אור ירוק מביהמ"ש להקמת חמש טורבינות רוח בעמק חרוד

בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת דחה עתירה שביקשה לעצור את הקמת פרויקט האנרגיה המתחדשת שמקדמת חברת EDF בשטחים החקלאיים של בית אלפא וחפציבה • בית המשפט אף ביקר את מגישי העתירה על כך שלא כללו מידע מהותי בעתירתם

טורבינות רוח. הפרויקט בשטחים החקלאיים של שני היישובים הוא רק חלק משורת פרויקטים דומים שמתוכננים להיבנות בשנים הקרובות / צילום: Shutterstock, Searuss
טורבינות רוח. הפרויקט בשטחים החקלאיים של שני היישובים הוא רק חלק משורת פרויקטים דומים שמתוכננים להיבנות בשנים הקרובות / צילום: Shutterstock, Searuss

בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת דחה בקשה של תושבים שמתגוררים בעמק יזרעאל להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון ולבנייה, נגד פרויקט טורבינות רוח שעתיד להיבנות על השטחים החקלאיים של בית אלפא וחפציבה שבעמק חרוד.

פרויקט טורבינות הרוח בשטחים החקלאיים של שני היישובים, הוא רק חלק משורת פרויקטים דומים שמתוכננים להיבנות בעמק יזרעאל בשנים הקרובות. בשל מיקומם הם נקראים לעיתים כפרויקטי "המקבץ המערבי".

השינוי הנופי הפך מזה תקופה לסלע מחלוקת באזור בין תושביו. לאור קידום הפרויקטים במוסדות התכנון, בחלק מהמקומות המחלוקות הגיעו גם לבתי המשפט ולקרבות מול היזמים שמצידם מבליטים את העובדה שפרויקטים אלה הן חלק מיעדי האנרגיה המתחדשת של ישראל.

"מגדלי בבל" בלב העמק

באוקטובר האחרון הגישו מספר תושבים עתירה מינהלית נגד הוועדה המחוזית צפון ויזמיות הפרויקט, וזאת נגד ההחלטה של הוועדה, שלא להתיר להם להגיש ערר על התוכנית למועצה הארצית לתכנון ולבנייה. בין היתר נטען על ידם כי "בלב העמק שבנדון ובסמיכות של ק"מ בודדים מיישובי העמק, התוכניות שבנדון מבקשות להקים חמישה "מגדלי בבל" - טורבינות ענק הגבוהות ממגדלי עזריאלי, מסתובבות במהירות של 300 קמ"ש ומצלקות את העמק המיוחד הזה לדיראון עולם...עסקינן בעניין לו חשיבות ציבורית ראשונה מן המעלה כזו אשר יש בה להשפיע על נוף ארצנו לדורי דורות".

הפניה לבית המשפט נעשתה לאחר שהתנגדויות באפיקים קודמים נדחו. ביולי 2019, לאחר שהופקדה התוכנית במוסדות התכנון, הוגשו נגדה מספר התנגדויות. בינואר 2020 דנה ועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית צפון בהתנגדויות, ובין היתר שמעה את טיעוני המתנגדים (ובהם חלק מהעותרים בהליך נשוא הכתבה. ג"ל). בתום הדיון החליטה הוועדה המחוזית להשהות את הכרעתה, וזאת בין היתר על מנת לאפשר למתנגדים להגיש הערות משלימות.

היות שבמקביל התקיים הליך על תוכנית לבניית טורבינות רוח בסביבה הקרובה, ההליך התעכב. כמעט שנה חלפה והוועדה המחוזית הורתה למגישות התוכנית - חברת האנרגיה EDF - לשוב ולבצע הליך של שיתוף ציבור. לאחר שזה התקיים, דנה הוועדה המחוזית בתוכנית ביוני 2021, והחליטה ברוב קולות, תוך שיו"ר הוועדה המחוזית עושה שימוש בזכותו ל"קול כפול" לאשר את התוכנית. האישור ניתן לחמש טורבינות, כאשר תוכנית לבניית טורבינות ביישוב מסילות נדחתה. כחודש עבר, וביולי 2021, הוגשה בקשה לקבלת רשות לערור לוועדת המשנה לעררים על החלטת הוועדה המחוזית, אלא שזו נדחתה על ידי הוועדה המחוזית, בנימוק שכל הטענות שהעלו העותרים, כבר נדונו בוועדת המשנה הארצית לעררים לגבי פרויקטים ביישובים הסמוכים, וכי סיכויי הערר להתקבל נמוכים עד קלושים. לאור זאת פנו כאמור העותרים כעת לבית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת.

ביהמ"ש: "חוסר ניקיון כפיים" מצד העותרים

שופט בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, יונתן אברהם, דחה כאמור את העתירה ממספר נימוקים. ראשית הוא פסק כי העתירה הוגשה לאחר המועד הקבוע בתקנות ובשיהוי. אברהם הסביר כי חלון הזמנים להגשת העתירה עמד על 45 יום, ואילו זו הוגשה 74 ימים מהמועד הקובע (החלטת הוועדה המחוזית שדוחה את הבקשה למתן רשות לערער מיום 27.6.2021). "מטעם זה לבדו, דין העתירה להידחות על הסף".

כן קבע השופט אברהם כי יש לדחות את העתירה מטעם של "מעשה עשוי", תוך שהוא הסביר כי, "לוועדת המשנה לעררים לא ניתנה סמכות לדון בתוכנית שהפכה כבר לדבר חקיקה, זאת כיוון שהתוכנית פורסמה ברשומות יותר מחודש וחצי לפני הגשת העתירה. ולבסוף הוסיף אברהם סיבה נוספת לדחייה, תוך שהוא מתח ביקורת על העותרים לפיה הם הגישו את העתירה תוך "חוסר ניקיון כפיים", וכך כתב:

"על אף שעניינה של העתירה בבקשה ליתן רשות לערור בפני ועדת המשנה לעררים, ועל אף שלצורך דיון בעתירה יידרש בדרך כלל בית המשפט בדיון לגופו של עניין, להחלטות של ועדת המשנה לעררים שניתנו בעניינים דומים ואשר בהם הועלו טענות דומות, בפרט על ידי העותרים, לא גילו העותרים בכתב העתירה ולו במילה אחת, כי היו מעורבים כמתנגדים וכמי שקיבלו רשות ערר בעניין דומה, לגבי תוכניות 'המקבץ המערבי' שנזכרו לעיל. העותרים גם לא גילו כי ועדת המשנה לעררים דנה בערר שהוגש על ידי מי מהם, בנושאים דומים, לרוב נושאים של פגיעה נופית וכיו"ב שהעלו גם בעתירה דנן, גילוי שהינו רלוונטי לנוכח הצורך בעת הדיון לגופה של העתירה, לבחון את סיכוייה של העתירה. טעם זה מצטרף ליתר הטעמים לסילוק העתירה על הסף".

השופט אברהם חייב את העותרים בהוצאות משפט לוועדה המחוזית וליזמים בגובה 20 אלף שקל.

את העותרים ייצג עו"ד אלעד סויסה. את יזמיות הפרויקט ייצגו עורכי הדין רונן ירדני ורם מוסרי, ממשרד ארדינסט, בן נתן טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון).

(68271-10-21)