בקואליציה דורשים את הפתרון המהיר ליוקר המחיה: הפחתת מסים על דלק

שרי הממשלה דורשים מהאוצר ומליברמן לפעול באופן מיידי כדי להקל על יוקר המחיה. בין היתר, דורשים השרים להפחית את המס הדלק ולסבסד את העלייה במחירי החשמל. הדרישות התקבלו על רקע מחאת האזרחים בעקבות גל עליות המחירים ועל רקע ההודעה הצפויה בהמשך השבוע על ההקלות שיינתנו.

מחיר הדלק עלה החודש לרמתו הגבוהה ביותר ב-7 השנים האחרונות, עד ל-6.71 שקלים לליטר. יותר מחצית ממחיר הדלק הוא מס "בלו" שגוזרת המדינה, שאליו מתווסף מס ערך מוסף. "ביום רביעי צפוי להציג שר האוצר חבילת צעדים", אמר שר המשפטים גדעון סער. "אני אומר לו - יש לך גיבוי לנקוט צעדים נועזים. לדעתי, המהלך שיש לנקוט בו הוא הורדת מחירי הדלק באמצעות הורדת המיסוי שהוא גבוה ביחס למקובל בעולם. זה ישפיע גם מעבר לדלק. יש ברוך השם הכנסות ממיסים. זאת הכתף שהממשלה צריכה לתת למען האזרחים".

לשר האוצר יש סמכות לשנות את שיעור הבלו על הדלק, כפי שכבר קרה בעבר. לפני כעשור, סביב המחאה החברתית של 2011, ניסה כך שר האוצר דאז, יובל שטייניץ, לבלום את הזינוק במחירי הדלקים. מנגד, ההכנסות מבלו מפרנסות היטב את קופת האוצר, ושילשלו לתוכה 21.5 מיליארד שקל ב-2021, שנחשבת לשנה חלשה יחסית בגלל הירידה בקילומטראז’ שנסעו הישראלים במשבר הקורונה.

● הממשלה לא מסוגלת לגמול אותנו מהרכב הפרטי| דרור מרמור, פרשנות 

עם מכוניות חשמליות: מס הבלו כבר לא רלוונטי

כמו המס על סיגריות או משקאות ממותקים, את מס הבלו על הדלק מתרצים דאגה לחינוך שוק ודאגה לאינטרס הציבורי. במקרה של מיסוי הדלק בישראל, שהוא מהגבוהים בעולם, האינטרס הוא הפחתה של עומסי התנועה בכבישים. אלא שהחלוקה הישנה של נטל מס זה כבר אינה שיוויונית, מאז שמכוניות היברידיות וחשמליות הפכו ללהיטי מכירות. כעת, הבלו כבר לא משקף מס לפי שימוש ברכב, אלא מס לפי סוג רכב.

התאמת מיסוי הדלק לעידן החדש של מכוניות מונעות בכוח החשמל עוד תיקח זמן, ובינתיים הממשלה מבקשת לקצור הישגים מידיים בהורדת יוקר המחיה. גם אם יש מי שייראו בהפחתת הבלו צעד פופוליסטי, שמנוגד למטרה המוצהרת של המדינה להפחתת השימוש ברכב פרטי, הפחתת הבלו בהוראת שעה זמנית להקלה בבלו נראית כמו צעד מתקבל על הדעת בהתחשב בזינוק המחירים.

חשוב לזכור, עם זאת, שהתייקרות מחירי הדלקים היא בעיה בינלאומית. גם אם המדינה תספוג את עליות מחירי הדלק לתקופה הקרובה, השוק עדיין יסבול מהקפיצה במחירי התובלה הימית המשפיעים על מוצרים מיובאים וגם על חומרי גלם לתעשייה המקומית. מחירי הדלק בתוך ישראל הם רק החוליה האחרונה בהתייקרות שרשרת האספקה העולמית. הפגיעה מעליית המחירים לא מוגבלת רק לתחנות הדלק ועלולה לייקר גם את התובלה בתוך הארץ, אבל התנודתיות מוגבלת כיוון שעסקים זכאים להחזר בלו על שימוש בסולר לתחבורה ולתעשייה.

הצעדים הנוספים להפחתת יוקר המחיה

צעד נוסף שבוחנים באוצר הוא הפחתת מיסים לבעלי הכנסה נמוכה עד בינונית. ואולם, בכירים ברשות המיסים אומרים שליברמן חושש לתת הקלות במס הכנסה, בעיקר בגלל שעידוד הצריכה הפרטית עלול לתדלק את האינפלציה. מהלך אחר שעומד על הפרק הוא סבסוד חלק מהעלייה בתעריף החשמל, שהתייקר החודש ב-5.7%.

בשבועות האחרונים התקיימו מספר שיחות בין אנשי מקצוע במשרד האוצר לבין נציגות לובי 99, המנסות לקדם שינוי חקיקה במבנה ענף המזון והטואלטיקה. לפי ההצעה, יוטלו מגבלות על אחזקות חברות הענק בענף המזון במספר מותגים המהווים מונופול. במילים אחרות, אם אסם למשל היא מונופול מוכרז בפסטה עם נתח שוק של 45%, וגם מונופול בשוק תחליפי בשר מן הצומח באמצעות מותג טבעול - הרי שהיא תצטרך למכור את טבעול. דוגמה נוספת היא תנובה, מונופול מוכרז בתחום החלב, שמחזיקה גם בסנפרוסט, ששולטת בשוק הקפואים.

באוצר לא מתנערים מהרעיון המוצע לפירוק הריכוזיות, אבל גורמים במשרד אומרים כי עוד מוקדם להגיד ששוקלים כיוון מדויק כזה. לדבריהם, צריכים עוד לעשות עבודה משמעותית מאוד כדי להבין השלכות של מהלכים כאלו ומציינים שחקיקה מסוג זה יכולה להימשך זמן רב.

השרים דורשים: יותר סיוע לעצמאים

כמו סער, גם שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, ביקשה להעלות הצעה להוזלה במחירי הדלק והחשמל. "בגלל חוזק הממשלה שלנו כדאי לתת וודאות לאנשים שמייצרים את חוזק הכלכלה", אמרה. "יותר סיוע לעצמאים ולטפל במחירי הדלק והחשמל". בין היתר הציעה ברביבאי להקדים צעדים שתוכננו באוצר ל-2023.

שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה הוסיפה: "אין ספק שהממשלה עשתה כמה וכמה צעדים רוחביים בהובלה של רפורמות עומק בייבוא-ייצוא ועוד. הציבור נאנק תחת עליית המחירים העכשווית וזעקתו אכן אוטנטית, הם חיים מחודש לחודש וצריך לצד הרפורמות ארוכות הטווח לדאוג להורדת מחירים עכשווית, בין אם על הדלק, חשמל ועוד. אנחנו לא צריכים להיות במגננה אלא לשקף לציבור את המציאות ואת כל הפעולות שהממשלה עושה".

ברקע לדרישות השרים בישיבת הממשלה, חברי ועדת הכספים מיש עתיד ולדימיר בליאק ונירה שפק לפיו איימו שלא יצביעו עם הקואליציה בוועדה, כל עוד לא יוצגו צעדים מצד האוצר להקלה על יוקר המחייה. בתגובה לאיום הוריד יו"ר ועדת כספים אלכס קושניר מסדר היום של הוועדה את ההצבעות הצפויות. לגלובס נודע שבאגף התקציבים מתנגדים כרגע להפחתה בבלו בניגוד לדרישת רוב סיעות הקואליציה.

השיעור בכלכלה של ליברמן לשרים

ליברמן מצדו אמר בישיבת הממשלה בראשון בבוקר שהממשלה עשתה צעדים נרחבים לקראת הציבור: "ב-7 חודשים הגענו להסדר עם ארגוני נכים - 700 מיליון ש"ח, רפורמת נפש אחת - מיליארד ש"ח, מאבק באלימות כלפי נשים - 155 מיליון. בממשלות קודמות קיבלו החלטות אבל לא שמו כסף". ראש הממשלה בנט הסכים עם ליברמן ואמר, גם לאוזניו של ראש מערך ההסברה שנכח בדיון, כי "צריך לצאת לקמפיין נרחב על מה שהממשלה עושה".

שר האוצר העניק לשרים שיעור מזורז בכלכלה והסביר: "מה זה עליית מחירים? השתקפות אינפלציה. בארה"ב יש 7% אינפלציה, בגרמניה - 5.7%, בישראל יש 2.8% אינפלציה. החשמל במדינת ישראל משמעותית יותר זול מכל מדינות מערב אירופה. בגרמניה יותר מפי שתיים וגם בדנמרק ובלגיה. החשמל במדינת ישראל זה נוסחה שצמודה למחירים בשווקים בינלאומיים".

ליברמן עבר לציין שוב שורה של צעדים שעשתה הממשלה הקלה בפטור במס על העסקת עובדים זרים, תוספת דמי קיום לחיילים בסדיר, מענקים לניצולי שואה ועוד. "הבעיה המרכזית של הכלכלה הישראלית היא מחסור בעובדים. צמצמנו את הגרעון בצורה דרמטית הרבה יותר מכל התחזיות הוורודות. לקחת סתם הלוואה ולפזר לציבור זה לא חכם. אנחנו מנהלים מדיניות אחראית, שקולה ורצינית. אנחנו מתמודדים עם תופעה גלובלית של עלייה בתובלה.. אני חושב שיש לנו סיכוי טוב עם כל הרפורמות, התחלנו לטפל הרבה לפני זה ברפורמות ייבוא, מכס. עד אמצע השנה יכנסו לתוקף הרפורמות בחקלאות ועוד, שאני מאמין שאחרי שנה לקיומה של הממשלה נציג עוד הרבה הישגים".

הצעדים שנבחנים במלחמה ביוקר המחיה

■ הפחתת מסים: באוצר בוחנים אפשרות להפחית את שיעורי המס לבעלי הכנסה נמוכה עד בינונית
■ סבסוד מחירי החשמל: מהלך נוסף שנבחן הוא סבסוד חלק מהעלייה בתעריף החשמל שהתייקר החודש ב־5.7%
■ רפורמת החקלאות: הורדת מכסים על הפירות והירקות על מנת לעודד ייבוא והגברת התחרות