאומרים שקורונה היא כמו שפעת אני מתעצבן, לא רק כי המחלה קשה יותר אלא גם כי אנחנו לא מתמודדים טוב עם שפעת. יש כל כך הרבה דרכים שבהן גם במגיפות השפעת השנתיות, היינו יכולים להציל אנשים שהיום מתים לחינם".

איך יראו חיינו בעוד חודשיים?

"על פי התרחיש החיובי, הוריאנט יסיים את השלב הפנדמי, וכמו במקרה של שפעת יהיו לנו שנים יותר ופחות קשות, אבל הקורונה לא תנהל את חיינו כמו היום", אמר פרופסור לוין. "זו אפשרות שצריך להיערך אליה, ולהיות מסוגלים באומץ לשחרר את הבלמים".
"התרחיש הסביר הוא שנראה גל מהיר וחזק של הדבקות, ולא מעט חולים קשה ומתים, וכמעט לא ניתן יהיה לעצור את זה", הוסיף פרופסור לוין. "התרחיש הרע הוא שנראה ש’לונג קוביד’ שכיח אצל חולי אומיקרון. עוד תרחיש אפשרי הוא שיגיע וריאנט מדבק עוד יותר שגורם לתחלואה יותר קשה".

פרופסור דוידוביץ התייחס גם הוא: "אי אפשר לבנות מדיניות על התרחיש החיובי. ‘לגמור עם זה בחודש חודשיים’ זו לא תוכנית עבודה. טווח הטעות הוא גדול מידי. בסוף זה יקרה, אבל לא בטוח שאנחנו בסוף".