"היום חרדים מתגרשים כדי לשפר את חייהם. לא בגלל סיבה טראגית"

משה (שם בדוי), בן 35, הוא חרדי לשעבר ואב לארבעה, תושב בני ברק. אמנם כיום הוא מגדיר את עצמו דתי לאומי ולא חרדי, אך הוא עדיין בשר מבשרה של הקהילה. ילדיו לומדים במוסדות חרדיים, כל משפחתו המורחבת חרדית. 

משה הגיע מרקע חרדי אדוק מאוד: כילד הוא למד בחדר ודיבר רק יידיש בבית. גם אחר כך, בישיבה, למד רק תורה, בלי לימודי חול בכלל. אבל כאדם בוגר הוא פנה למסלול אחר. הוא חרק שיניים, הצליח ללמוד אנגלית לבד וגם להקים עסק מצליח בתחום המחשבים. לפני כמה שנים נפגשנו במסגרת פגישת עבודה והשבוע שוב הרמתי אליו טלפון.

לדבריו, יש תנועה גדולה מאוד של חרדים לכיוון שמכונה "חרדי מודרני"; יש שימוש גדל והולך באינטרנט, אפילו בנטפליקס; ורואים יותר ויותר אברכים שכבר לא רוצים ללמוד תורה ומחפשים לרכוש מקצוע. לדבריו, משבר הקורונה שיחק תפקיד משמעותי בתהליכים האלה.

שנתון החברה החרדית לשנת 2021 של המכון הישראלי לדמוקרטיה שכתבו ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר מעיד על השינויים שעליהם מדבר משה. בשנת 2020 הייתה קפיצה של 14% במספר הסטודנטים החרדים שפונים ללימודים אקדמיים, בהשוואה לשנה קודמת. השינוי הכי דרמטי התרחש בשימוש במחשבים ובאינטרנט. השימוש של חרדים באינטרנט עלה בשנה אחת, מ-56% ל-64% בשנת 2020.

שירה ברלינר, כלכלנית שאחראית תחום תעסוקת חרדים בזרוע העבודה שבמשרד הכלכלה, מספרת שהופתעה ממידת הנכונות של שגילו חרדים שמסתייעים בשירותי המשרד, לעבור לאונליין בתקופת הקורונה. ברלינר גם משתייכת לרשימת הצעירים המבטיחים שהופיעה במגזין G בסוף השבוע. "זה הפתיע את כולם", היא אומרת "ראינו את הציבור החרדי צורך שירותים בדיגיטל, בזום וגם משתתף בוובינרים. כל אלה זכו להצלחה אדירה בציבור. זה פתח עולם שלם של אפשרויות כולל עבודה מרחוק". משבר הקורונה פגע בחלשים ביותר בחברה, ובכלל זאת גם בציבור החרדי. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שבשנה החולפת שיעור התעסוקה של הגברים החרדים לא השתנה, ואף ירד במעט, והוא נע סביב 50%. לצד זאת, לדבריה, "הנשים החרדיות הן נס תעסוקתי. שיעור התעוסקה שלהן הוא בגידול מואץ, ולא פוסק. הן עולות ועולות וזה בעיניי מקסים ונהדר".

על "הנס התעסוקתי" שעליו מדברת ברלינר, אומרת הפרסומאית החרדית רחלי גרינוולד, "נשים חרדיות הן אכן תופעה יוצאת דופן. עושות הכל: מגדלות משפחות ברוכות ילדים, עובדות ומפרנסות. לתפישתי, אם הן כבר 'על הכביש', כלומר למדו, התאמצו, ונכנסו לשוק העבודה שגם יביאו בחשבון עיסוקים שאינם רק הוראה, למשל הייטק. באותה מידת מאמץ, הן יכולות להרוויח יותר. כסף יש משהו אחד שהוא עושה מצוין - צמצום פערים. כסף פותר בעיות, זה הרבה מעבר לזה שאני יכולה לקנות תיק או כל דבר אחר שאני רוצה". אלא שגם הנשים החרדיות שהשתלבו בהייטק לא פעם מקופחות - כך לדברי גרינוולד - בהשוואה לנשים אחרות, "כי יש חברות הייטק שמעסיקות נשים חרדיות במרכזים שמזכירים את הודו ומשלמים להן שכר מינימום. אז אם גם את וגם חברתך המורה משתכרות שכר מינימום, למה שתהיה לך מוטיבציה לבחור במקצוע הזה?"

 רחלי גרינוולד / צילום: איל יצהר

גרינוולד, בת 39, עברה דרך מסלול חיים וקריירה לא שגרתי: התחתנה בגיל 20, ובגיל 23 כבר התחילה לעבוד בלב לבה של החילוניות, במשרד הפרסום אדלר חומסקי. כעבור 15 שנים התגרשה, ויש לה גם שתי בנות, בנות 19 ו-13. ובימים אלה היא אפילו מסיימת תואר ראשון במשפטים. היא מעידה על עצמה ש: "אפשר לאכול צ'ונט בחמישי בבני ברק. ובשישי בבוקר לשחק טניס בהרצליה". גם גרינוולד נכללה השנה ברשימת הצעירים המבטיחים.

לדבריה, "החברה החרדית לא חווה שינויים אלא 'עדכונים'. אנחנו מפנימים בדיליי. הקורונה גרמה לאנשים להיות מודעים יותר לצרכים כלכליים בגלל ההימצאות בסגרים ובבידודים בתוך בתים קטנים, ועם הרבה ילדים".

האם הקורונה גרמה לעלייה במקרי הגירושים בחברה החרדית?
"אני לא יודעת מה מראים הנתונים, אבל היום בחברה החרדית כבר לא דרושה סיבה טראגית או דרמטית לגירושים. אנשים מתגרשים כדי לשפר את איכות חייהם, וכי הם לא רוצים להתפשר. אך כדי להתגרש דרושה יכולת כלכלית. זה נכון לחברה הכללית וזה נכון גם אצלנו".

גם את יכולת להתגרש בזכות העבודה שהייתה לך עצמאות כלכלית.
"נכון. יש לי בעיה - בזכות כסף אני יכולה לפתור אותה".

בנוגע למשבר הדיור שגם הוא מתמרץ חרדים ללמוד ולעבוד, אומרת גרינוולד, "כשאני התחתנתי דירה 4 חדרים בבית שמש עלתה כ-400 אלף שקל והיום היא עולה 1.7 מיליון שקל, אז ההורים נותנים מה שאפשר ועל שאר הסכום הילדים נוטלים משכנתה. לכן הזוגות מראש בוחרים במקצועות שיאפשרו להם לכלכל בית ומשפחה".