מנהלת הבחירות לשעבר בפייסבוק מטילה ספק ביכולת הרשתות החברתיות להשפיע לטובה על הפוליטיקה

קיית' הרבת', מנהלת הבחירות לשעבר בפייסבוק, אומרת שעזבה את פייסבוק ללא אשליות • כעת היא רוצה שיהיו יותר גדרות סביב הרשתות החברתיות

מארק צוקרברג, מייסד ומנכ''ל פייסבוק. האם הרשת עושה מספיק כדי לעצור תפוצה של פייק ניוז? / צילום: Shutterstock
מארק צוקרברג, מייסד ומנכ''ל פייסבוק. האם הרשת עושה מספיק כדי לעצור תפוצה של פייק ניוז? / צילום: Shutterstock

קייט הרבת' הצטרפה לפייסבוק לפני יותר מעשור כעובדת הרפובליקאית הראשונה במשרד של החברה בוושינגטון, ועזרה לשכנע חברי קונגרס ספקנים לגבי היתרונות של הרשת החברתית הצעירה לקיום בחירות בריאות והוגנות.

כיום היא מקדמת מסר אחר. לאחר שעלתה למעמד של מנהלת המדיניות הציבורית של פייסבוק בנושא בחירות בכל העולם, עזבה הרבת' את החברה בשנה שעברה והצטרפה לקבוצה שכיום מייעצת למחוקקים בוושינגטון ובאירופה על חקיקה הדורשת להקים יותר מגבלות סביב הרשתות החברתיות.

בתפקידה בפייסבוק, המכונה כיום פלטפורמות מטא, הייתה הרבת' הפנים של החברה לגבי נושאים פוליטיים רבים ואשת הקשר שלה לממשלות ומפלגות ברחבי העולם. היא אומרת שכשהתפטרה במרץ, התחילה להאמין שללא התערבות דחופה מצד ממשלות וחברות הטכנולוגיה, הרשתות החברתיות כנראה יהוו את החממה העתידית לאלימות פוליטית, כמו זו שזעזעה את גבעת הקפיטול ב־6 בינואר 2021.

"אני עדיין מאמינה שהרשתות החברתיות עשו יותר טוב מאשר רע בפוליטיקה, אבל המאזן צמוד", היא אומרת. "אולי זה 52 לעומת 48, והמגמה הולכת בכיוון שלילי".

הרבת', בת 41, היא המנהלת הבכירה ביותר בפייסבוק לשעבר שעובדת היום עם מכון אינטגריטי, עמותת סטארט-אפ שנוסדה על ידי עובדים לשעבר בחברה שעבדו בזיהוי והקטנת נזקים חברתיים שמוצרי פייסבוק גורמים להם. כיום מייעץ המכון למחוקקים ומכוני מחקר ברחבי העולם על נושאים אלה.

מאוכזבת מההנהגה ושונאת את זה

הרבת', שהיא גם עמיתה בכמה מכוני מחקר מוושינגטון המתמקדים בנושאים הקשורים לבחירות, מצטרפת למספר גובר של מנהלי פייסבוק לשעבר שהפכו את הביקורת שלהם על החברה בה עבדו לידועה לציבור. היא אומרת שהיא כבר אינה חושבת שלחברה שבה עבדה פעם, כולל למנכ"ל מארק צוקרברג, ישנו הרצון לטפל בבעיות היסוד שלה בדרך שבה היא מאמינה שראוי לטפל בהן.

"אני מאוכזבת מההנהגה ואני שונאת את העובדה שאני מאוכזבת מההנהגה", אמרה על החברה. דובר מטא אנדי סטון אמר שהרבת' "עזרה לייצג את החברה ברחבי העולם. אנו מודים לה ומאחלים לה את המיטב".

הרבת' אומרת שמטא כל כך אכולה במשברים יומיומיים שהיא זונחת תכנון לטווח הארוך, ומאמציה לבנות תוכנית לגבי האיומים על בחירות 2024 לא זכו לתמיכה בתוך פייסבוק. בין היתר, היא אומרת, אם חברות טכנולוגיה כמו פייסבוק לא יקבעו גבול ברור בין חדשות לתעמולה פוליטית ממומנת, יהיו פעילים שיעשו הכל כדי לשחוק את האבחנה ביניהן באופן שיטתי.

בנוגע לאירועי 6 בינואר 2021, למשל, פייסבוק ופלטפורמות של רשתות חברתיות אחרות שימשו באופן נרחב בידי מי שהתנגדו לתוצאות הבחירות וארגנו את המחאות שהגיעו בסופו של דבר לידי פעולה אלימה. היא אמרה שהחברה צריכה לעשות יותר על מנת לנתח גם אם יכלה לעשות יותר כדי למנוע מקרי אלימות מהסוג שפרץ ב־6 בינואר מלקרות ומה התפקיד שמשחקות הרשתות החברתיות בהפיכת הפוליטיקה ליותר רעילה.

"בעוד שהם צודקים בכך שהם לא האשמים היחידים, יש מקום ליותר חשבון נפש", היא אומרת.

סטון אמר שמטא השקיעה הרבה בהכנה לבחירות 2020 וממשיכה לעבוד על הנושאים שתיארה הרבת' כגורמים לחששות.

צוות המדיניות של פייסבוק, בהובלת הבוס לשעבר של הרבת' ג'ואל קפלן, לעתים קרובות לא קיבל שינויים שביקשו חוקרים פנימיים בחברה ואנשים בצוות ההגינות של החברה לעשות. מדובר בשינויים שהעובדים ביקשו לאחר שהעריכו את מידת הנזק הנגרם למשתמשים ברשת החברתית.

שיקולי הרווחיות מעל השיקול של נזק אפשרי לגולשים

מסמכים שנצפו בידי הוול סטריט ג'ורנל מראים שאנשי צוות ההגינות הרגישו שבצוות המדיניות לעתים קרובות שמו את השיקולים הפוליטיים ושיקולי הרווחיות מעל השיקול של נזק אפשרי לגולשים. פייסבוק אמרה שהשקיעה מיליארדי דולרים והעסיקה עשרות אלפי עובדים שכל תפקידם היה למנוע נזקים כאלה.

"בתוך פייסבוק, קייטי הייתה הפנים של האנשים שאמרו לנו 'לא'", אמר סהר מסכי, אחד ממייסדי מכון ההגינות. הרבת' הייתה "האופוזיציה שמכבדים אותה", אמר; הוא נותן לה קרדיט בהבאת הניסיון הפוליטי והקשרים שלה לארגון החדש.

הרבת' משבחת את עבודת מטא על רישום מצביעים ושקיפות בנושא פרסומות פוליטיות כצעדים פורצי דרך, ואומרת שבתור יועצת היא מקווה לעזור לקבוצות מן החוץ למצוא דרכים אחרות להפוך את הרשתות החברתיות לחלק בריא יותר מהשיח הפוליטי.

"אנשים יודעים איפה לשים חושפי שחיתויות והם יודעים איפה לשים דובר נאמן של החברה", אמרה נו ווקסלר, שעבדה בצוות תקשורת המדיניות עם הרבת' וכיום עובדת כשותפה במשרד תקשורת בוושינגטון. "אני לא בטוחה שהם ידעו איפה לשים מישהי כמו קייטי".

הרבת' גדלה במשפחה שמרנית בעיירה בוויסקונסין, ולמדה באוניברסיטת וויסקונסין כשהיא מתכננת להפוך לעיתונאית.

לאחר סיום הלימודים, קיבלה משרה בוועדה הלאומית של המפלגה הרפובליקאית, שם הניסיון המועט שלה בבלוגים הנחית אותה לתפקיד שבו פיקחה הנערה בת ה־23 על כל מאמצי הקמפיין הדיגיטלי.

כמה שנים אחר כך, הצטרפה לפייסבוק, ושם בסופו של דבר פיקחה על צוות שמנה 60 עובדים ולימד מפלגות מכל העולם איך להשתמש באופן מיטבי ברשת החברתית. כמו כן עזר הצוות שלה לעצב את מדיניות ההתנהלות בבחירות של פייסבוק כולה. היא אומרת שהייתה הנחת עבודה ברחבי החברה ששימוש גובר בפייסבוק יהפוך ממשלות לשקופות יותר וירחיב את יכולת האנשים להשתתף בשיח הציבורי.

הרבת' אומרת שספקותיה לגבי התפישה הזו החלו ב־2016, כשהבחירות בפיליפינים ובארה"ב וקמפיין ברקזיט בבריטניה היו מוצפים במידע שגוי שהופץ דרך פייסבוק.

אחרי זה, אומרת הרבת', תפקידה נע מלנסות קודם כל לקדם את פייסבוק ככוח חיובי יותר לכיוון לנסות למנוע ממשלות זרות, פושעים, חוות טרולים ושחקנים רעים אחרים מלנצל לרעה את הרשת החברתית.

ככל שגברה הביקורת הציבורית על פייסבוק, היא אומרת, המנהלים התמקדו בעיקר במה שנקרא בתוך החברה יכולת להתגונן - כלומר הקמת מדיניות בהתבסס בין היתר על השאלה אם הן יגרמו לחברה לעמוד מול ביקורת או מתקפות מבחוץ. היא אומרת שהעבודה שלה נעשתה כל־כולה על "הסלמות" - מושג פנימי למשברי יחסי ציבור פוטנציאליים ותלונות מצד גורמים בפרופיל גבוה.

"כיליתי 80% מהזמן שלי בטיפול בהסלמות", היא אומרת.

שינוי מבני במחלקה שלה הפשיט אותה מרוב סמכויותיה לגבי מדיניות בחירות לקראת 2020, כך אמרה, והחברה דחתה את הצעתה למקד מחדש את עבודתה בטיפול באיומים על הבחירות לקראת 2024, כשצפויות להתרחש כמה מערכות בחירות חשובות ברחבי העולם. ב־6 בינואר, היא ראתה את ההסתערות על גבעת הקפיטול בטלוויזיה שלה.

"זה היה יום המפתח מבחינת ההחלטה לעזוב", אמרה. "אם לא הולכת להיות לי אפשרות להשפיע מבפנים, אני צריכה להיות במקום שבו אני יכולה באמת לעשות משהו".

צרו איתנו קשר *5988