הממשלה לא הרימה ידיים: למדנו את מאפייני הקורונה, עכשיו ניתן להרפות

בשנתיים האחרונות למדנו שאויב הקורונה לא ימוגר בעתיד הנראה לעין, ושהוא ילווה אותנו עוד שנים רבות תוך החלפת צורות • מלחמה דורשת היכרות עם אויב אך גם היכרות עם עצמך, וכאן המקום לאחריות אישית של כל אחת ואחד - הרגישים, הפגיעים, הקשישים נדרשים למשנה זהירות - ולנו כחברה יש אחריות להגן עליהם ככל שניתן, אך הבדיקות אינן אלו שייתנו את המענה

בדומה למגוון נגיפים אחרים הזיכרון החיסוני המקנה הגנה בעקבות חיסון או הדבקה אינו נשמר לאורך זמן / צילום: Shutterstock, Stefano Guidi
בדומה למגוון נגיפים אחרים הזיכרון החיסוני המקנה הגנה בעקבות חיסון או הדבקה אינו נשמר לאורך זמן / צילום: Shutterstock, Stefano Guidi

לפני כשנתיים יצאנו למלחמה. מלחמה באויב בלתי נראה, אויב המאיים על בריאותנו, על שגרת יומנו והאושר הפרטי של כל אחת ואחד. מדינות שונות בחרו בתורות לחימה שונות וחלקן אף נכנעו ואפשרו לאויב לעשות בהן כפי יכולתו. אינני מומחית בתורות לחימה אך בדומה לפעולה צבאית גם במלחמה הנוכחית הביטוי השגור "הכר את האויב", לפיו ככל שנכיר את האויב ואת דרכי פעולתו טוב יותר נוכל ולהצטייד בכלי הלחימה המתאימים ולהביס אותו, רלוונטי.

חלפו שנתיים, והאויב, נגיף קורונה שרכש יכולת להדביק בני אדם, מוכר לנו. רובנו אמנם לא ראו אותו מעולם לאור ממדיו הזעירים אך אנו מכירים אותו. תחילה לא ידענו כיצד הנגיף מועבר - פורסמו מחקרים על יציבות הנגיף על פני משטחים ונזהרנו מלגעת בחפצים מחשש להדבקה. מהר מאד למדנו שעיקר ההעברה של הנגיף היא באמצעות טיפות זעירות שמופרשות מפרטים מודבקים ונעות באוויר למרחק מוגבל. הבנה זו הובילה להנחיה לעטות מסכות שיוצרות חסם המונע את שחרור הטיפות ואת קליטתן. במקביל פותחו אמצעים לאבחון וניטור הפרטים המודבקים - PCR רגיש וספציפי, בדיקות לזיהוי חלבוני נגיף (אנטיגן) וריצוף הווריאנטים של הנגיף.

כלים אלו שימשו לאיתור פרטים מודבקים וכאמצעי למניעת התפשטות הנגיף אך בנוסף מאפשרים קבלת תמונת מצב רציפה לגבי ממדי ההדבקה והתחלואה ובהתאמה מובילים להערכות של מערכות הבריאות והנחייה של הציבור לגבי מתכונת ההתנהלות. בד בבד נערכו מחקרים שהובילו לפיתוח מגוון חיסונים, כולל אלו שפותחו על ידי פייזר ומודרנה בהם נעשה שימוש במדינת ישראל. כצפוי, הובהר שהחיסונים, לפחות בחלקם, אינם מונעים הדבקה בנגיף אך יוצרים הגנה מפני תחלואה קשה.

הזיכרון הנגיפי לא נשמר לאורך זמן

לאכזבתנו, נראה שבדומה למגוון נגיפים אחרים הזיכרון החיסוני המקנה הגנה בעקבות חיסון או הדבקה אינו נשמר לאורך זמן ולכן מופיעה תחלואה חוזרת. לאחרונה, הוכנסו לשימוש תרופות אנטי-נגיפיות, שביכולתן לפגוע במישרין בהתרבות נגיף הקורונה ואלו מהוות קו הגנה נוסף מפני תחלואה קשה. בעתיד, ייתכן שניתן יהיה להסתייע בתרופות אלו אף למניעת תחלואה בעקבות חשיפה לנגיף.

כאן עולה השאלה שנדונה לאחרונה - האם ממשלת ישראל ויתרה, הרימה ידיים ומאפשרת כעת לנגיף לעשות בנו ככל שביכולתו? התשובה לדעתי היא לחלוטין לא. במצב הנוכחי בו נראה שמרבית התחלואה בקורונה היא עקב הדבקה בווריאנט האומיקרון הפחות אלים, במצב הנוכחי בו אנו יודעים שעטיית מסכה מקנה הגנה, כאשר חלק גדול מהאוכלוסייה מחוסן ונושא הגנה, ולו חלקית, בעקבות חיסון או תחלואה קודמת, במצב הנוכחי בו מוצע חיסון רביעי לאוכלוסייה הרגישה לנגיף, במצב הנוכחי בו קיימות תרופות ופרוטוקולים משופרים לטיפול תומך, ניתן להרפות. הבדיקות שהיוו אבן דרך ושעלותן מגיעה למיליוני שקלים מדי יום פחות רלוונטיות לכלל הציבור.

המספר הרב של המודבקים, בשילוב עם התזמון הנדרש להשגת רגישות מספקת של הבדיקות וההדבקות נטולות התסמינים שעדיין מאפשרות הפצה של הנגיף, מבטלים את הצורך בבדיקות נרחבות לכלל האוכלוסייה. לכאורה, אם היינו דואגים לבריאות הציבור במובן הרחב נכון היה לנטר כעת גם את ההדבקה בנגיף השפעת שהתחלואה בו אף היא גוררת סיבוכים, אולם הליך זה אינו נעשה וטוב שכך. למדנו במהלך השנתיים האחרונות את האויב.

למדנו שהאויב הזה לא ימוגר בעתיד הנראה לעין, ושהוא ילווה אותנו עוד שנים רבות תוך החלפת צורות וייתכן אף שמספר צורות שלו תשמרנה במקביל. כאמור, מלחמה דורשת היכרות עם אויב אך גם היכרות עם עצמך וכאן המקום לאחריות אישית של כל אחת ואחד. הרגישים, הפגיעים, הקשישים נדרשים למשנה זהירות, ולנו כחברה יש אחריות להגן עליהם ככל שניתן, אך הבדיקות אינן אלו שיתנו את המענה.

הכותבת היא מומחית לוירולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר-אילן

צרו איתנו קשר *5988