האם ה-ESG הוא טרנד חולף או שהוא צפוי להישאר בסביבה?

לא חולף יום בלי שהתקשורת - הכלכלית והכללית - מעלה לכותרות את ה-ESG על היבטיו השונים - סביבה, חברה, ממשל תאגידי • רשויות רגולטוריות וגופי השקעה כאחד מיישרים קו ומתווים מדיניות שמובלת על ידי שיקולים של התחום, שהפך ללהיט של עולם ההשקעות • מי מוביל את הנושא בעולם, והיכן נמצאת ישראל? • כתבה ראשונה מתוך שלוש

ה–ESG / אילוסטרציה: Shutterstock
ה–ESG / אילוסטרציה: Shutterstock

הנושא החם ביותר בעולם ההשקעות הוא נושא ה-ESG - ועולה השאלה, האם העולם הפיננסי מצא בשנים האחרונות את הקלף המנצח, זה שעומד להשתלט על כל עולם ההשקעות, או שמדובר בטרנד חולף, עניין של אופנה שיש מי שיודע כיצד לשווק אותה? ואולי התשובה אינה מוחלטת, והאמת נמצאת אי שם באמצע.

התשובה, מן הסתם, קשורה קודם כל לשאלה האם במבחן התשואה מוצרים המבוססים על ESG בעולם השיגו תשואה עודפת או נחותה על מוצרים נטולי ESG, והאם די בסטטיסטיקה שנצברה עד היום כדי לקבוע מסמרות בעניין הזה, אבל על כך במאמר השלישי והאחרון בנושא.

לא עובר יום בלי שהמדיה מתייחסת לאחד מהיבטי ה-ESG, אם זה ל-E, הסביבה (Environment), אם זה ל-S, החברה (Social)  החברה החברה, ואם זה ל-G, ממשל תאגידי (Governance). זה נכון לגבי התקשורת העולמית, ובשנתיים האחרונות זה נכון גם לגבי התקשורת הישראלית - הכלכלית והכללית.

סוגיות של האקלים ושל השינויים החלים בו (סביבה), תפקיד המגזר העסקי ביחסו אל החברה-קהילה וסוגיות של ממשל תאגידי בחברות עם ובלי גרעין שליטה, עסקאות בעלי עניין, דירקטוריונים, הרכבם ואופן תפקודם, ועוד - כל אלה מקבלים מקום של כבוד במדיה, הכתובה והאינטרנטית, ה"רשמית" וה"בלתי רשמית" - זו של הרשתות החברתיות שממש גועשות סביב חלק מהנושאים האלה.

תחום שמפרנס מסביבו תעשייה שלמה

תעשייה שלמה התפתחה ומתפתחת סביב ה-ESG. תעשייה שמורכבת מגופים ייעודיים שעוסקים בהערכה ובמדידה של רמת ה-ESG של חברות עסקיות, גופים שמייעצים לחברות עסקיות כיצד ליישם את העקרונות האלה, חברות עסקיות, בעיקר ציבוריות, שמייעדות אנשים מסוימים בארגון לטפל בנושא ושחלקן מפרסמות דוח אחריות תאגידית-חברתית שמדמה את ה-ESG, שפע של ימי עיון מתקיימים, קורסים בנושא ועוד ועוד.

בעולם ההשקעות, שאני חלק ממנו, הנושא מקבל ביטוי הולך ומתעצם - הן באמירות והן בפועל. אירופה, ובעיקר מדינות סקנדינביה, ומחוץ לאירופה מדינות כמו אוסטרליה, מתקדמות מאוד בנושא, הן ברמת האמירות, ההצהרות והרגולציה, והן ברמת המעשה. ארצות הברית מפגרת, אולי לא בדיבורים, אבל במעשים, וישראל מצויה אי שם באמצע.

גם ישראל הצטרפה למגמה העולמית הזו, אם כי בגישה מהוססת כלשהי. כי זאת יש לדעת - עד לפני כחמש שנים מעט מאוד אנשים בישראל הכירו בכלל את המושג הזה. בשנתיים-שלוש האחרונות הוקמו כמה קרנות נאמנות, חלקן אקטיביות וחלקן פסיביות, שמנותבות ESG על מדדים בחו"ל, כמו על מדד S&P ESG. נוסף על כך, אחד מהמדדים הקיימים והיותר ותיקים בבורסה בתל אביב, שקרוב ל-ESG, הוא מדד האחריות התאגידית והחברתית של "מעלה", שלא זכה לזרימת כספים של ממש מצד מכשירי ההשקעה, למרות שהוא קיים כבר יותר מ-15 שנה.

מהזווית הרגולטורית, כבר לפני כחמש שנים פנתה רשות שוק ההון בבקשה לגופים המוסדיים להגדיר את מדיניות ההשקעות שלהם בהקשר של ESG, ולפני כשנה פנתה רשות ניירות ערך לציבור עם נייר עמדה שמתייחס לסוגייה, ולמידת הצורך לעגן את הדרישה לפרסום דוח אחריות תאגידית כחובה רגולטורית, או כמהלך וולונטרי, שזה כרגע הכיוון.

מה שחשוב יותר הוא, שברמת ההשקעות בפועל חלו שינויים טקטוניים ממש. יותר ויותר כספים זורמים למכשירי השקעה שמנותבים ל-ESG, ובראשם קרנות סל (ETF) שמחקות מדדים שהוגדרו כמדדי מניות ESG, ובכללם מדד מרכזי שכולל חלק גדול של יותר מ-60% ממניות מדד S&P 500.

ישנן הערכות הגורסות שהיקף הכספים המנוהלים כיום תחת ההגדרה של ESG או של הגדרות ESG קרובות של השקעות אחראיות (Responsible Investments), או השקעות אימפקט (Impact), מגיע לכ-36 טריליון דולר, סכום המהווה שיעור לא מבוטל מסך ההשקעות בשוקי המניות בעולם.

בכלל לא בטוח שזה ESG

הרשו לי לפקפק בנתונים האלה. מכיוון שהמילה ESG הפכה לבאזז בתעשייה, יש נטייה לצבוע השקעות רבות כהשקעות ESG גם כאשר הן לא באמת כאלה. לאחרונה פורסם שביקורת פנימית בדויטשה בנק, מהבנקים הגדולים בעולם ומהמובילים בתחום, גילתה שהממונה על הנושא בבנק אכן פעלה במכוון באופן הזה של צביעת השקעותיה כהשקעות ESG, כנראה כדי "לעמוד" ביעדים שנקבעו לה, והיא פוטרה.

את המגמה הזו של השקעות מנותבות ESG מובילה בלאקרוק, חברת ההשקעות הגדולה בעולם שמנהלת נכסים פיננסיים בסכום של כ-10 טריליון דולר, ושיש לה מטבע הדברים השפעה על חברות גדולות אחרות בתחום הפיננסי.

בלאקרוק , המיוצגת גם בישראל, הקימה מחלקה ייעודית גדולה לנושא זה, והמנכ"ל שלה, לארי פינק, נוהג לשגר מכתב שנתי ללקוחותיו ולחברות שבהן בלאקרוק משקיעה, עם מסרים חדים וברורים בהקשרים שונים של ה-ESG, עם דגש על ה-E (הסביבה) ובעיות האקלים.

המסר המרכזי הוא, שקיים איום על הסביבה, שמקרין גם על עולם ההשקעות, שכן האיום הזה מהווה גם סיכון השקעתי, וחברה עסקית שלא תדאג, למשל, להימנע מלזהם את סביבתה, בלקרוק תחדל להשקיע בה וגם תחסל את השקעותיה הקיימות. שום מנכ"ל של חברה ציבורית, שחלק ניכר מהתגמול שלו בנוי על אופציות שמימושן תלוי במחיר המניה, לא ירצה "להסתבך" עם בלאקרוק.

הנושא של ESG תופס גם מקום הולך וגדל בשיקולים של קרנות עושר של מדינות ושל בנקי השקעות גדולים, בעיקר באירופה, וכן של קרנות פנסיה גדולות, גם כאשר מדובר בהשקעות שהן עושות באופן ישיר וגם כאשר הן באות להחליט אצל איזה גוף חיצוני הן תנהלנה את כספן, או תעבודנה מולו בעסקאות ברוקראג', כולל בישראל.

מגמת ה-ESG החלה בשנה האחרונה לזלוג מהשוק הסחיר גם אל השוק הלא סחיר, וועדות השקעה בגופי חיסכון לטווח ארוך נדרשות לשאלה עד כמה קרן הפרייבט אקוויטי שבה הן שוקלות להשקיע מקיימת בהשקעותיה את עקרון ה-ESG, כלומר, עד כמה חברות המטרה שבהן היא משקיעה מקיימות את העקרונות האלה. מובן שההסתעפות הזו מסובכת מאוד לבדיקה.

וכאשר זה המצב, ואנחנו חוזים בתעשייה שלמה בצמיחה, מתגנב החשד שמא מעורבים כאן בעלי אינטרסים חזקים, שדוחפים לנו מוצרים מבוססי ESG מכיוון שאלה מייצרים להם הכנסות גבוהות. לאחרונה יצא מנהל השקעות לשעבר בבלקרוק בכתב האשמה חמור כלפי חברתו לשעבר וכלפי הנושא עצמו, שאותו הגדיר כפלצבו, והוא הצביע על בעיות של אמינות הדירוגים והנתונים, בעיות שאכן קיימות - ועל כך בכתבה השנייה בסדרה.

הכותב הוא מבעלי בית ההשקעות מיטב דש, שבו מנוהלות, בין השאר, גם קרנות נאמנות. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק