קבינט המומחים: חייבים לתת לקבוצות הסיכון כלים להגן על עצמן

לאור העלייה בתחלואה בקורונה ובמספר החולים הקשים, קבינט המומחים המייעץ לקבינט הקורונה נפגש לדיון חירום • "החשש העיקרי לתמותה עודפת הפעם הוא לא למונשמים אלא במחלקות פנימיות, גריאטריות ובקרב קשישים בקהילה", אומרים המומחים, ביניהם פרופ' רן בליצר, פרופ' ארנון אפק, ופרופ' גליה רהב • לדברי הפורום, יש לשנות את מדיניות התו הירוק

כבר מתקיימת וצפויה להתקיים בשבועות הקרובים פגיעה משמעותית באיכות הטיפול במערכת הבריאות, בחולי קורונה ובחולים במחלות אחרות / צילום: Shutterstock, Stefano Guidi
כבר מתקיימת וצפויה להתקיים בשבועות הקרובים פגיעה משמעותית באיכות הטיפול במערכת הבריאות, בחולי קורונה ובחולים במחלות אחרות / צילום: Shutterstock, Stefano Guidi

קבינט המומחים המייעץ לקבינט הקורונה, נפגש אמש (א') לפגישת חירום, לאור העלייה בתחלואה בקורונה ובמספר החולים הקשים. בדיון השתתפו גם פרופ' נחמן אש מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' סלמאן זרקא ראש מגן ישראל וד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור.

הקריאה העיקרית של הקבוצה הייתה כי לאור התפשטות האומיקרון והאסטרטגיה של הממשלה כרגע, כבר מתקיימת וצפויה להתקיים בשבועות הקרובים פגיעה משמעותית באיכות הטיפול במערכת הבריאות, בחולי קורונה ובחולים במחלות אחרות. העומס הוא לא רק על בתי החולים אלא בעיקר על רפואת הקהילה, שמטפלת מרחוק בחולים מאושפזים בבית בכמות של עשרות מחלקות פנימיות, במתן התרופה של פייזר לאלפי חולים, והיא פחות פנויה לטיפול במחלות אחרות, שיכולות לכן להחמיר. כתוצאה מכך גובר עוד יותר גם העומס על בתי החולים, ומצב כזה עלול להחמיר מאוד בשבוע שבועיים הקרובים.

"החשש העיקרי לתמותה עודפת הפעם הוא לא למונשמים בטיפול נמרץ אלא במחלקות פנימיות, גריאטריות ובקרב קשישים בקהילה עקב הירידה באיכות הטיפול בעקבות העומס", אומרים המומחים.

מה שנותר הוא לשמור ככל האפשר על קבוצות הסיכון

הסיכוי לעצור את ההתפשטות לא קיים, גם להאט אותה ללא מגבלות משמעותיות אי אפשר, והממשלה רק מורידה את המגבלות כדי למנוע פגיעה במשק. לכן מה שנותר הוא לשמור ככל האפשר על קבוצות הסיכון, כל חולה בסיכון שלא יידבק בשבועות הקרובים, יעזור למערכת לצלוח את התקופה הזו בפגיעה מופחתת, באותו חולה ובחולים אחרים.

אז איך שומרים על קבוצות הסיכון? "אחריות אישית להקטנת מגעים ומדיניות ממשלתית המאפשרת זאת", אומרים המומחים. למשל, מתן אפשרות לאנשים בסיכון לא להגיע למקומות העבודה תוך ניצול של ימי מחלה, גם אם הם אינם חולים. מתן מענה לסטודנטים בסיכון ללמידה מרחוק. מתן אפשרות לילד בסיכון או שמתגורר עם אוכלוסיית סיכון שלא להגיע לבית הספר למרות חוק חינוך חובה, וניסיון למצוא מענה הולם להמשך לימודיו והשתייכותו למסגרת הלימודית הבית ספרית "ככל הניתן ומתוך הכרה באי פיתוח היכולת ללמידה היברידית עד כה", אומרים המומחים. ואכן, מערכת החינוך לא נערכה בשום צורה למצב זה.

המלצות נוספות ברמה הרפואית הן הצטיידות בתרופות מבוססות נוגדנים שהינן יעילות גם נגד אומיקרון. התרופה של ריג'נרון הועילה מאוד למניעת תחלואה קשה אצל מדוכאי חיסון בזנים הקודמים, אך אינה יעילה נגד דלתא, אך מוצרים אחרים הם יעילים. כמו כן מומלץ לשלב את מחלקות הרווחה בטיפול בקשישים בקהילה, אשר המענה אליהם מאותגר בתקופה זו בגלל העומס על מערכת הבריאות.

המומחים מציעים לציבור להתנהל כך בתקופה הקרובה: לכל מי שנחשף למאומת מומלץ להימנע ממפגש עם אנשים בסיכון, להתנהל באופן זהיר במיוחד ולהיבדק 72 שעות אחרי החשיפה. למי שהחלים מומלץ להימנע ממפגש עם אנשים בקבוצת סיכון בימים לאחר שהוכרז כמחלים, בעיקר אם מדובר בהחלמה על פי ספירת ימים ולא על בסיס בדיקת אנטיגן שלילית. ככלל, מומלץ לבצע בדיקת אנטיגן לפני מפגש עם אנשים בסיכון.

לדעת המומחים, יש לשנות את מדיניות התו הירוק

לגבי התו הירוק אומרים המומחים: לאחר שבועיים של התפשטות מהירה ביותר של אומיקרון, הדלתא מהווה כעת רק כ-2% מההדבקות. שיעורם מקרב החולים הקשים כנראה גבוה יותר, אבל הוא לא עיקר החולים, וחלקו הולך ויורד. החולים הקשים הם חולים עם אומיקרון. שיעור החולים קשה הלא מחוסנים בחיתוך על פי גיל הוא גבוה משמעותית ממספרם באוכלוסיה, כלומר החיסון מעניק הגנה משמעותית מפני תחלואה קשה, אבל ההגנה מפני הדבקה נמוכה מכדי לתת מענה אפקטיבי ליצירת סביבות מופחתות סיכון.

לכן המדיניות של התו הירוק צריכה לדעת מומחי הפורום להשתנות. במקומות בהם חשוב להפחית סיכון, עדיף לא להתייחס לסטטוס החיסוניות אלא לבדיקה שלילית. מומלץ לדרוש בדיקה כזו בכניסה למוסדות בהם נמצאים אנשים בסיכון. אם ביטול התו הירוד יוביל לעלייה חוזרת בתחלואה בוריאנט הדלתא, יהיה צורך לשקול זאת שוב.

לגבי מערכת החינוך אומרים המומחים כי בתוך הסיטואציה שתוארה לעיל, יש היגיון במתווה החדש המפחית את הבידודים רק אם יאסף מידע אשר מראה כי ילדים שחולים באומיקרון אינם מפתחים אחר כך את מחלת PIMS, או לפחות שזה נדיר יותר מכפי שהיה לאחר התחלואה בוריאנט הדלתא. לכן ביקשה ד"ר אלרעי פרייס כי ההחלטה על שינוי מתווה הבידודים תיושם רק בעוד שבוע, ובינתיים ימשכו הבידודים לילדים לא מחוסנים. אם הסיכון ל-PIMS הוא דומה, מדובר ב-40-50 מקרים לכל 100,000 ילדים, כלומר מאות רבות של מקרים במערכת החינוך. אם זה אכן המצב, אומרים המומחים, יש למרות הכל לבחון את האפשרות של הפסקת הלימודים.

לגבי החיסון הרביעי, המומחים אומרים שהוא עדיין מעלה את ההגנה מפני מחלה קשה אצל קבוצות הסיכון, בעיקר אלה שההגנה שלהם ירדה. לכן כדאי להמשיך לעודד התחסנות בקבוצה זו בחיסון זה.

לבסוף אומרים המומחים כי: "הנחת עבודה סבירה היא כי הדבקות מרובות באומיקרון אינן מקנות חומת חסינות משמעותית אשר תגן מפני הדבקה בזנים עתידיים. הן לא 'מועילות' להשגת חיסוניות עדר". עם העיניים לוריאנט הבא, ממליצים המומחים להמשיך לבצע בדיקות סקר להערכת התפשטות התחלואה, ריצוף של הוריאנטים באופן מדגמי, המשך ניטור קפדני של הנכנסים לישראל מחו"ל, והכנת תוכנית מגירה למקרה של הופעת וריאנט יותר מסוכן.

חברי קבינט המומחים הם פרופ' רן בליצר (יו"ר), פרופ' ארנון אפק, פרופ' נדב דוידוביץ', ד"ר דרור דיקר, ד"ר בעז לב, ד"ר עדי ניב-יגודה, ד"ר דורית ניצן, ד"ר אודי קלינר, פרופ' גליה רהב.

צרו איתנו קשר *5988