חקירות | ניתוח

להתרחק מ"העץ המורעל": השלכות פסיקת העליון בעניין יונתן אוריך ועופר גולן

יועצי ראש הממשלה לשעבר, שחשודים שהטרידו את עד המדינה שלמה פילבר, טענו כי המשטרה ערכה חיפוש לא חוקי בטלפונים הניידים שלהם • פסק דין של העליון בנושא לראשונה עושה סדר וקובע כללים ברורים בנוגע לפעולות המשטרה במקרים דומים

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: רפי קוץ
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: רפי קוץ

פסק הדין בעניין "הלכת אוריך" מתפרס על פני 123 עמודים. עניינם האישי של יועצי ראש הממשלה דאז, יונתן אוריך ועופר גולן, תופס אומנם שורות בודדות מתוך פסק הדין, אך מטבע הדברים הפך אוטומטית לכותרת שלו.

אולם פסק הדין משמעותי לאין שיעור מעניינם הפרטי של אוריך וגולן ומהחקירה בעניינם, שגם כך מזמן איבדה גובה ועניין, במיוחד לאור העובדה שהיועצים "המטרידים" ועד המדינה  "המוטרד" שלמה פילבר הודיעו בינתיים על כוונתם לשתף פעולה בעסקים. דרמה פלילית לא תצא מהחקירה הזו, למרות שבית המשפט העליון הכשיר את החיפוש בטלפונים הניידים שלהם.

פסק הדין, המהווה למעשה גלגול שלישי של הסוגיה בבית המשפט העליון, קובע כללים ברורים בנוגע לחדירות של המשטרה למחשבים ולטלפונים ניידים של חשודים. על-מנת לסבר את האוזן, מדי שנה מגישה המשטרה עשרות אלפי בקשות למתן צווי חיפוש במחשבים ובטלפונים ניידים.

החוק לא הסדיר סדרי דין לדיון בבקשה לצו חיפוש בחומר מחשב, או באשר לאופן ההשגה על החלטה בבקשה. כמו כן, לא נקבעו הוראות ברורות התוחמות את שיקול-הדעת השיפוטי, כאשר קדמו לבקשה לצו החיפוש בחומר מחשב פעולות בלתי חוקיות של הרשויות במחשב שלגביו נתבקש החיפוש.

בית המשפט העליון הכריע בשלוש סוגיות משמעותיות, כשהאחרונה שבהן היא כנראה המשמעותית ביותר. בית המשפט הרחיק את עצמו מ"דוקטרינת פירות העץ המורעל", וקבע בדעת רוב כי התנהלותה של הרשות החוקרת טרם הגשת בקשת החיפוש - לרבות עריכת חיפוש בלתי חוקי - היא סוגיה שעל בית המשפט להביא במניין שיקוליו בבואו להכריע בבקשה לצו החיפוש.

ככל שנפל פגם בהתנהלות הרשות החוקרת, יש לאזנו מול שיקולים נוספים הנבחנים במסגרת הבקשה לצו חיפוש, ובמקרים חריגים ונדירים, פגם אף יכול להוות שיקול מכריע לדחיית הבקשה. עוד נקבע כי במקרים שבהם בית המשפט אישר את ביצוע החיפוש, חרף הפגם שקדם לו, ההשלכות הראייתיות של החיפוש הבלתי חוקי ייבחנו בבוא היום בהליך העיקרי בהתאם להלכת יששכרוב.

"חיפוש בלתי חוקי קודם במחשב מהווה שיקול שיש להתחשב בו במסגרת הבקשה לצו חיפוש באותו המחשב, ואולם רק במקרים חריגים ונדירים שיקול זה יהווה שיקול בלעדי לדחיית הבקשה", כתבה נשיאת העליון אסתר חיות. "זאת, לצד ההלכה המושרשת לפיה לפגם כזה בהתנהלות רשויות החקירה עשויות להיות השלכות משמעותיות במסגרת הדיון בהליך העיקרי".

עניין נוסף בו הכריעו השופטים עסק בשאלה האם את הדיון בבקשה למתן צו חיפוש במחשב או בטלפון חכם יש לקיים במעמד צד אחד, כלומר במעמד הרשות החוקרת בלבד - או שמא במעמד שני הצדדים, כלומר במעמד החשוד ועורכי דינו.

הנשיאה חיות קבעה קביעות חשובות הנוגעות לזכויות החשודים

בית המשפט העליון החליט, ברוב של שמונה שופטים נגד עמדת המיעוט של השופט יוסף אלרון, כי הדיון בבקשתה של רשות חוקרת לחיפוש במחשב או בטלפון נייד יתקיים במעמד צד אחד, וזאת בין היתר בשל החשש שדיון במעמד הצדדים יוביל לפגיעה קשה בחקירה הפלילית על דרך של שיבושה וסרבולה. עם זאת, נקבע כי במקרים חריגים ביותר, אשר בהם מצא בית המשפט כי נוכחות צד נוסף היא הכרחית לשם קבלת החלטה בבקשה, לבית המשפט תהא סמכות לקיים את הדיון במעמד הצדדים.

עם זאת, הנשיאה חיות קבעה קביעות חשובות הנוגעות לזכויות החשודים בהליכים אלה. עד כה למעשה היוו השופטים חותמת גומי של בקשות המשטרה ורשויות החקירה הנוספות בנוגע לחדירה לטלפונים ניידים ומחשבים, ופעמים רבות השופטים נותרו באפילה בנוגע לנסיבות בקשת הצו. השופטת חיות ביקשה לשים לדבר סוף.

על-מנת להבטיח את מידתיות הפגיעה בפרטיות ובזכות הטיעון, ולאפשר ביקורת שיפוטית על הליך החיפוש בשלבים מאוחרים יותר, פירטה חיות אמות-מידה שרשויות החקירה ובתי המשפט יידרשו ליישם בכל הנוגע לבקשות לצווי חיפוש במחשב.

במסגרת זו נקבע,כי על בקשה לצו חיפוש במחשב שמוגשת לבית המשפט על-ידי רשויות החקירה, לכלול לכל הפחות את פרטי המידע הבאים: עילות ומטרות החיפוש, העבירות הנחקרות, פרטים הנוגעים למכשיר שבו מתבקש החיפוש, לרבות הדרך שבה הגיע לידי המשטרה, פרטים בנוגע לבעלי המכשיר, פרטים בדבר בקשות חיפוש קודמות, הצהרה אם לבקשת החיפוש קדם חיפוש בלתי חוקי והיקף החומר שמבוקש לחפש בו.

עוד נקבע כי על בית המשפט הדן בבקשה לתת את הדעת, בין היתר, לנושאים הבאים: מטרת החיפוש, היקף הפגיעה בפרטיות שתיגרם לנחקר ולצדדים שלישיים, חומרת העבירה, מורכבות החקירה, התנהלות רשויות החקירה בטרם הוגשה הבקשה ומעמדו של בעל המחשב או המחזיק בו ושאלת היותו בעל מקצוע שחל לגביו חיסיון.

יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה
 יונתן אוריך / צילום: ויקיפדיה

ככל שבית המשפט סבור כי יש להיעתר לבקשה לצו חיפוש, עליו לשקול להגביל את החיפוש לפי פרמטרים שונים - ובהם סוגי קבצים, טווח תאריכים, מילות חיפוש והתקשרויות עם גורמים ספציפיים.

עוד נקבע כי על בית המשפט לפרט את הנימוקים למתן הצו וכן את כלל המגבלות שהוטלו על העיון בחומר המחשב. לבסוף, הבהירה הנשיאה חיות כי במהלך ביצוע החיפוש חלה על רשויות החקירה חובה לתעד את כלל הפעולות שבוצעו, באופן שיאפשר בבוא היום ביקורת על הליך החיפוש.

לא עוד החלטות שרירותיות שהמילה היחידה בהן היא "כמבוקש"

הכרעה נוספת של העליון עסקה בשאלה האם יש זכות להגיש ערר על החלטה בבקשה למתן צו חיפוש במחשב ובטלפון הנייד. בית המשפט קבע בדעת רוב כי ההצדקות לכלל שלפיו יש לקיים את הדיון בבקשה לצו חיפוש במחשב במעמד צד אחד - ובהן הצורך בקידום מהיר של החקירה ויעילותה, והחשש מפני פעולות שיבוש - רלוונטיות גם לשאלה אם יש להקנות זכות השגה על צו חיפוש במחשב שטרם בוצע. על כן, נקבע כי אין מקום לאפשר השגה על החלטה בבקשה לצו חיפוש במחשב טרם ביצועו - בין בערעור, בין בערר, בין בהליכי החזרת חפץ תפוס ובין בבקשה לביטול ההחלטה.

בשורה התחתונה, החלטות בתי המשפט יפסיקו להיראות כחתימה שרירותית על בקשות המשטרה ויידרשו לעמוד באמות מידה שיפוטיות משמעותיות. המשטרה תצטרך להגיע לבית המשפט עם בקשת צו מנומקת ומקיפה, ובית המשפט יצטרך לנמק את החלטתו בצורה מקיפה ואחראית. לא עוד החלטות שרירותיות שהמילה היחידה בהן היא "כמבוקש".

צרו איתנו קשר *5988