האם המועמדת המובילה לתפקיד היועמ"ש "שיפצה" המלצה?

עו"ד גלי בהרב-מיארה היא המועמדת המובילה לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה במקומו של ד"ר אביחי מנדלבליט, שיסיים את כהונתו בת שש השנים בסוף החודש. עו"ד בהרב-מיארה זוכה לתמיכה פומבית של שר המשפטים גדעון סער, שגם הציע את מועמדותה.

בהרב-מיארה העבירה רשימת המלצות מכובדת במיוחד לעיון ועדת האיתור לתפקיד. הרשימה, שנחשפה לראשונה בגלובס, כוללת שורה ארוכה של שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה. עם השופטים הרשומים כממליצים העבירה עו"ד בהרב-מיארה גם את שמה של שופטת בית המשפט העליון ענת ברון.

כיוון שמדובר בשופטת מכהנת, ברון לא העבירה המלצה בכתב. עו"ד בהרב-מיארה ציינה כי ההיכרות ביניהן היא היכרות מקצועית ואישית על פני למעלה מ-30 שנה. אלא שהשופטת ברון, בתגובתה לגלובס, הכחישה את ההיכרות המקצועית והוסיפה כי הבהירה זאת לבהרב-מיארה מראש.

בתגובה מטעם ברון באמצעות דוברות בתי המשפט נמסר: "השופטת הבהירה לעו"ד בהרב-מיארה, כאשר פנתה אליה, כי בהיעדר אינטראקציה מקצועית עימה, היא לא תוכל לתת המלצה בפן המקצועי. עם זאת, וככל שתהיה אליה פנייה בעניינה מטעם הוועדה, תתייחס השופטת לפן האישיותי לנוכח היכרות אישית עימה. לא ניתנה המלצה בכתב".

תתייחס "לפן האישיותי"

מלבד הסתירה המפורשת בין טענת בהרב-מיארה לבין תגובת השופטת ברון, יש לתמוה אודות עצם צירופה של ברון כממליצה עבור בהרב-מיארה לתפקיד היועמ"ש, כאשר שופטת בית משפט עליון מכהנת תתייחס רק "לפן האישיותי" של המועמדת. יצוין כי עקב סד הזמנים, חברי הוועדה כלל לא יצרו קשר עם השופטת ברון, ולא היה באפשרותם לדעת שההמלצה איננה נוגעת בשום צורה לכישוריה המשפטיים לתפקיד.

שופטת עליון מכהנת נוספת, ששמה צורף על-ידי בהרב-מיארה כממליצה על רקע היכרות מקצועית ואישית של למעלה מ-30 שנה, היא השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז. במענה לשאלת גלובס אודות ההמלצה, על רקע העובדה שהשתיים לא עבדו יחד מעולם, כאשר בהרב-מיארה כיהנה כפרקליטה אזרחית, ואילו פרופ’ ברק-ארז עבדה באוניברסיטת תל אביב, נמסר מטעמה של השופטת ברק-ארז כך: "לשופטת ברק-ארז היכרות מקצועית רבת-שנים עם עו"ד בהרב-מיארה, החל בימים שבהם השופטת התמחתה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)".

עוד נכתב בתגובה: "השיח המקצועי המשיך בתקופה שבה השופטת כיהנה כפרופסור למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ועסקה במחקר בתחום המשפט המינהלי שבחן גם התדיינויות שבהן המדינה הייתה מעורבת, לרבות התדיינויות שבהן טיפלה פרקליטות המחוז. יצוין כי עו"ד בהרב-מיארה כיהנה כפרקליטת מחוז אף בחלק מהשנים שבהן השופטת ברק-ארז כבר כיהנה בבית המשפט העליון". יש לציין כי עו"ד בהרב-מיארה עצמה מעולם לא הופיעה בפני השופטת ברק-ארז שמונתה לשיפוט בשנת 2012.

שופט עליון מכהן נוסף שהסכים לצרף את שמו לרשימת הממליצים הוא השופט עוזי פוגלמן.

השופט גרוניס ישוכנע?

מלבד שלושת השופטים המכהנים, עם ממליציה של בהרב-מיארה נמנים נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש; ושופטי העליון לשעבר עדנה ארבל, מני מזוז, צבי זילברטל וחנן מלצר. מלבדם, המליצו אודותיה גם השופטת בדימוס והנציבה בדימוס הילה גרסטל; יו"ר רשות ניירות ערך לשעבר זוהר גושן; הפרופסורים שאול חורב, אריאל פורת ונילי כהן; וכן פרקליטי מדינה לשעבר וגורמים נוספים.

ההערכה היא כי ריבוי ההמלצות מפי שופטי בית המשפט העליון בעבר ובהווה נועד לשכנע את החוליה החלשה בקרב חברי וועדת האיתור, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, המכהן כיו"ר הוועדה.

הוועדה הודיעה השבוע רשמית על תשעת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. כעת יש לציבור 21 יום להביע את הסתייגויותיהם מן המועמדים השונים, לפני שהוועדה תמליץ סופית על המועמד הראוי והכשיר מטעמה, זאת לצורך אישורו על-די הממשלה. יש לציין כי הוועדה רשאית להמליץ על מועמד אחד או על שניים ואפילו על שלושה מועמדים, זאת בתנאי שמועמדים אלה קיבלו תמיכה של לפחות ארבעה מתוך חמשת חברי ועדת האיתור.

עו"ד גליה בהרב-מיארה טרם העבירה את תגובתה לדברים.

*** הבהרה: בגרסה הראשונית של הכתבה נטען בטעות כי לא היה קיים קשר מקצועי הדוק בין עו''ד בהרב-מיארה לשופט עוזי פוגלמן. הטענה הוסרה לאחר שהשופט פוגלמן העמיד את הח"מ על טעותו.

למען הסדר הטוב, להלן תגובת השופט פוגלמן באמצעות הדוברות: "גלי בהרב-מיארה הייתה מנהלת המחלקה המינהלית בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) בין השנים 2000-2006, עם כניסתו לתוקף של חוק בתי משפט לעניינים מינהליים בתל אביב. השופט פוגלמן מונה לבית המשפט לעניינים מנהליים בשנת 2000 עם קבלת החוק ונחשף לעבודתה בתקופה רגישה ומכוננת. בנוסף, עו"ד בהרב-מיארה הייתה חברה בוועדה המלווה את החוק שהשופט פוגלמן חבר בה ממועד הקמתה".