הסיוע הממשלתי לעסקים הקטנים לא מותאם לצרכיהם ולכן נכשל

קובעי המדיניות לא מודעים לבעיות האמת של העסקים הקטנים - הכרת בעיות האמת היא הדרך לצמצם את הריכוזיות ואת אי התחרות במשק

עסקים ריקים בתל אביב / צילום: כדיה לוי
עסקים ריקים בתל אביב / צילום: כדיה לוי

סקטור העסקים הקטנים והבינוניים (המעסיקים 5-99 עובדים) הוא בעל חשיבות רבה לצמיחת המשק ולתעסוקה. למרות שסקטור זה מעסיק כ-37% מהעובדים במשק ואחראי על כ-35% מהתוצר הוא סובל מנחיתות ומקשיים רבים בהשוואה לעסקים הגדולים במשק. בשנה האחרונה קיימנו, במסגרת מחקר של המכון הישראלי לתכנון כלכלי, ראיונות עומק עם כ‑60 בעלי עסקים קטנים ובינוניים מתחומי התעשייה, מצפון הארץ לדרומה. מהמחקר עולה תמונה רחבה ומפתיעה לגבי בעיות האמת המפריעות לעסקים לצמוח בישראל. דבר אחד ברור: הפתרונות המוצעים להם כיום אינם רלבנטיים.

בעיות האמת

עודף רגולציה: עסקים קטנים נפגעים יותר מעודף בירוקרטיה ורגולציה (בהשוואה לעסקים גדולים). משום שהם ציבור "לא מקושר", עסקים קטנים נתקלים שוב ושוב בדרישות רגולטוריות שרירותיות, סותרות ולעיתים אבסורדיות, כמו שסיפר לנו בעל מפעל שנדרש להוכיח כי מוצריו ברמה נמוכה יותר ממה שהם בפועל, רק משום שהתקן הישראלי לא התעדכן לסטנדרט בעולם. לעסקים קטנים אין משאבים למערכות מתישות או אפשרות להעסיק מומחי-רגולציה. רק כ-10% מהעסקים במחקר נעזרים ב"יועצי רגולציות" בקביעות.

בעלי עסקים רבים מתרעמים שאינם יכולים לדעת, בעת הקמת העסק, מה יהיו הדרישות המלאות והקונקרטיות לקבלת רישיון עסק/יצרן. שוב ושוב חזרה הטענה לתזזיתיות: נציגי הממשלה מעלים בכל ביקור דרישות חדשות, לעתים סותרות, וביקורות מחמירות ושרירותיות: "באים שלושה מכיבוי אש: אחד יכול לאשר, אחד יכול להכחיש, אחד יכול לומר שאתה לא מעניין אותו". עוד חזרה הטענה כי המדינה לעיתים לא מותירה ברירה אלא לעבור על החוק ולעבוד ללא רישיון. בעל-מפעל מזון קטן תיאר "מין סיטואציה של לימבו חוקי.. אסור לנו לייצר בלי רישיון יצרן, בפועל אין דבר כזה. אני לא מכיר מפעל שמתחיל ביום שיש לו רישיון- הם רוצים לבוא ולראות מפעל בעבודה, אז זה מין מלכוד 22 קלאסי כזה". תחושת תסכול חריפה ברורה ואותנטית עולה מאי הודאות.

תחרות לא הוגנת: יותר מחצי מהעסקים שרואיינו חוו מקרים של "תחרות לא-הוגנת", לא-חוקית, מצד מתחרים גדולים בעלי משאבים. רבים מהעסקים לא היו מודעים לכך שמדובר בתחרות לא הוגנת, והשאר לא רצו לפנות לרשות התחרות, מתוך פחד, חוסר ידע, או כי "ממילא לא יעשו כלום".

 
  

מהשטח עלו מקרים של ניצול לרעה של סל מוצרים רחב, הטיית מכרזים, איומים והתשה בליטיגציה, תמחור טורפני, התניית מוצר וסירוב לספק. אחד מבעלי העסקים חשף כי לקוח מרכזי שלו אוים ע"י מתחרה גדול ש"יפסיק לתת לו בונוסים אם ימכור גם את המוצרים של העסק הקטן". כתוצאה מהאיום, הלקוח הפסיק את הקשר עם העסק הקטן. כמה בעלי עסקים סיפרו כי מתחרים גדולים מציעים ללקוחות את המוצר בהנחה מפליגה, אך מתנים זאת בקניית "הסל המלא" אך ורק מהם.

מכרזים ממשלתיים משחקים תפקיד חשוב ומנוצלים לתחרות לא הוגנת. לפחות 15% מהעסקים המרואיינים פגשו במכרזים ממשלתיים מוטים. מכרזים "תפורים", עסקים גדולים הזוכים במחירי הפסד, ועסקים הזוכים שוב ושוב באותם המכרזים במשך שנים הם רק חלק מחוויותיהם של העסקים איתם דיברנו. התמודדות עם אי חוקיות היא שגרת חיים עבור עסקים קטנים.

מחסור בכוח אדם: אי-זמינות כוח-אדם מיומן היא בעיה מרכזית, המורגשת יותר בפריפריה. הבעיה, כך עולה מהראיונות, הוחרפה במהלך משבר הקורונה בגלל מדיניות החל"ת. על פי הלמ"ס, לתעשייה בישראל חסרים כ-16,000 עובדים, כי היא נתפסת כ"עבודה שחורה". בעלי העסקים מתארים מציאות עגומה, שבה "אין אנשים. בצפון יש בעיה, בייצור בכלל. אני מחפש מפעילי מכונה. השכר בסדר. אני לא מוצא חודשים! אנחנו מציעים עולם ומלואו. זה טירוף". המסקנה המתבקשת היא מעבר המפעלים לאוטומציה, ואכן, חלק מהמפעלים מנסים להתמודד עם האתגר בדרך זו. עם זאת, השקעות במיכון הן לעתים קרובות עצומות עבור עסק קטן.

ואיפה הממשלה?

עד היום תוכניות הסיוע הממשלתיות לא עזרו בתחומים שהעלינו. ההתמודדות היתה בעיקר דרך יועצים של "מעוף", המסייעים בהשגת רישיון העסק, אך אין התייחסות מהותית מצד המדינה ל"עובי" הרגולציה, נחיצותה, עקביותה ותזזיתיותה. הרגולציה אינה מבחינה כלל בין שטראוס ליצרן מזון קטן. 

במקרים של תחרות לא הוגנת, אין מענה אמיתי לעסק הקטן. גם בהנחה שהוא מבין שהתחרות שחווה הייתה לא חוקית או ש"משהו מסריח", שהרי המידע על הנושא אינו מונגש, אין אף גורם מתווך שיבהיר לבית העסק אם יש או אין מה לעשות. מבחינת המחסור בכוח האדם, תוכניות הסיוע מציעות לעסקים באזורים מוגבלים לקלוט עובדים מאוכלוסיות עם שיעור תעסוקה נמוך, מבלי לברר אם אלו העובדים הרלוונטיים לעסק. האופציה השנייה, של סיוע באוטומציה ומיכון, מתאפשרת רק אם מדובר בטכנולוגיות חדשניות ביותר, וגם אז בסכומים זעומים.

לסיכום, הגיע הזמן לשינוי דרמטי בממשק של המדינה מול העסקים הקטנים בישראל. הכרת בעיות האמת היא הדרך היחידה לנרמל את ישראל למקובל בעולם ולצמצם את הריכוזיות ואת אי התחרות במשק.

הכותבות הן עמיתות מחקר במכון לתכנון כלכלי

צרו איתנו קשר *5988