רגולטורים בודקים את המסחר במורגן סטנלי, גולדמן ואחרות בוול סטריט

רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים חוקרים מכירות גדולות של מניות ואת התקשורת שבין בנקים וקרנות הגידור

הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי
הבורסה בניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

חוקרים פדרליים בודקים את התחום של מסחר בחבילות גדולות של מניות בוול סטריט, ובוחנים אם יש סיכוי שבנקאים נתנו ללקוחות קרנות גידור טיפים באופן בלתי ראוי לקראת מכירות גדולות במניות, כך אמרו אנשים המכירים את המצב.

רשות ניירות ערך (SEC) שלחה זימונים לחברות כולל מורגן סטנלי וגולדמן סאקס וכן לכמה קרנות גידור, וביקשה את רישומי המסחר ומידע על ההודעות שהועברו בין משקיעים ובנקאים, כך אמרו חלק מהאנשים. גם משרד המשפטים האמריקאי חוקר את הנושא, אמרו חלק מהאנשים.

מורגן סטנלי היה במוקד החקירה כבר מהתחלה, אמרו האנשים המכירים את הנושא. הוצאת זימונים אין משמעותה שייעשו האשמות נגד כל אחת מהחברות או האנשים שפעילותם נתונה לבחינה.

רגולטורים בודקים אי סדרים סביב נושא המסחר בבלוקים לפחות מאז 2019, כשה־SEC ביקש רישומים מכמה בנקים גדולים, כך אמרו אנשים המכירים את הנושא.

החוקרים בודקים אם בנקאים נתנו התראות באופן לא ראוי ללקוחות מועדפים על מכירות לפני שנחשפו באופן ציבורי ואם הקרנות הרוויחו מהמידע הזה - לדוגמא על ידי עשיית שורט במניות בהן מדובר. (במכירת שורט, משקיע מוכר מניות שלווה בתקווה שיקנה אותן חזרה במחיר נמוך יותר בעתיד ויכניס לכיסו את ההפרש).

כשחברות מוכרות מניות מחירן לעתים קרובות יורדות בגלל עלייה במלאי המניות הזמין בשוק - והן יורדות בערכן לעתים קרובות בשעות שלפני מכירה של בלוק גדול, תופעה שכבר זמן רב מעוררת שאלות בוול סטריט.

חלק מהקרנות שקיבלו זימונים פועלות כ"ספקיות נזילות" לחברות בוול סטריט, כך אמרו חלק מהאנשים, ומחכות לרכוש כמויות גדולות של מניות וניירות ערך אחרים, כולל אלה שיש מעט קונים המעוניינים בהן.

הכללים השולטים באיך ומתי חברות בוול סטריט יכולות להודיע ללקוחות על מסחר קרוב בבלוק הם מעורפלים. בחלק מהמקרים, ישנן שאלות סביב השאלה אם מסירת מידע מסוים או פעולה על פיו היא לא ראויה או לא חוקית, כך אומרים עורכי דין.

מסחר בבלוקים הוא עסק גדול בוול סטריט ונעשה אפילו גדול יותר. זה נעשה בנפח של כמעט 70 מיליארד דולר בארה"ב ב־2021, שיא של חמש שנים, על פי נתוני Dealogic. מורגן סטנלי היה הבנק הכי אקטיבי ברכישות בשנה שעברה, והוביל יותר מרבע מהעסקאות לפי ערך והרוויח יותר מ־300 מיליון דולר בעמלות, לפי נתוני Dealogic. גם גולדמן הוא שחקן גדול בתחום.

מסחר בבלוקים קורה כשחברה או בעל מניות גדול רוצים למכור הרבה מניות במכה. מכירתן בכמויות קטנות עשויה לקחת שבועות רבים וגם להוריד את המחיר, אז בנקים מתבקשים להציע מחיר על כל הבלוק. לרוב הם מגישים הצעות במחיר נמוך ממחיר השוק הכולל של המניות.

הבנקים המנצחים מציעים בשלב זה את המניות ללקוחות שלהם בפרמיה קטנה מעל המחיר המוסכם, ומקווים לגרוף שם רווח זעום. הבנקים לוקחים על עצמם את הסיכון שהמניות עלולות לצנוח לפני שהם מספיקים להציע אותן ללקוחות.

בשנים האחרונות, עסק המסחר בבלוקים פרח בגלל נפחי שיא של הנפקות ועסקאות אחרות כמו מכירות עוקבות או משניות, כשווקי המניות היו בעליות. המסחר בבלוקים לעתים קרובות קורה לאחר שנגמרות תקופות נעולות בהן אסור לאנשי החברות למכור מניות סמוך למועד ההנפקה. כמו כן, חברות החלו לפנות למסחר בבלוקים בגלל שהוא יותר יעיל ויכול להשפיע על מחיר המניות פחות מאשר הצעת מניות עוקבת.

** ליז הופמן, קורי דריבוש וקורין ריימי השתתפו בהכנת הכתבה.