כך אתם חשופים לפרקטיקות מעקב וחדירה לפרטיות

חברות מסחריות רבות משתמשות בנוהג של איסוף מידע בנוגע לאישים ספציפיים • בעגה המקצועית, תהליך איסוף המידע על אדם מסוים נקרא "פרופיילינג", והוא מתבצע בשלל דרכים

חדירה לפרטיות / צילום: Shutterstock, Sashkin
חדירה לפרטיות / צילום: Shutterstock, Sashkin

חשיפת "כלכליסט" אודות המעקב שביצעה המשטרה על אזרחים ישראליים באמצעות תוכנת פגסוס הובילה לדיון ציבורי ער בנוגע לפרטיות ופעילות המשטרה. אלא שלאורך שנים, אזרחי ישראל חשופים לחדירה לפרטיות שלהם וליקוט מודיעין עליהם, לעתים קרובות כלל ללא ידיעתם.

חברות מסחריות רבות משתמשות בנוהג של איסוף מידע בנוגע לאישים ספציפיים, בדרך-כלל על-מנת להשיג תוצאות עסקיות. בין היתר, חברות מבצעות בדיקה על עובדים פוטנציאליים שהם מעוניינים להעסיק, על שותפים עסקיים ועל מתחרים שעלולים לפגוע בהם.

בעגה המקצועית, תהליך איסוף המידע על אדם מסוים נקרא "פרופיילינג", והוא מתבצע בשלל דרכים. נהוג לחלק את עולם המודיעין לשלושה תתי-תחומים עיקריים: מודיעין אותות (סיגינט), שכולל בדרך-כלל האזנה למכשירים סלולריים, חדירה למכשירים אלקטרוניים ועוד; מודיעין חזותי - כלומר צילום, או הסרטה ופיענוח; ולבסוף גם מודיעין אנושי - כלומר, היכולת לדברר אדם מסוים ולגרום לו לספר מידע רלוונטי.

אסף וייצמן, יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים בישראל ובעלים של משרד חקירות, סיפר לגלובס על הקלות בה ניתן לאסוף מידע, כמעט על כל אחד. "בעידן של היום, זה מאוד קל להשיג את המידע", טען. "מותר לי לאסוף כל מידע, בתנאי שאני לא עובר על החוק. לצורך העניין, אם אני מדבר עם רופא, וגורם לו בדרכים מסוימות לספר לי על פציינט שלו, אני לא עברתי על החוק ואני יכול להשתמש במידע".

עם זאת, וייצמן ציין כי ישנן חברות מודיעין מסחריות, שלעתים עוברות על החוק על-מנת להשיג מידע. "יש הרבה גופים שלא רוצים לעבוד קשה, כשהם נכנסים לתמונה, הם מחפשים אותם קיצורי דרך, כי הם לא תחת פיקוח", טען. "אם אני צריך ללכת דרך המשפחה של האובייקט, או הרופא שלו, הם פשוט יפרצו למאגרי מידע של המדינה, או יפרצו אליך, כי הם לא תחת פיקוח".

אלא שבניגוד לדבריו של וייצמן, אנחנו יודעים על כלים שונים בהם משתמשים גם חוקרים פרטיים כדי להשיג אפילו יותר מידע. "לפרוץ היום לטלפונים ניידים זה ממש קל", אמרה עינת מירון, מומחית היערכות והתמודדות עם סיכוני סייבר. "אנחנו מדברים על טכנולוגיות שכבר בעולם בשימוש מעל 15 שנים".

"הטכנולוגיות היותר מתוחכמות, שיותר קשה לאתר אותן, עולות הרבה מאוד כסף", הוסיפה מירון. "יש חוקרים פרטיים או חברות מודיעין שיש להם משאבים ויש להם גישה, אולי לא לדברים כמו NSO, אבל אנשים עם משאבים כספיים בהחלט יכולים לשים יד על טכנולוגיות כאלה. בנוסף, כמו שיש קבוצות האקרים שמציעות שירותי פריצה לאתרים, הם גם מציעים כלי פריצה לטלפונים ניידים למרבה במחיר".

כאמור, לא רק חוקרים פרטיים מבצעים איסוף של מידע על אזרחים, אלא גם חברות של מודיעין עסקי. "השלב הראשון בכל מחקר על אובייקט מסוים, זה חיפוש במקורות גלויים", סיפר יועץ משפטי בכיר בחברה שמבצעת חקירות עבור חברות מסחריות. "אנחנו מחפשים ברשתות החברתיות ובמאגרים ציבוריים אחרים, הכול כדי לנסות להבין מה האופי שלו, מה התחביבים שלו, מי הם החברים הטובים שלו, ומה עושים בני המשפחה שלו".

הבכיר מספר כי באמצעות כלים טכנולוגיים, ובעזרת חוקרים פרטיים, ניתן להגיע כמעט לכל מידע רלוונטי בנוגע לאדם שבלב החקירה - אפילו מידע כלכלי אישי: "בסופו של דבר אנחנו יודעים להגיע גם למידע מאוד רגיש, שיוכל לשמש אותנו בהמשך כדי להגיע למידע נוסף, כשהמטרה היא תמיכה ראייתית בסכסוכים אישיים ומשפטיים".

"המידע שנאסף עוזר לנו להגיע למצב שאנחנו מכנים 'הקמת מגע'", הסביר. "כלומר, אנחנו נפגשים עם האדם ומנסים לדלות ממנו את המידע הרלוונטי ללקוח שלנו - כמובן מבלי שהוא יודע את המטרה האמתית של המפגש". לאחר המחקר והפגישה, כך טען הבכיר, נכתב דוח מפורט על המודיעין שהתקבל ממנו ומוגש ללקוח.

לטענת הגורם הבכיר, אין ממש דרך להימנע ממעקבים פיזיים. "אולי רק להישאר לעולם בבית", אמר. "אבל מבחינת השגת מידע, אפשר להגביל גישת צפייה לרשתות חברתיות בהגדרות פרטיות, להוסיף חברים רק לאחר עיון בפרופיל שלהם, וכמובן להתייחס לכל הודעת סמס כנוזקה פוטנציאלית, ולא ללחוץ על שום קישור גם אם הוא ממקור מוכר".

יו"ר הלשכה ציין בסוף דבריו כי לאזרחים פרטיים אין באמת יכולת להימנע מאיסוף מידע עליהם. "כל עוד אתה לא גר במערה, אנחנו נמצא כל דבר עליך", טען. "זה הכול עניין של תקציב ורצון. אם מי שרוצה למצוא את המידע עליך, לא פנה לחוקר פרטי שמחויב לכללי הרגולציה, אז הוא יכול גם לעשות מעשים פליליים כדי להשיג את המידע הזה, ואז אתה באמת בסכנה".