הסנגור שמסרב לייצג עדי מדינה: “אם חוקר תוקע טריז בין עו"ד לחשוד, זה פסול"

עו"ד ירון קוסטליץ לא ייצג מי שבחר להפוך לעד מדינה בגלל המוסר, האתגר והאפשרות לבחור • בראיון לגלובס מספר אחד מבכירי עורכי הדין בתחום הצווארון הלבן, מה דעתו על הסדרי הטיעון עם אישי ציבור ומה יש לתקן במערכת המשפט • הוא מסרב להתייחס להסדר עם נתניהו, אך סבור כי הביקורת על הסדרי טיעון אינה מבוססת

עו''ד ירון קוסטליץ / צילום: איל יצהר
עו''ד ירון קוסטליץ / צילום: איל יצהר

"כשחוקר משטרה אומר לחשוד שכדאי לו להחליף את עורך הדין, זו מחמאה מקצועית הכי גדולה שאני יכול לקבל", אומר עו"ד ירון קוסטליץ בעקבות עדותו של הלקוח לשעבר ניר חפץ, עד המדינה במשפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו. יועץ התקשורת לשעבר תיאר בבית המשפט את אמירות החוקר שרמז לו להחליף את עורך דינו, כאשר סירב למסור גרסה. "החוקר הוא לא חבר של הנחקר. הוא לא חושב על טובתו. אולי ההפך. זה חמור מאוד. משול לזה שמלאך המוות מייעץ לחולה איזה רופא לקחת שירפאו מהמחלה", אומר קוסטליץ.

חפץ נעצר בפברואר 2018, וקוסטליץ ליווה אותו במהלך ימי המעצר, בהם סבל מהתנאים ומאמצעי החקירה, אותם כינה חפץ "דרקוניים". לאחר ששוחרר ממעצר, חתם חפץ בחודש מרץ על הסכם עד המדינה. בשלב זה קוסטליץ כבר לא היה בתמונה בשל התנגדותו לייצג עדי מדינה.

החוקרים של חפץ סיימו לאחרונה להעיד בבית המשפט על אופן החקירה, קטעי החקירות הוקרנו באולם, והם עומתו עם אמירותיו של חפץ, שכבר הודיע כי יגיש תביעה אזרחית נגד המשטרה על אופן החקירה ותנאי המעצר.

שמו של קוסטליץ עלה בעדות חפץ, שסיפר על אמירות החוקרים בנוגע ליועץ המשפטי שבחר: "החוקרים אמרו לי שהייעוץ של קוסטליץ יהרוג אותי. הם לא ידעו על מה הוא מדבר איתי, אבל הם ידעו שהוא אומר לי להפנות אותם לחקירה שלי ברשות ניירות ערך (שם לא מסר חפץ גרסה, נ"ש)".

חפץ אמר לחוקרים כי הוא משווה את עורך דינו לרופא. אחד החוקרים השיב לו: "אם אתה מבין שהאבחנה שלו לא נכונה, אולי צריך להחליף רופא", וגם אמר: "שישב לך ככה בראש, שלפעמים הרופא שאנחנו נעזרים בו, אולי הוא לא טוב בשבילנו".

החוקר, יניב פלג, עלה בשבוע שעבר לדוכן העדים וטען כי לא התכוון במשל "הרופא" להמליץ לחפץ להחליף עורך דין, וכי במילה רופא התכוון לעצמו. השופט העיר כי ההסבר לא מתאים לאנלוגיה.

עו"ד קוסטליץ אומר כי מעבר למחמאה, מדובר במעשה חמור ופסול. "בחקירה, החשוד נמצא במצב הכי פגיע שלו בעולם. הוא מנותק מסביבתו. זה חלק מהחקירה. המשענת היחידה שיש לנחקר זה עורך הדין שלו. אם החוקר משתמש באמצעי לא חוקי ותוקע טריז בין החשוד לעורך הדין, זה מעשה פסול ביותר. צריך לנקוט סנקציות נגד חוקר משטרתי שסרח".

"לא להלשין ולא ליהנות על חשבון אחר"

למה אתה לא מייצג עדי מדינה?
"הצומת שבו עומדת המדינה שונה מהצומת שבו אני עומד. מבחינת המדינה, גיוס הוא לעתים רע הכרחי, והיא מודעת לבעיות שעשויות להיות עם מהימנות העד. הסנגור הפרטי עומד במקום אחר. אני יכול לבחור את מי אני רוצה לייצג ואת מי לא".

קוסטליץ מסביר כי הוא לא מייצג עדי מדינה מכמה טעמים - הראשון הוא הפסול המוסרי, לדבריו, במי שקונה את חירותו באמצעות הפללה של אחר. כדוגמה הוא מפנה למקרה של שולה זקן, ראשת לשכתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, שביצעה עבירות שלא היו קשורות אליו והייתה צפויה לשנות מאסר רבות: "באמצעות הסכם עד המדינה היא הפלילה את אולמרט וקנתה את חירותה שלה. הערך המרכזי שלמדנו במדרשיית נעם הוא לא להלשין ולא ליהנות על חשבון של אדם אחר".

סיבה אחרת היא שהוא לא משוכנע שהסכם עד מדינה תמיד תואם את טובת הלקוח, והוא מעוניין בטובתו, ובנוסף, כאמור, הבחירה נתונה בידו: "אני לא לוקח כל תיק. הקדוש ברוך הוא זיכה אותי שאני יכול לבחור את התיקים. כשאני מייצג, אני במלוא ההזדהות עם הלקוח כדי שאעניק ייצוג טוב".

הטעם הרביעי הוא האתגר המקצועי הקיים בייצוג משפטי לעמדתו, להבדיל מחתימה על הסכם עד מדינה.

איך טיפלת כסנגור בתנאי המעצר ואמצעי החקירה שהופעלו על חפץ?
"התלוננתי בפני השופט על תנאי המעצר הנוראיים, כולל מניעת השינה, הפשפשים, הטרטורים בזינזנה (רכב להובלת עצורים, נ"ש) מבתי המעצר לחקירה. מצער שהציבור נחשף לתנאים הקשים של החקירה רק בגלל שמדובר בניר חפץ, והוא אישיות מפורסמת. שוו בנפשכם מה עובר על אדם פחות מפורסם שעובר את אותם תנאים. זה מחייב תיקון. המשטרה צריכה לחקור, אבל זה לא אומר שצריך להרוג את נפשו ואת גופו של הנחקר".

שלושה חודשים אחרי סאגת חפץ, ביוני 2018, נתניהו פנה לעו"ד קוסטליץ שהחל לייצג אותו ואת רעייתו שרה. הייצוג נמשך תקופה קצרה עד דצמבר אותה שנה. מי שהמליץ לנתניהו על קוסטליץ היה הבוס שלו לשעבר, עו"ד יעקב וינרוט המנוח. לימים נדחתה בקשתו של נתניהו מוועדת ההיתרים להסתייע לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות בבן-דודו נתן מיליקובסקי, ובאיש העסקים ספנסר פרטרידג'.

אחרי קוסטליץ הגיעה שורה של עורכי דין שהתפטרו, לפי הפרסומים עקב אי-תשלום שכר-טרחה, בהם נבות תל-צור, טל שפירא, רם כספי, יוסי אשכנזי ממשרד הרצוג פוקס נאמן, פיני רובין מגורניצקי ומיכה פטמן. כיום עו"ד בעז בן-צור מייצג את נתניהו יחד עם עו"ד עמית חדד שהיה בתיק לאורך כל הדרך, מאז ימיו במשרד וינרוט.

"תוצאה בינארית - 0 או 1. או כלא או פרס"

עו"ד קוסטליץ עומד כיום בראש משרד בוטיק בתחום הצווארון הלבן וליטיגציה אזרחית לצד עתירות מינהליות. הוא עובד ללא הפסקה בשלל תיקים מתוקשרים בייצוג חברות ואנשי עסקים. הוא מאוד ממלכתי, לא מתבטא נגד מערכת המשפט ולעתים מגן עליה, אך חושב שיש מה לשפר בנוגע לזכויות חשודים.

קוסטליץ גדל ברמת גן ולמד בישיבה התיכונית מדרשיית נעם בפרדס חנה, ממנה צמחו בכירים במערכת המשפט ובמשק, ובהם שופטי העליון דוד מינץ וספי איילון; המשנה ליועמ"ש (והמועמד להחליפו), עו"ד רז נזרי; עורך הדין המנוח יעקב נאמן; מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן; ועוד רבים אחרים. הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות יתרה ותואר שני במינהל עסקים, כולם מאוניברסיטת בר־אילן.

קוסטליץ הוא עורך דין כבר 22 שנה, ואת הקריירה החל בפרקליטות הצבאית, שם היה בין היתר תובע במשפט הסרבנים - חמישה פעילי שמאל שסירבו להתגייס מתוך התנגדות לכיבוש; ובמשפטו של הסרבן הפציפיסט יונתן בן-ארצי, אחיינה של מי שלימים תהיה לקוחה שלו - אשת ראש הממשלה לשעבר שרה נתניהו.

בשנת 2005 הצטרף קוסטליץ  למשרד עורכי הדין וינרוט, וב־2014 יצא לדרך עצמאית והקים את המשרד הנוכחי. בין ההישגים המקצועיים הוא גאה במיוחד בזיכויים שמנעו כניסה לכלא של לקוחותיו. "זה חיי אדם - התוצאה בינארית - 0 או 1. או כלא או פרס", הוא אומר.

כך היה בזיכוי המהדהד של שר האוצר אביגדור ליברמן ב-2013 בפרשת מינוי שגריר ישראל בלטביה. קוסטליץ נמנה עם צוות ההגנה בראשו עמד עו"ד יעקב וינרוט ז"ל ועורכי הדין גיורא אדרת, נתי שמחוני ועודד גזית. קוסטליץ נמצא בקשר טוב עם ליברמן עד היום, אותו הוא מכנה "מענטש".

שורה ארוכה של תיקים בפרופיל גבוה

תיק אחר אותו ניהל במשך 13 שנים עם עו"ד וינרוט ויואב סגל הסתיים ב־2015 בזיכוי של איש העסקים מיכאל צ'רנוי בפרשת רכישת מניות בזק. בימים אלה מנהל קוסטליץ יחד עם סגל תביעת נזיקין מטעם צ'רנוי נגד המדינה, בדרישה להשיב לו את כל ההוצאות במשפט ארוך השנים לאחר שהמדינה התרשלה לטענתו בהגשת כתב האישום נגדו.

הנימוק המרכזי הוא שהשופט עודד מודריק, שזיכה את צ'רנוי, כתב בסוף פסק הדין כי כבר בתום החקירה (בשנת 2004) הסתבר למדינה כי לא נגרם כל נזק, ולכן לא היה מקום להעמיד לדין פלילי, כאשר יש כלי אכיפה מנהליים מידתיים יותר. "מדובר בתיק חריג. הנזק שנגרם לצ'רנוי הוא עצום - שכר-הטרחה שצ'רנוי שילם הוא 30 מיליון שקל ליעקב וינרוט ז"ל. מטעמי אגרה, הגשתי תביעה על 8 מיליון שקל בלבד".

קוסטליץ גם ייצג את הרב אליהו בקשי דורון ז"ל, שנפטר מקורונה בגל הראשון, והביא בשנה שעברה לביטול הרשעתו לאחר מותו. בית המשפט העליון קבע כי בשל מצבו הרפואי בתקופה שבה התנהל המשפט, היה צריך להפסיק את ההליכים.

"בהסדר טיעון יש יתרונות רבים"

בין הלקוחות הבולטים שקוסטליץ מייצג נמנים דירקטור ביורוקום בפרשת בזק-yes; מנהל אזור מזרח אפריקה בפרשת השוחד בשיכון ובינוי; מודי זנדברג, יו"ר קרן היסוד, בפרשת הצוללות; יגאל ינאי, לשעבר מנכ"ל עיריית ראש העין, בפרשת הקבלן מגנזי; ומאיר תורג'מן, לשעבר סגן ראש עיריית ירושלים, המואשם בשוחד.

במישור האזרחי הוא מייצג את משרד רו"ח קוסט פורר גבאי את קסירר ואת איש העסקים עמוס לוזון. בין לקוחותיו גם מאפיות אנג'ל וברמן, שאותן ייצג בעבר בפרשת קרטל הלחם, וכיום מול רשות התחרות בהסרת הפיקוח הממשלתי.

מה דעתך על הסדר הטיעון שעל הפרק עם נתניהו?
"מטבע הדברים, שעה שייצגתי בעבר את מר נתניהו, אני מנוע מלהתייחס לפרסומים בכלי התקשורת. דעתי היא שככלל, הביקורת המושמעת על הסדרי טיעון מנותקת פעמים רבות מחומר הראיות ומההתרחשויות בבית המשפט. בהסדר טיעון יש יתרונות רבים, הן לצדדים והן למערכת המשפטית. הגורם המתאים לביקורת שיפוטית על הסדר הטיעון הוא בית המשפט. עם זאת, לא בכדי, ברוב המקרים בתי המשפט מכבדים את הסדרי הטיעון המובאים בפניהם".

מה לגבי הביקורת על הסדרי הטיעון המקלים שהיועמ"ש עורך עם אישי ציבור, כמו כץ ודרעי?
"אני שולל את הביקורת מכל וכל. הציבור נחשף לקצה הקרחון. לתוצאה. הוא לא קורא את חומר הראיות. לא רואה את הקשיים שהפרקליטות נתקלת אם הייתה מעמידה לדין פלילי. מה היה קורה בסופו של הליך".

כל הסדר נתפס בציבור כ"מכירה" של התיק וחולשה של מערכת המשפט. האם אתה מסכים?
"הסדר טיעון הוא תוצר של פשרה. הצדדים קונים סיכון. מערכת בתי המשפט עמוסה, ואם כל תיק ינוהל, בתי המשפט ייסתמו. התביעה עושה לעצמה מאזן של עיקר ותפל. ואם התביעה בוחרת להגיע להסדר טיעון, היא לא עושה שום הנחה לחשוד. היא קונה סיכוי אל מול סיכון. גם החשוד חוסך את הזמן ואת אי-הוודאות של חיים תחת משפט במשך שנים. בהלכה יש ביטוי 'אין שמחה כהתרת הספקות'".

מה דעתך על שימוש היתר בטענות "הגנה מן הצדק" וטענות דיוניות?
"עצם הצגת השאלה היא מוטעית. משפט צדק מורכב מהרבה דברים - לא רק אם ביצע את העבירה. משפט צדק - הוא גם איך צריך להיראות. הנזק לציבור באכיפה בררנית הוא יותר גדול. הגנה מן הצדק היא איבר של המשפט הפלילי, לא קומבינה".

מה צריך לשנות במערכת המשפט?
"הייתי שמח שהיו משתמשים פחות במעצרם של אנשים לצורכי חקירה. אני חושב שתנאי המעצר איומים ונוראיים, ונראה שמשטרת ישראל יכולה להגיע לחקר האמת גם אם תפחית מעט את המעצרים הסיטונאיים של אנשים נורמטיביים. כדי להגיע לחקר האמת לא חייבים להשתמש במעצרים ששוברים את רוחו של אדם".

באיזה תיק לא הצלחת?
"בפרשת פסגות (הרצת מניות בבית השקעות, נ"ש) ייצגתי את שי בן-דוד, שהורשע, ונגזרו עליו 22 חודשי מאסר. אני כואב את העובדה שהורשע. אני חושב שבן-דוד לא היה צריך לשבת ולו יום אחד בכלא, וזה דבר נורא".

שוחד בין חברים? ההשלכות האפשריות על משפט נתניהו

אחת ההתמחויות המרכזיות של עו"ד ירון קוסטליץ היא בעבירות שוחד והפרת אמונים. לאחרונה הוא טיפל בשני תיקים של אישי ציבור שעירבו שוחד בין חברים.

בצד החיובי מבחינתו, הפרקליטות קיבלה את טיעוניו במהלך שימוע שלא להעמיד לדין בגין קבלת שוחד את יגאל ינאי, לשעבר מנכ"ל עיריית ראש העין, בפרשת הקבלן גבי מגנזי, עמו היה מיודד. קוסטליץ טען כי מדובר במי שקיימו קשרי ידידות ארוכי-שנים שבמהלכן קיבל ינאי כ־27 אלף שקל ממגנזי, שהיה בעל אינטרסים כלכליים בעירייה בשל התמודדותו במכרזים. "אם יש חברים אמיתיים הרבה שנים, כשאחד מהם נושא בתפקיד ציבורי, והשני נותן לו מתנות - יהיה מסוכן להניח בהכללה שזה שוחד. כי אז המשפט הפלילי מתערב ביחסי חברות אמיתיים רק בגלל שאחד מהם נושא משרה ציבורית", אומר קוסטליץ.

"הפתרון לדילמה הוא ליצור מנגנוני דיווח ושקיפות. כך שנושא המשרה ידווח שקיבל מתנה. במקרה של ינאי - היו יחסי חברות אמיתיים במשך שנים. לכן העובדה שהוא מנכ"ל העירייה, לא יכולה למנוע אפריורית מהחבר שלו לתת לו מתנות או אפילו כספים".

חברות אינה הגנה מהרשעה בשוחד

בתיק אחר של קוסטליץ, בית המשפט העליון החמיר את עונשו של איש העסקים אברהם ננישקווילי אותו ייצג, שהורשע במתן שוחד לשר המנוח בנימין (פואד) בן אליעזר. בשבוע שעבר דחה העליון את הערעור של נניקשווילי על הרשעתו והחמיר את עונשו מ־14 ל־21 חודשי מאסר. המסר של פסק הדין הוא כי קשרי חברות בין עובד ציבור לנותן שוחד לא מהווים הגנה מפני הרשעה. קביעה זו עשויה להשליך גם על המשפט המתנהל נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שנאשם בקבלת מתנות מחברים בעלי אינטרסים כלכליים לשם פעולות הקשורות בתפקידו.

"אנחנו טענו בפני בית המשפט שכלל לא היה מניע פסול, אלא רק מניע חברי", אומר קוסטליץ. בית המשפט לא קיבל את הטענה וקבע כי הכסף שניתן לבן אליעזר היה ממניע מעורב - חברי ומושחת - וכי קיומו של מניע מעורב לא שולל את אחריותו הפלילית של נותן השוחד.

נניקשווילי הורשע במתן שוחד מאחר ששנתיים לאחר שקיבל כסף, העיד בן אליעזר לטובתו במשפט שניהל נגד רשויות המס באופן שסייע לו. קוסטליץ טען כי מתן העדות על-ידי שר לשעבר וחבר כנסת לא יכולה להיחשב כ"פעולה הקשורה בתפקידו", הנדרשת לשם הרשעה בעבירת שוחד. אלא ששופטי העליון פירשו את המונח באופן רחב וקבעו כי זו יכולה להיות פעולה "הנובעת מעצם מעמדו כעובד ציבור וקשורה למילוי תפקידו". 

תעודת זהות - עו"ד ירון קוסטליץ

אישי: בן 45, נשוי ואב לארבעה, מתגורר בפתח תקווה
מקצועי: בעל משרד עורכי הדין קוסטליץ. קודם לכן היה שותף במשרד וינרוט ושירת בתביעה הצבאית. בוגר מדרשיית נעם, בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות יתרה ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת בר-אילן. בין תיקיו הבולטים: בזק-yes, שיכון ובינוי, פרשת הצוללות, הרב בקשי דורון, אביגדור ליברמן, מיכאל צ’רנוי, תביעת קוסט פורר גבאי וקרטל המאפיות
עוד משהו: רמי הויברגר גילם את דמותו בהצגה על משפטי הסרבנים, בהם שימש כתובע צבאי