האם המשטרה תהיה חשופה לגל תביעות בעקבות השימוש בפגסוס?

אם המשטרה ביצעה שימוש בתוכנות ריגול לא חוקיות נגד אזרחים, היא עברה על חוק הגנת הפרטיות ולנפגעים יש זכות לתבוע פיצויים • אלו חוקים עומדים לזכותם ועד לאיזה סכום יכולה להגיע התביעה?

קבוצת NSO / צילום: Shutterstock
קבוצת NSO / צילום: Shutterstock

הבוקר (ב') פרסם העיתונאי תומר גנון ב"כלכליסט" כי המשטרה שתלה את תוכנת המעקב פגסוס בטלפונים של עשרות אזרחים בהם בכירים במגזר הציבורי, אנשי עסקים ועיתונאים. בין המטרות של המשטרה: מנכ"לי משרד האוצר, התחבורה והמשפטים לשעבר שי באב"ד, קרן טרנר אייל ואמי פלמור; מנכ"לית בזק לשעבר סטלה הנדלר; מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה; מנכ"ל ערוץ 13 אבירם אלעד שהיה עורך וואלה; בנו של ראש הממשלה לשעבר אבנר נתניהו; ויועציו של נתניהו טופז לוק ויונתן אוריך.

ככל שנעשה שימוש ברוגלה, שימוש לא חוקי שאותו מכחישה עדיין המשטרה, מדובר בפגיעה בפרטיות. עו״ד נעמה מטרסו קרפל מנכ״לית עמותת "פרטיות ישראל" מסבירה כי ככל שהפרסום נכון, הפגיעה בפרטיות היא בהיבט של התחקות אחר אדם והן בהיבט של האזנה אסורה לפי החוק. לדבריה, "חוק הגנת הפרטיות חל גם על המדינה, ולכן בהחלט יש להם ולהן בסיס לתביעה".

מטרסו הוסיפה כי "חוק הגנת הפרטיות מעניק פטור לרשויות ביטחון, בהן משטרת ישראל - כאשר הפגיעה בפרטיות נעשתה בסבירות, ובסמכות. הפטור - ניתן בדיעבד ואינו יכול לשמש כהסמכה מראש לפעולה. אך ברור כי השימוש בפגסוס במקרים שפורטו בתחקיר אינם סבירים, ונעשים ללא סמכות חוקית ולעיתים אף ללא צווים שיפוטיים מתאימים. צריך לזכור שפגסוס הוא לא פחות מנשק בלתי קונבנציונלי שמכוון כלפי אזרחים, לעיתים עוד בטרם הם חשודים באופן רשמי בביצוע עבירה. מדובר במערכת מעקב קיצונית וחודרנית, שחודרת לנימי נפשו של אדם, ומאפשרת בלחיצת כפתור לקבל מידע על כל מאפייני אישיותו וחייו של אדם - בעבר, בהווה ובעתיד יש עילה לפגיעה בפרטיות".

גם עו״ד הילה שרייבמן שותפה במחלקת הטכנולוגיה והרגולציה במשרד עמית פולק מטלון ושות' מסבירה כי הדבקת מכשירים בתוכנת ריגול ללא קבלת צו מטעם בית משפט עשויה להוות פגיעה בפרטיות תחת חוק הגנת הפרטיות. "פגיעה בפרטיות מהווה עוולה אזרחית המקנה לנעקבים סעד על פי האמור בפקודת הנזיקין, הסעד יכול להיות ללא הוכחת נזק ואז הוא מוגבל ל-50 אלף שקל או באם יוכח נזק הסעד יכול להיות גבוה יותר כמובן".

עו"ד שרייבמן מציינת כי "למשטרה תעמוד מנגד הטענה שמדובר בפגיעה שנעשתה באופן סביר במסגרת התפקיד ולשם מילוי התפקיד. עם זאת עולה מהאמור כי היקף המידע שנאסף ואופן השימוש בו לא היה מידתי".

לדבריה, "ניתן להרחיב לפגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו כי הזכות לפרטיות לא מוגבלת רק לחוק הגנת הפרטיות, אם כי טענה זו חלשה יותר אך היא קיימת. סעד נזיקי נוסף יתאפשר תחת חוק המחשבים באם יצליחו להוכיח חדירה לחומר מחשב שלא כדין, לרבות גזילת דבר".

ממשטרת ישראל נמסר: "בהתאם לפרסום החלטת היועץ המשפטי לממשלה בדבר מינוי צוות הבדיקה, משטרת ישראל משתפת פעולה באופן מלא ובשקיפות עם צוות הבדיקה שכאמור החל את עבודתו. מעבר לכך ומטבע הדברים ככל שיעלו פרסומים לא נתייחס לפרטי הבדיקה או תיקי חקירה שונים".