כשמדובר בתשתיות, האינפלציה דווקא יכולה לעשות טוב

ענף התשתיות, שמתאפיין בביקוש קשיח למוצרים ובחוזים שצמודים ברובם למדד המחירים, עשוי להיות מוגן יחסית מפני האינפלציה, שמרימה ראש לאחרונה • לכך מתווספים סביבה רגולטורית תומכת המעודדת השקעות בתחום, וכל אלה מאפשרים למשקיעים בענף לזכות בתזרים סולידי ויציב הצמוד לאינפלציה

אחד הענפים שעשויים להיות מוגנים יחסית מפני עליית אינפלציה הוא ענף התשתיות / צילום: Shutterstock, Terelyuk
אחד הענפים שעשויים להיות מוגנים יחסית מפני עליית אינפלציה הוא ענף התשתיות / צילום: Shutterstock, Terelyuk

בתקופה שבה האינפלציה מרימה ראש והשיח על העלאות ריבית מצד הבנקים המרכזיים הפך אינטנסיבי, ניתן לחוש את העצבנות בשווקים והחששות מפני מדיניות מוניטרית מהדקת. להשפעת הריבית שתי השלכות מנוגדות על תמחור מניות ונכסים: מצד אחד, עליית ריבית עלולה להפחית את תמחור הנכסים, שכן המשקיעים ירצו תשואה גבוהה יותר עבור השקעתם, אך מנגד, בענפים שבהם הביקוש קשיח, החברות מצליחות "לגלגל" התייקרות זו אל הלקוחות, ובכך עולים הרווחים ועימם מחירי המניות.

אחד הענפים שעשויים להיות מוגנים יחסית מפני עליית אינפלציה הוא ענף התשתיות, ענף עם ביקוש קשיח יחסית למוצרים, ומצד שני חוזים שברובם צמודים למדד המחירים. מנגד, נקיטת מדיניות מוניטרית מרסנת מצד הממשלות, שתוביל להעלאת ריבית, עלולה כאמור להוריד את שווי הנכסים, בשל העלאת שיעורי ההיוון, וכן העלאת הריבית עלולה "לייקר" את עלויות המימון בענף שהוא עתיר השקעות. בהקשר זה נדגיש כי עיקר הסיכון הוא עבור פרויקטים הנמצאים בשלבים מקדמיים "טרום סגירה פיננסית".

נדגיש כי בניתוח פרויקטי תשתיות, סוגיית האינפלציה חיונית, היות שבארץ (ברוב המקרים) שיעור התקבולים של הפרויקטים צמוד למדד, ובהתאם גם המימון, מה שעשוי להעלות את יחס העודפים ברמה השנתית, בשל העובדה שההכנסות גדולות מהמימון.

כמו כן, בהרבה מקרים חלק מעלויות התפעול אינן צמודות למדד, כך שהרווח האבסולוטי עבור כל פרויקט גדל במקרה של אינפלציה. בחו"ל סוגיה זו קריטית עוד יותר, היות שבעוד שהתקבולים צמודים, וצפויה בהם התייקרות (תוספת הכנסות) על פני השנים, ההלוואה ניתנת לרוב במרכיב אירו/דולר שאינו צמוד להתייקרויות של השוק המקומי (בדומה להלוואת פריים) - מה שגורם לעלייה ברווחי הפרויקט, ובהתאם לכך גם בשוויו.

המדינה מעוניינת לרתום את השקעות המגזר הפרטי

סוגיה נוספת וחשובה היא הסביבה הרגולטורית התומכת. תחום התשתיות בארץ (כמו גם במדינות רבות נוספות) זוכה בשנים האחרונות לסביבה רגולטורית תומכת, הנובעת מחד גיסא מהפערים ההולכים וגדלים בצורכי התשתיות האלמנטריות (אנרגיה, מים וביוב, תחבורה, פסולת, תקשורת וכיו"ב), ומנגד בצורך המדינה לרתום את השקעות המגזר הפרטי לעידוד ההשקעות בתחום, ככלי חוץ-מאזני המאפשר השקעות מבלי להגדיל את יעד הגירעון. תמיכה זו, ומתן סובסידיות מצד המדינה, מקטינים את הסיכון והחשיפה לביקושים, ובהתאם לכך את שיעורי ההיוון של פרויקטים אלו.

כנגזרת ממדיניות זו, מתכנן משרד האוצר בארץ לעשור הקרוב ייזום של פרויקטים בהיקפים משוערים של למעלה מ-200 מיליארד שקל במגוון תחומי התשתיות, ולא מן הנמנע שבתחומים מסוימים (בדגש על אנרגיה מתחדשת ותקשורת) אף יורחבו אלה אל מעבר לתכנון הקיים.

כך למשל, וכתוצאה מכך, בשנים האחרונות אנו רואים מגמה של הקמת קרנות תשתיות אשר מטרתן להגדיל את מקורות המימון באופן שיסייע במימוש תוכניות הממשלה המאתגרות, ובד בבד לאפשר לציבור השקעה ישירה באפיק זה, כך שייהנה מתזרים סולידי ויציב לצד הטבות מס ייחודיות.

 
  

קרנות כמו קיסטון ריט ואלומה תשתיות משקיעות בענפי התשתיות השונים, דוגמת תחנות כוח, אנרגיה מתחדשת, תקשורת וענפים נוספים הנחשבים סולידיים ותזרימיים, כך שהסיכון מגודר יחסית, ובהתייחס להשפעות האינפלציה ולתמיכה הממשלתית ניתן להבין גם את פוטנציאל האפסייד מהשקעות אלו.

נהירה לתחום האנרגיה המתחדשת

כמו כן, אנו רואים "נהירה" של חברות מתחום התשתיות (ומתחומים אחרים, כגון נדל"ן) לתחום האנרגיה המתחדשת. תחום זה גם הוא נתמך רגולטורית באמצעות תמריצים והשקעות שזורמות לשם, כדוגמת תוכנית ביידן. כיום פוטנציאל הצמיחה העולמי של התחום רחוק מלהיות רווי, והשקעות גדולות ממשיכות לזרום לתחום זה, ובישראל אפשר לראות חברות כמו אנרג'יקס ודוראל היוזמות פרויקטים לא קטנים מעבר לים.

 
  

ענף התשתיות נחשב כמנוע צמיחה משמעותי במשק הישראלי בפרט ובעולם בכלל. בשל חשיבותו זוכה התחום לתמיכה רגולטורית מצד ממשלות בארץ ובעולם, ומאפשר למשקיעים באפיק זה אפשרות ליהנות מתזרים סולידי ויציב הצמוד לאינפלציה. הקרנות הציבוריות, שמטבע הדברים שקופות יותר, מאפשרות ברובן חשיפה להנהלות איכותיות ועתירות ניסיון בעולמות התשתיות המגוונים, ולכן ניתן לראות בשנים האחרונות האצה של השקעות מסיביות מצד קרנות וחברות שונות.

הכותבת היא אנליסטית אנרגיה ותשתיות ברוסאריו ייעוץ ומחקר. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו מהווה הצעה לרכישת ני"ע

צרו איתנו קשר *5988