האם ל־20% מהחברה הערבית אין חשבון בנק ואין כרטיסי אשראי?

כמה גדול "הפער הפיננסי" בין יהודים לערבים? אפילו יותר ממה שח"כ סעדי חושב • המשרוקית של גלובס 

אוסאמה סעדי, הרשימה המשותפת ועדת הכלכלה של הכנסת, 27.12.21 / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת
אוסאמה סעדי, הרשימה המשותפת ועדת הכלכלה של הכנסת, 27.12.21 / צילום: יצחק הררי - דוברות הכנסת

במהלך דיון שהתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת ועסק בצמצום מסגרות האשראי שמעניקים הבנקים בישראל, הצביע ח"כ אוסאמה סעדי על ההבדלים התהומיים בין ההתנהלות הפיננסית של אזרחי ישראל הערבים והיהודים. "אולי לאחוז או שניים מהיהודים באוכלוסייה אין כרטיסי אשראי", ציין סעדי, "אבל אצלנו (באוכלוסייה הערבית) ליותר מ-20% אין כרטיסי אשראי בכלל. אולי ליותר מ-20% אפילו אין חשבונות בנק". האם במדינה מודרנית כמו ישראל לנתח כה גדול מהאוכלוסייה אין חשבונות בנק וכרטיסי אשראי? בדקנו.

סעדי הפנה אותנו לסקר ארוך-טווח שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל משנת 2012. הלשכה מפרסמת בכל כמה שנים נתונים מהסקר הזה, ומ"הפעימה האחרונה", שפורסמה ב-2019, עלה כי בעוד שבקרב האוכלוסייה היהודית רק לפחות מאחוז אחד מהנשאלים לא היה חשבון בנק, בקרב האוכלוסייה הערבית עמד הנתון המקביל על 13%. לא "יותר מ-20%" כפי שציין סעדי אבל בהחלט נתון גבוה.

הפערים הופכים לגדולים הרבה יותר כשבוחנים את הנתון הראשון שהוזכר על ידו - ההחזקה בכרטיסי אשראי. על פי הסקר, בעוד של-11% מיהודים לא היה כרטיס כזה ב-2019, הנתון המקביל בקרב האוכלוסייה הערבית עומד על 51%. כלומר, לרוב משקי הבית בחברה הערבית אין כרטיס כזה.

 
  

הפעימה הקודמת של הסקר, שפורסמה ב-2015, מאפשרת לבחון איך נראית המגמה בשני התחומים הללו. בשדה חשבונות הבנק נראה שהמצב השתפר מעט לאחר שב-2015 ל-15% מהאוכלוסייה הערבית לא היה חשבון בנק (כזכור, ב-2019 הנתון ירד ל-13%). בשדה כרטיסי האשראי נראה שהמצב דווקא הורע, לאחר שב-2015 רק ל-47% מהאוכלוסייה לא היה כרטיס כזה (ב-2019 הנתון עמד, כאמור, על 51%). בקרב האוכלוסייה היהודית לא חל שינוי משמעותי בשני התחומים.

מה גורם למצב החריג הזה בחברה הערבית? לפי זיאד אבו חבלה, מנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, הסיבה המרכזית היא היחס שבין המדינה לחברה הערבית. "יש התייחסות מפלה מצד הבנקים, שעדיין רואים את הלקוח הערבי כמסוכן ומייחסים לחברה כולה פרמיית סיכון גבוהה", הוא מסביר. לדבריו, "יש פה כשל שוק, שדורש התערבות של הרגולטור: רק שלושה בנקים נמצאים היום ביישובים ערביים - בנק ערבי ישראלי (שמוזג בשנים האחרונות עם בנק לאומי), בנק מרכנתיל ובנק הפועלים. מתוך כ-1,300 סניפי בנק בישראל, אחוזים בודדים נמצאים ביישובים הערבים".

יש גם קשיים נוספים שפוגעים בקשר שבין החברה למערכת הפיננסית. "לאוכלוסייה הזו ישנם מאפיינים ייחודיים", הוא אומר. "זו חברה מגובשת ששומרת על התא המשפחתי, ומשקי בית לא מנהלים תזרימי מזומנים מסודרים, כך שלעתים יש חריגות בחשבונות העו"ש, וחריגה כזו מהווה חסם להמשך ההתנהלות הפיננסית". אבל, לדבריו, "החובות המסופקים בחברה הערבית עדיין נמוכים מחלקם (של הערבים) באוכלוסייה הכללית, הלקוח הערבי כבר לא לקוח מסוכן".

ועל כל אלה מוסיף אבו חבלה שהשינוי "צריך לבוא גם מהחברה הערבית עצמה, שצריכה לקחת את המושכות ולחשוב איך לצאת מהמשבר ומהמחנק הפיננסי".

בשורה התחתונה: דבריו של סעדי נכונים ברובים. לאחר שיפור מסוים בשנים האחרונות, ל-13% מהחברה הערבית אין חשבון בנק, בדומה לנתון שהוא הזכיר, והרבה יותר מהנתון המקביל בחברה היהודית. בכל הנוגע לכרטיסי האשראי, המספר גבוה משמעותית מזה שצוין על ידי הח"כ: ל-51% אין כרטיס כזה, והנתון אף נמצא במגמת עלייה.

לבדיקה המלאה לחצו כאן

שם: אוסמה סעדי

מפלגה: הרשימה המשותפת

תאריך: 27.12

ציטוט: "[בחברה הערבית] ליותר מ-20% אין כרטיסי אשראי בכלל. אולי ליותר מ-20% אפילו אין חשבונות בנק".

ציון: נכון ברובו

חבר הכנסת אוסמה סעדי מהרשימה המשותפת השתתף ב-27.12 בדיון של ועדת הכלכלה על צמצום מסגרות האשראי שמעניקים הבנקים בישראל, וטען להבדלים תהומיים בין ההתנהלות הפיננסית של אזרחי ישראל הערבים לאלה היהודים. "אולי לאחוז או שניים מהיהודים באוכלוסייה אין כרטיסי אשראי, אבל אצלנו [בחברה הערבית] ליותר מ-20% אין כרטיסי אשראי בכלל. אולי ליותר מ-20% אפילו אין חשבונות בנק".

בדקנו האם המספרים שהציג סעדי מדויקים.

לפי נתונים אליהם הפנה אותנו סעדי כשפנינו אליו, נראה כי המצב אף יותר גרוע ממה שטען בעצמו. בסקר ארוך טווח שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החל משנת 2012, התברר כי נכון לתחילת 2019, בעוד ש-2.5% מהאוכלוסיה הכללית לא מחזיקים בחשבון בנק, במגזר הערבי מספר זה מזנק ל-13%, ואילו בחברה היהודית לפחות מאחוז בודד אין חשבון בנק. באשר לכרטיסי האשראי, 11% ממשקי הבית היהודים דיווחו שלאף אחד מבני הבית אין כרטיס אשראי, בעוד שבחברה הערבית יותר ממחצית משקי הבית השיבו כך – ב-51% ממשקי הבית אין אף אחד עם כרטיס אשראי.

כאמור, מדובר בסקר ארוך טווח של הלמ"ס שממנו מפורסמים נתונים כל כמה שנים. בפעימת הפרסום האחרונה מפברואר 2015 המספרים היו די דומים, ומהשוואה בין הממצאים לאורך השנים עולה כי הפערים בין המגזר היהודי לערבי בתחום האשראי רק גדלים, בעוד בנושא החזקת חשבון בנק הפער הצטצמם מעט. בסקר שנערך מ-2012 עד 2015 עלה כי ל-15% ממשקי הבית הערבים לא היה חשבון בנק (כאמור בהשוואה ל-13% ב-2019), ו47% לא החזיקו כרטיס אשראי (לעומת 51% נכון ל-2019). במגזר היהודי, אחוז המחזיקים בחשבון בנק נותר זהה, ואחוז המחזיקים באפס כרטיסי אשראי עמד על 12% ב-2015, לעומת 11% כיום.

ההסבר לפערים התהומיים הללו, לפי זיאד אבו חבלה, מנכ"ל המועצה הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, טמון ביחס שבין המדינה לחברה הערבית. "יש התייחסות מפלה מצד הבנקים, שעדיין רואים את הלקוח הערבי כמסוכן ומייחסים לחברה כולה פרמיית סיכון גבוהה", הוא מסביר. "זו אולי תדמית שהייתה נכונה לפני 60 או 40 שנה, אבל זה כבר השתנה. יש פה כשל שוק, שדורש התערבות של הרגולטור – רק שלושה בנקים נמצאים היום ביישובים ערביים – בנק ערבי ישראלי (שמוזג בשנים האחרונות עם בנק לאומי), בנק מרכנתיל ובנק הפועלים – ומתוך כ-1300 סניפי בנק בישראל, אחוזים בודדים נמצאים ביישובים הללו".

"זה גם צריך לבוא מהחברה הערבית עצמה, שצריכה לקחת את המושכות ולחשוב איך לצאת מהמשבר ומהמחנק הפיננסי. לאוכלוסיה הזו ישנם מאפיינים ייחודיים – זו חברה מגובשת ששומרת על התא המשפחתי, משקי בית הינם לרב משפחות אשר לא מנהלות תזרימי מזומנים מסודרים ולעיתים יש חריגות בחשבונות העו"ש. חריגה כזו מיד מתורגמת במאגר הנתונים של הבנקים ומהווה חסם להמשך ההתנהלות הפיננסית. אבל חשבונות הבנק המסופקים בחברה הערבית עדיין נמוכים מחלקם [של הערבים] באוכלוסיה הכללית, הלקוח הערבי כבר לא לקוח מסוכן".

לטענת אבו חבלה, העובדה שהמגזר הערבי בישראל עדיין סובל מאיכות תשתיות ירודה תורמת לבעיה. "בהרבה מהאיזורים בחברה הערבית אין אינטרנט אפילו. לכן כל הרפורמות הטכנולוגיות והבנקאות הדיגיטלית לא יועילו, לפני שיטפלו בבעיות היסוד".

לסיכום, נכון ל-2019, 13% ממשקי הבית הערבים בישראל לא מחזיקים בחשבון בנק ו-51% ממשקי הבית הערבים לא מחזיקים בכרטיס אשראי. לכן דבריו של סעדי, נכונים ברובם.

תחקיר: אורי כהן

צרו איתנו קשר *5988