הבשורה הגדולה ביותר שיוצאת מהביקור של נשיא המדינה יצחק הרצוג באיחוד האמירויות איננה מדינית-ביטחונית, אף שגם כאן, הסולידריות שהפגין הנשיא בביקור בעיצומן של התקפות הטילים חשובה. הבשורה האמיתית מהמפגש ההיסטורי נוגעת לתחום הכלכלי - ולסכומים גדולים מאוד.
לגלובס נודע כי האמירתים החליטו להפשיר את הבטחת יורש העצר מוחמד בן זאייד לראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, להשקיע 10 מיליארד דולר בחברות ישראליות פרטיות בתחומים שונים. קרנות ההשקעה הגדולות (קרנות העושר) באמירויות יחלקו בהשקעות, ובהן קרן ADIA וקרן Mubadala, אבל הקרן הראשונה שתיכנס לשוק הישראלי בהשקעה של 2 מיליארד דולר, היא קרן ADG מקבוצת ADQ. הקרן מבקשת להשקיע כבר השנה 200 מיליון דולרים בחברות ישראליות, וסכום דומה בכל שנה בעשור הקרוב.
גורם בכיר מאיחוד האמירויות המעורה במהלך, סיפר לגלובס שבאבו דאבי המתינו בסבלנות להתייצבות המערכת הפוליטית הישראלית בטרם חידשו את המהלכים למימוש ההבטחה של בן זאייד. הביקור של הרצוג - אישיות ממלכתית א-פוליטית - היה המועד הנכון להתניע את התהליכים באופן רשמי.
"ההשקעות מבטאות את החשיבות של ישראל"
יו"ר קרן ADG, פריס חמיד טרייס מזראווי, נפגש עם כמה מחברי המשלחת הישראלית המצומצמת שמתלווה לנשיא הרצוג ועימו גם השר לפיתוח כלכלי, ראשד עבדול אלקרים אל בלוש ויו"ר הפדרציה של לשכות המסחר והתעשייה באיחוד האמירויות, עבדול מוחמד אל מזרווי - אישיות מרכזית מאוד בשת"פ הכלכלי מסחרי עם ישראל.
בפגישות דובר על מנגנון הסיוע שגופים ישראלים כמו התאחדות התעשיינים ומכון היצוא יסייעו בהכוונת ההשקעות ומציאת החברות הישראליות שיתאימו לצרכים של האמירתים.
גוף חשוב נוסף בחיבור בין ההשקעות האמירתיות לחברות הישראליות יהיה סטארט-אפ ניישן סנטרל. מדובר בגוף שהתמחה בשנים האחרונות בחיבורים בין חברות הייטק ישראליות למשקיעים ולחברות גדולות ברחבי העולם. בשנה אחרונה, התחזק הקשר בין סטארט-אפ ניישן סנטרל לאמירויות, ובפרט עם השגריר בישראל מוחמד אל חג’א.
אבי חסון, מנכ"ל סטארט-אפ ניישן סנטרל, התלווה לפמליית הנשיא. חסון סיפר לגלובס שהפשרת מהלך השקעת 10 מיליארד דולר הינה בעלת משמעות רבה לשני הצדדים. לדבריו, האמירתים משתמשים בכספי ההשקעות ככלי אסטרטגי, ומבטאים באמצעותו את החשיבות שהם מעניקים ליחסים עם ישראל.
חסון חושב שישראל נתפסת בעיני האמירויות כסמל לחדשנות וקדמה הודות לחברות שמצויות בה, ולכן היא מהווה השקעה טובה. "זו לא פילנתרופיה, וזו אינה קרן השקעות פוליטית", הוא טען. "האמירויות יחפשו היכן להרוויח מההשקעות. לנו אין אג’נדה מסחרית אלא את הידע הנרחב של היכולות בתחומי טכנולוגיה מתקדמים, והיכולת לקשר בין החברות הישראליות במדויק לצרכים של המשקיעים". לטענת חסון, צריך להתאים בין הגישה הישראלית "לכאן ועכשיו", לבין הגישה האיטית של האמירויות בכל הנוגע לבניית אמון: "קודם נבנה קשר אמיתי בין הצדדים ורק אז נתקדם".
עליית מדרגה במערכת היחסים הכלכלית
במסגרת המשלחת הנשיאותית, נפגשו אנשי עסקים ישראלים עם ראשי המשק של איחוד האמירויות. נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, השתתף בפגישות. לדבריו, לגלובס שההתאחדות תהווה גורם מרכזי באיתור חברות ישראליות המתאמיות להשקעות של האמירתים, ושהיקף ההשקעות משמעותי במיוחד.
"מאז שנחתמו הסכמי השלום, ביקרתי באיחוד פעמים רבות", אמר ד"ר תומר. "בכל ביקור נרקמים עוד קשרים שיחזקו את שיתוף-הפעולה הכלכלי, ויראו לכל המזרח התיכון ששיתוף-פעולה של שלום מניב פירות ותועלת לכולם. כל פעם אני פוגש אנשים חמים וקשובים, שמעוניינים ליצור שלום אמיתי שיכלול קשרי מסחר, שיתופי-פעולה והשקעות נרחבות של שני הצדדים".
גם יו"רית מכון היצוא, איילת נחמיאס-ורבין, אמרה שקידום ההשקעות הוא בשורה גדולה לשני הצדדים, ושלמכון היצוא יהיה תפקיד מרכזי ניתוב ההשקעות. לדבריה, הפגישה עם דמויות מובילות בכלכלה ובממשל באבו דאבי, כחלק מהפמליה של נשיא המדינה, היא עליית מדרגה נוספת במערכת היחסים הכלכלית. "שוחחנו על איחוד האמירויות לא רק כשוק יעד אלא כשער משמעותי ליצוא סחורות וידע ישראלי גם למדינות אחרות", טענה נחמיאס-ורבין. "חשוב שהיצואנים, גם קטנים ובינוניים, ילמדו יותר על ההזדמנויות הרבות כאן וזאת אחת המשימות החשובות שלנו במכון היצוא". ואכן היכולת של איחוד האמירויות לסייע לתעשייה הישראלית להתפתח לשווקים חדשים במדינות ערב ובמזרח הרחוק, תפסה חלק משמעותי בשיחות.
עיכובים בשל חילופי השלטון בישראל וארה"ב
במרץ אשתקד פרסמה סוכנות הידיעות של איחוד האמירויות את הידיעה על הקמת קרן ההשקעות המשותפת לישראל ולאמירויות, שעיקר עיסוקה יהיה בהשקעות בחברות ישראליות בתחומי האנרגיה, תעשייה, תשתיות ושימוש במים, חלל, בריאות ואגריטק. בהודעת האמירויות נאמר שהקרן תפעל במגזר הפרטי ולא הממשלתי, ושהיא תיישם את המטרות של הסכמי אברהם - שותפויות וחיבורים בכל תחומי החיים ולרווחת אזרחי המזרח התיכון, ולקידום החברתי כלכלי של האזור. "הקרן מסמלת את הרוח של הסכמי השלום שנועדו לשפר את רווחתם של תושבי האזור", נכתב בהודעה.
נזכיר שבהסכמי אברהם סוכם על הקמת קרן משותפת בהיקף של 30 מיליארד בהשקעה של הממשל האמריקאי, האמירויות וישראל עם מדינות נוספות שיצטרפו בהמשך. אולם, הקרן הזו לא הוקמה, ולאחר חילופי השלטון בוושינגטון, והמהלכים להקמתה הוקפאו. בדיקה במשרד החוץ של ישראל העלתה שוושינגטון הודיעה לירושלים שפעילות הקרן נבחנת מחדש.
אלא שכאמור, הקמת הקרן הוקפאה בשל המצב הפוליטי בישראל, וההמתנה באמירויות עד להקמת הממשלה החדשה. לאמירויות הגיעו בחודשים האחרונים ראש הממשלה נפתלי בנט, שר החוץ יאיר לפיד ושרים נוספים, אבל האמירתים המתינו להגעת אישיות ממלכתית א-פוליטית כדי לבשר על התנעת מהלך ההשקעות. יש לציין שהממשלה אישרה לפני מספר שבועות הקמת קרן השקעות משותפת עם האמירויות בהיקף של 30 מיליון דולר בשנה עבור מחקר ופיתוח מתקדמים בחברות ישראליות. אולם, לקרן הזו אין קשר להשקעות המדוברות מהאמירויות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
