רכבת בלי גלגלים, ההימור החדש של משרד התחבורה ברכבת הקלה

התכנון להקמת הקו החום עבר שינויים רבים עם השנים. בתחילה, הקו תוכנן כקו מטרו מראשון לציון עד רמלה. מאוחר יותר, התכנון שונה לרכבת קלה והוארך עד לוד, בין היתר, משיקולים של צדק תחבורתי. כעת, המתווה התפעולי המתגבש יחלק את הקו לשניים: מלוד ועד לבית החולים אסף הרופא תפעל מערכת מטרונית, ומאסף הרופא לראשון לציון תפעל מערכת חדשנית של רכבת על גלגלים, אם היא תעבור את הליכי התקינה כנדרש.

רכבת על גלגלים או מטרונית?

כבר בשנת 2010 החלו לתכנן את הקו החום של הרכבת הקלה יחד עם יתר הקווים שכבר נמצאים היום בביצוע (ובאיחור של שנים). הקו שנכנס לתכנית המתאר תוכנן קודם לכן כקו מטרו אך בתכנית נקבע שהוא יעבוד כקו רכבת קלה ורק בשנת 2015 הוא עבר לוועדה לתשתיות לאומיות ומקודם מאז בעצלתיים.

תחילה הובילה את קידומו חברת נת"ע ומאוחר יותר הועבר לחברת נתיבי איילון. במקביל, בעיריית ראשון לציון התנגדו במהלך השנים למעבר הרכבת הקלה במרכז העיר. בשנת 2019 החל תכנון מחדש בחברת נתיבי איילון אז הוחלט להפוך את הקו ל-BRT - נתיב נסיעה ייעודי, עם עדיפות ברמזורים, שמערכת של אוטובוסים מפרקיים נוסעת עליו באופן בלעדי, בדומה למטרונית בחיפה. לאחר מכן, החלו לבחון את שילובו של כלי תחבורה חדש שפועל בסין ובמזרח, אך לא פועל עדיין באף מדינה מערבית - "רכבת על גלגלים" (או ART).

מדובר במעין רכבת קלה וחשמלית שנוסעת על גלגלים ונטענת בנקודות הטענה, כך שהיא יכולה לנסוע על גבי תשתית קלה וזולה יותר ביחס לרכבת קלה ולהסיע מספר אנשים דומה. אולם, חרף יתרונותיו של הכלי הניסיוני הוא עדיין נעדר תקינה בישראל ודורש התאמות תכנוניות - עובדות שמעלות דילמה במשרדי הממשלה. האם לקדם את הקו שייסע באמצעות הכלי הניסיוני בשנת 2027 או להסתפק במערכת מטרונית שתוכל להקדים את הפעלת הקו בתקופה מוערכת של שנה-שנתיים?

לפי המודלים התחבורתיים של משרד התחבורה בשנת 2040 צפויים לנסוע 4,100 איש במקטעי הקו החום, בכל שעה משעות העומס. הקיבולת של אוטובוס מפרקי על פי המשרד היא 1360-1870 איש והקיבולת בקו רכבת קלה היא 6800-12000 איש. לכן, מדובר בכמות נוסעים גדולה מדי למערכת של אוטובוסים מפרקיים וכמות נוסעים קטנה יחסית לרכבת קלה. גם הביקושים מתפזרים באופן לא שווה - בעוד שבראשון לציון הביקושים גבוהים מאד, ברמלה ובלוד הם נמוכים יותר.

  

גורמים במשרדי הממשלה מתארים דילמה - רכבת על גלגלים נתפסת כחדשנית והיא בעלת קיבולת דומה לזו של רכבת קלה אך עם עלויות נמוכות. מצד שני, מערכת מטרונית יכולה לשרת את התושבים מוקדם יותר, אך בחווית שירות נחותה יותר.

אחד מהגורמים מסביר שעדיף לספוג דחייה של שנה עד שנתיים בהפעלת הקו כדי להפעיל מערכת איכותית. גורם אחר טוען שהרציונל אמנם נכון, כי קידום של רכבת קלה יקר ורכבת על גלגלים יכולה להוזיל משמעותית את העלויות, אבל בינתיים "אף אחד לא יודע אם אפשר בכלל לקלוט אותו". לדבריו, יש לכך השפעה על תכנון וביצוע החלק התשתיתי שהוא מורכב ויקר יותר לביצוע.

"אם היינו יודעים שמדובר במטרונית כבר אפשר היה לרוץ עם זה. גם ראשי עיר מעדיפים את המערכת הניסיונית על גלגלים, שהיא נשמעת משוכללת ונראית טוב בעיתון אבל היא דורשת עוד הרבה מחשבה וניסויים. אם הם יצליחו אז כולם ירוויחו, אבל אם לא, ייתכן שמבזבזים זמן יקר. מה שחשוב לאנשים זה להגיע במהירות ובנוחות ופחות אם זה מגניב".

בינתיים, הפרויקט תוקצב במיליארד שקל שיאפשרו את התכנון המוקדם והביצוע של שתי הפרדות מפלסיות בתוואי שלו. האמדן התקציבי עומד על 3.9 מיליארד שקל, כשההערכה של גורמי המקצוע היא שעלות של פיתוח הקו כרכבת קלה היה עשוי להגיע עד פי 6 מהאומדן התקציבי.

המתווה המתגבש - תוצר של אילוצים

כאמור, המתווה המתגבש יחלק את הקו לשניים כאשר בחלקו תופעל מערכת מטרונית ובחלקו רכבת על גלגלים. על פניו, הפיצול נעשה בעקבות הביקושים השונים - בעוד שבחלקו המערבי של הקו ביקושים גבוהים, בחלקו המזרחי הביקושים נמוכים יותר. ואולם, עוצמת הביקושים היא לא הסיבה היחידה לפיצול. במהלך התכנון התגלה שהרדיוסים שנדרשים לפניות של ה"רכבת על גלגלים" גדולים יותר והיא לא תתאים להפעלה בלוד, שבה הרחובות צפופים.

גם רוחב המסעה צריך להיות רחב יותר ב-25 ס"מ, מה שעלול לסכן את הכוונה להרחיב מדרכות. הרכבת על גלגלים תיפעל בשלוש קרונות אוטונומיים שיסיעו 250 נוסעים בכל מערך. לפי הסימולציות שנערכו, מרבית הנוסעים לא צפויים לנסוע מחלקו האחד של הקו לחלקו השני. הרכבת צפויה לעבור בכל ארבע דקות בשעות השיא, כך שזמן ההמתנה בהחלפת הרכבת יהיה מצומצם.

  

בכל אופן, תכנון הקו שהחל לפני יותר מעשור נותר עדיין על הנייר. במרוצת השנים שונתה הפעלת הקו ממטרו לרכבת קלה למטרונית ולרכבת על גלגלים. בנתיים, הפקקים מתארכים ומשתמשי התחבורה הציבורית נותרים ללא מענה ראוי. למרות היתרונות שבגילוי הטכנולוגי, שעדיין אינו בשל, ייתכן שבמציאות של מצב חירום תחבורתי - כפי שהגדירה אותו שרת התחבורה - טוב פתרון בינוני מוקדם, מפתרון טוב יותר, אולי, בעוד שנים.

משרד התחבורה -"מקודם במהירות האפשרית"

ממשרד התחבורה נמסר: "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, באמצעות חברת נת"ע, מקדם רשת של קווי רכבת קלה בגוש דן, לטובת הנוסעים והנוסעות. יצוין כי בימים אלה הקו הכחול והקו החום מקודמים במהירות האפשרית כמערכת BRT, ללא תלות בשום פרויקט או טכנולוגיה אחרת.

"במקביל, מערכת ה-ART נבחנת בימים אלה במרכז הניסויים באשדוד והליכי האישור והתקינה צפויים להיארך מספר שנים. במידה ויתברר כי מערכת זו מתאימה לקווים אלה או לכל ציר הסעת המונים אחר בארץ, תבחן הפעלתה, בהתאם לצרכים בשטח וליכולות של המערכת.

"משרד התחבורה בוחר את חלופות הסעת ההמונים על בסיס קריטריונים רבים, בין היתר במדדי קישוריות, רציפות, איכות השירות, קיבולת והתאמה לפיתוחים טכנולוגיים עכשוויים ועתידיים".