מדינה שמאפשרת למשפחות להתפרנס - דואגת לילדיהן הרכים

השנים הראשונות הן קריטיות בעיצוב נפשו וחוסנו המנטלי של האדם, שיהפוך אזרח בוגר ופעיל במדינה. טיפול בילדים רכים בהווה מעצב את דמותה של המדינה בעשורים הבאים, אבל למחוקקים סדרי עדיפויות משלהם, והנה הפעוטות והוריהם מוצאים עצמם בשנים האחרונות מול שוקת שבורה, חסרי ישע וחסרי אונים למול מקרים קשים של הפקרת הילדים בידיים לא אמונות ומזיקות, שיסבו נזק רב להם עצמם ולחברה הישראלית.

העברת אגף מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, אמורה לפתור את העדר-הפיקוח על המטפלות והגננות ולהבטיח רצף הוליסטי בחינוך. אבל, כוונות לחוד ופיקוח הולם - אין. מה הואילו ח"כים בתקנתם? העברת הפיקוח על ילדים בגילאי 0-3 למשרד החינוך עדיין מותירה חלקים נרחבים, דווקא באוכלוסיות המוחלשות - לא מפוקחים, כדוגמת, הגנים הפרטיים עם 7 פעוטות, ובמגזרים מוחלשים. דווקא שם, מעידה כל מהדורת חדשות ערב-ערב, מחויב הפיקוח לקחת את המושכות בידיים ולוודא עמידה בתקנים, במצבת כוח-אדם ובהכשרה ראויה, העומדת בתקנים.

ההורים, משלמי המסים, יוצאים לעבודה ומטפלים בילדים נוספים. מדובר בצורך מהמעלה הראשונה של המדינה לאפשר, לתמוך ולעודד פעילות תקינה של המערכת המשפחתית בישראל, ליבת החברה. כיום, הורים יכולים להתפנות לעבודת יומם ברוגע, רק כאשר דאגו בתהליך ארוך וטורדני, למצלמות בגן הילדים. ההורה האחראי והמודאג יבחן את מצבו הפיזי והנפשי של ילדו מדי יום: איכות שנתו של הילד, מידת מוכנותו ללכת לגן, פצעים וגירויים בגופו ועוד - אלה יאפשרו להורים עובדים לתפקד באופן מיטבי בעבודה ובהכרח על המשק.

חובת המדינה לאפשר להורים להתפרנס

פיקוח משרד החינוך על גני הילדים אינו מותרות - אלא צורך השעה. בעיקר בשנות קורונה והאתגרים הכלכליים, חובת המדינה לאפשר להורים להתפרנס, בידיעה שהילדים בידי מטפלות וגננות שהוכשרו מקצועית ומפוקחות כראוי. הגנים הפרטיים והעירוניים חייבים פיקוח צמוד יותר, כולל הדרכה קבועה לצוות המטפל. כציבור, עלינו לדרוש שעסקי הגנים והמעונות יתנהלו בדרישות מחמירות כולל רישיון והכשרה מתאימה לעסוק בתחום.

הצפיפות במעונות היום ובגנים מקשה על השגחה מיטבית ועל התפתחות הילד. היה טוב לו היה עובר חוק המחייב את המסגרות המטפלות בתינוקות ובפעוטות לייחס של 3:1 בתינוקות ו- 5:1 בפעוטות. סבורתני שמדינת ישראל מחויבת להחליט על רגולציה באוכלוסייה פגיעה מכל חברה, מגזר וקבוצה. מגוון אוכלוסיות שאינן מפוקחות כגון, ילדי פליטים, חרדים ועוד - אמורות להיכלל בתכניות הפיקוח מתוקף ההשפעה הרחבה והמקיפה בהווה ובעתיד על שלום הילדים ושלום ההורים ועל החברה כולה.

ילד שחווה אירוע חד פעמי וחי בבית עם הורות מיטיבה יוכל להתגבר על טראומות וחוויות עקה אבל במקרים רבים אחרים, התוצאה תהיה בוגר שלכל אורך חייו יהווה נטל על החברה ועל המדינה בשל חסכים רגשיים ובעיות התנהגות. הגילאים המדוברים קריטיים ורגישים ומעצבים את דמות הפרט ודמותה של החברה כולה. עובדה זו נסתרה מעיני מחוקקינו בבואם להחליט על סדרי עדיפויות בהפניית תקציבים לתקנים, למסלולי התמקצעות ולפיקוח בפועל.

למרות הרצון והצורך של הורים לשמור על רווחת היקרים-להם-מכל, קיים גם ההכרח להתפרנס, ללמוד ולהתקדם ולקיים חיי משפחה וחברה רגילים. לכן, לא פעם נעשות פשרות כואבות כאשר מגיעים לבחירת הגן והמעון. ככל שהמדינה תיטיב לקחת את האחריות לנושא - כך תפגין דאגה לאזרחיה בהווה ובעתיד ולרווחת החברה כולה.

הכותבת היא ד"ר לפסיכולוגיה קלינית, מנהלת המרכז לטיפול בנזקי טראומה נפשית בבית החולחים רמב"ם ומדריכה מוסמכת בטיפול זוגי ומשפחתי