רק לאחרונה משכו הארגונים הירוקים את עתירתם לבית המשפט בנוגע להסכם שינוע הנפט של חברת הדלקים המאובנים קצא"א דרך מפרץ אילת. זאת לאחר שהמדינה הציגה עמדה אחידה לפיה היא מגבה את מדיניות המשרד להגנת הסביבה שלא להוסיף סיכונים סביבתיים במפרץ אילת ולפיכך להגביל את כמות הנפט שמשנעת דרכו קצא"א. אלא שהרגולטור האחראי על קצא"א, הבהיר היום כי אינו מכיר במדיניות זו כמדיניות ממשלתית. כך, לפי דבריו של השר במשרד האוצר, חמד עמאר, היום (ג') במליאת הכנסת.
"לא ידוע למשרד האוצר על מדיניות ממשלתית של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת", אמר היום במליאת הכנסת השר עמאר. "עמדת הממשלה ברורה: אפס תוספת סיכון זוהי העמדה של המשרד להגנת הסביבה ולא של הממשלה". בדיון שנערך בבג"ץ לפני כחודש, דרשו עורכי הדין של הארגונים הירוקים מהמדינה להביע תמיכה במדיניות אפס תוספת סיכון של המשרד להגנת הסביבה. המדינה מצידה הצהירה כי לא תתערב בשיקול דעתו של המשרד להגנת הסביבה, וכך נמשכה העתירה.
עמאר אמנם לא סתר את הניסוח העמום שהוצג בפסק הדין, לפיו "עמדת הממשלה היא שאין להתערב במדיניות המשרד להגנת הסביבה בדבר 'תוספת אפס סיכון' במפרץ אילת", אך בארגוני הסביבה חוששים שיש בדבריו כדי להעיד על דיבור בכמה קולות וחוסר מחויבות ממשלתית לסוגיה. זאת, בזמן שללא דיון ממשלתי בנושא ביטול הסכם שינוע הנפט מאיחוד האמירויות לעולם דרך ישראל באמצעות תשתיות קצא"א, תוכל הממשלה למעשה להוביל לקיומו בהמשך.
במשרד האוצר, התנגדו לאורך השנה האחרונה לכל התערבות בהסכם קצא"א, וכך גם להתנהלות המשרד להגנת הסביבה, שקבע כי לא יאפשר לקצא"א לשנע כמות גדולה יותר של נפט מהמצב הנהוג כיום, ובכך תוגבל למעשה קצא"א ביכולתה לממש את הסכם הנפט מול חברת RED MAD האמירתית.
במשרד האוצר טענו בעמדתם כי שיקולי סביבה לא צריכים לנווט את פעילותה, אלא מחויבותה להשיא רווחים. עוד טענו באוצר כי על הממשלה לאפשר לחברה אוטונומיה אופרטיבית מלאה להשגת יעדיה, ולהימנע מהתערבות ממשלתית. שרי ממשלה רבים, ובהם ניצן הורביץ, יאיר לפיד, יואל רזבוזוב, קארין אלהרר ומרב מיכאלי, הצהירו לאורך החודשים האחרונים כי הם מתנגדים להסכם קצא"א, בשל הסיכון הסביבתי למפרץ אילת. יחד עם זאת, בממשלה נמנעו עד היום מקיום דיון בנושא ביטולו, והסתפקו בגלגול תפוח האדמה הלוהט לפתחו של המשרד להגנת הסביבה.
"כדי להגן על הבריאות והסביבה של כולנו נדרשת עבודה משותפת"
לביטול אפשרי של הסכם קצא"א, עשויות להיות משמעויות כלכליות. בכובעו כרגולטור האחראי על פעילות החברה, הפנה ח"כ מוסי רז ממפלגת מרצ שאילתה למשרד, במטרה לבדוק האם אכן ההסכם הוקפא מול האמירתים, בשל מדיניות המשרד להגנת הסביבה. רז שאל האם עודכנו חברת red-med מאיחוד האמירויות וכל השותפים להסכם על מדיניות אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, ואם לא, מתי בכוונת הממשלה לפעול ליישום מדיניות זו. ואולם, השאלות הללו לא נענו, ורז הופנה למשרד להגנת הסביבה.
"המשרד להגנת הסביבה התחייב בפני בג"ץ למדיניות של אפס תוספת סיכון למפרץ אילת, ועל בסיס כך נקבעה הפסיקה בנושא", אומר ח"כ רז. אם שאר משרדי הממשלה לא רואים את המדיניות הזו כמחייבת גם לגבי התנהלותם, זה מדאיג ביותר. סוגיית קצא"א נמצאת תחת אחריותם של מספר משרדים, ומשרד האוצר הוא מהמרכזיים שבהם. כדי להגן על הבריאות והסביבה של כולנו נדרשת עבודה משותפת ובין משרדית בסוגיה. אני מצפה ממשרד האוצר להודיע על תמיכתו בביטול הסכם קצאא במהירות האפשרית".
בארגוני הסביבה זעמו למשמע דבריו של עמאר. מור גלבוע, מנכ"ל "צלול", ועו"ד חיה ארז אמרו לגלובס: "המדינה הבהירה בבג"ץ שמשרד המשפטים מגבה את סמכות המשרד להגנת הסביבה לאכוף מדיניות של תוספת אפס סיכונים במפרץ אילת. דברי השר במשרד האוצר, חמד עמאר, שמתנערים מהמחויבות הממשלתית שהוצגה בבג"ץ, חמורים ומדאיגים ביותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
