NSO מאיימת בתביעת לשון הרע נגד "כלכליסט" על תחקיר הסתרת המידע

חברת NSO שלחה מכתב בטרם נקיטת הליכים משפטיים לעיתון "כלכליסט" בעקבות פרסום תחקיר הבוקר • מכתב האיום אינו מתייחס לסדרת הגילויים של "כלכליסט" בפרשת משטרת ישראל

NSO / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner
NSO / צילום: Associated Press, Sebastian Scheiner

חברת NSO שלחה מכתב בטרם נקיטת הליכים משפטיים לעיתון "כלכליסט" בעקבות פרסום תחקיר הבוקר (ה'), בו נטען כי חברת הסייבר ההתקפי מאפשרת ללקוחותיה - רשויות ביטחון שונות - להסתיר חלק מהמידע לבחירתם או אף להעלימו כליל מן השרתים.

יש לציין כי מכתב האיום אינו מתייחס לסדרת הגילויים של "כלכליסט" בפרשת משטרת ישראל. בנוגע לסדרת התחקירים הללו כתבה NSO, באמצעות משרד עורכי הדין גולדפרב-זליגמן, כי היא אינה מתכוונת להתייחס לפרסומים הקודמים, שכן אלה נבדקים על-ידי רשויות החוק, אך טענה כי "בדומה לפרסומים הקודמים, הפרסום הבוקר אינו מציג כל ראיה בתמיכה לטענות הסנסציוניות המוצגות במסגרתו". 

לפי התחקיר שפורסם הבוקר ב"כלכליסט", NSO מציעה ללקוחותיה, לכאורה, גמישות באפשרות לשמור כל תיעוד של הדבקת מכשירים על-ידי תוכנת הסוס הטרויאני פגסוס במסגרת מה שמכונה "לוגים". לטענת התחקיר, לקוחותיה - שהם רשויות מודיעין וביטחון - יכולים לבחור להעלים כל רמז לפעילות ולהחליט לשמור רק נתונים חלקיים. הכתבה הוסרה מעמודי הבית של "כלכליסט" אך נותרה זמינה בחיפוש ברשת.

לפי מכתב האזהרה, הטענה של "כלכליסט" - כאילו המערכת של NSO נבנתה מראש כדי שלא לתעד את הפעולות המבוצעות בה - אינה נכונה, כיוון שהמערכת על שלל גרסאותיה כוללת תיעוד מלא של הפעולות שבוצעו במערכת (Audit Trail Log). מטרת הלוגים לאפשר בדיקה בדיעבד על כל פעולה שהתבצעה במערכת לשם תחקור מבצעי לאחר מעשה, בדיוק כפי שהדבר אמור להתקיים בוועדת הבדיקה שתמונה לפרשת תוכנות הריגול במשטרה.

ב-NSO טוענים כי מטרת הלוגים היא לשמור תיעוד לצרכים משפטיים ולמנוע שיבוש ראיות, כמו גם על-מנת לחקור בדיעבד שימוש לרעה של הלקוחות במערכת.

עוד טוענת NSO כי החברה מעולם לא הציעה ללקוחותיה לבחור גרסאות נטולות לוגים, וכי היא אינה מאפשרת ללקוחותיה למחוק או לכבות לוגים - לא ביוזמתה או ביוזמת הלקוח.

עוד טענה NSO כי בניגוד לנטען, היא איננה פועלת משרתי ענן מרוחקים בלבד - אלא מסבירה כי הפעלת המוצר מותקנת באתר הלקוח.

לבסוף, NSO טענה כי לא ניתנה לה זכות התגובה כפי שעומדת לכל חברה לפני פרסום תחקיר עיתונאי.