המשרד להגנת הסביבה: ניתן להגיע ל-40% אנרגיה מתחדשת בתוך 8 שנים

לפי צוות המומחים שהקים המשרד להגנת הסביבה, עד סוף העשור הנוכחי ניתן להגיע לייצור של 40% מהחשמל בישראל באמצעים נקיים (לעומת יעד ה-30% שהציבה הממשלה), ללא תוספת עלות משקית, ובכך אף להשיג חיסכון משקי של כ-6 מיליארד שקל • לפי ההערכות, גם בשנת 2021 כשלה ישראל בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה בשנת 2020, והצליחה לייצר רק כ-7% מהאנרגיה באמצעים נקיים

חווה סולארית / צילום: Shutterstock, abriendomundo
חווה סולארית / צילום: Shutterstock, abriendomundo

לפני חודשים בודדים, הצהיר בחגיגיות ראש הממשלה, נפתלי בנט: בדומה למדינות המפותחות, ישראל תאפס את פליטות הפחמן שלה עד שנת 2050. אותה הצהרה לא מגובה נכון לעת הזו בהחלטת ממשלה או בחוק רשמי, אך מאחורי הקלעים מתנהל מאבק ארוך בין משרדי הממשלה על קביעת יעדים שאפתניים ומחייבים למעבר לאנרגיה מתחדשת, שעה שישראל כשלה עד כה בהשגת היעדים הסמליים שהציבה לעצמה.

משק החשמל הוא המקור העיקרי לפליטת גזי חממה ומזהמי אוויר מקומיים, ואחראי לבדו על 42% מהפליטות. לכן, ההתמודדות עם משבר האקלים הגלובלי מחייבת חיתוך משמעותי של הפליטות בסקטור זה. אותה הפחתה, אף תשפיע על בריאותם וחייהם של רבים, שכן משק החשמל הוא מקור משמעותי לזיהום אוויר קטלני. לאחר שנים שבהן ישראל לא נחלה הצלחה בתחום, הממשלה החליטה לבדוק כיצד אפשר להזניק את השימוש באנרגיה מתחדשת בישראל בתוך פחות מעשור, מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים תוף מניעת הצורך בהקמת תחנות כוח מזהמות חדשות, המשרד להגנת הסביבה עמל בחודשים האחרונים על תוכנית פעולה רחבת היקף המתפרסמת היום לראשונה.

לפי צוות המומחים שהקים המשרד להגנת הסביבה בהובלת ד"ר גיל פרואקטור וד"ר רותי קירו מהמשרד עצמו ובהשתתפות מומחים מהשוק הפרטי ומהפורום הישראלי לאנרגיה, עד סוף העשור הנוכחי ניתן להגיע לייצור של 40% מהחשמל בישראל באמצעים נקיים (לעומת יעד ה-30% שהציבה הממשלה), ללא תוספת עלות משקית, ובכך אף להשיג חיסכון משקי של כ-6 מיליארד שקל. החיסכון הכספי, הינו פועל יוצא של שימוש בטכנולוגיות יעילות וזולות יותר מתחנות כוח פוסיליות בזבזניות ומזהמות, ובאמצעות יצירת מדיניות המתעדפת פיתוח מכוון מתחדשות ואגירה של רשת החלוקה.

כדי להגן על השטחים הפתוחים, במנהל התכנון הוחלט כי הקמת תשתיות סולאריות תתועדף בשטחים המבונים

שיעור האנרגיות המתחדשות בתמהיל הדלקים המשמש לייצור חשמל בישראל, נמוך משמעותית מזה הקיים במרבית מדינות ה-OECD והנמוך ביותר בהשוואה למדינות ה-OECD. בשנת 2020 אחוז המתחדשות בישראל היה כ-6%, ולפי ההערכות, בשנת 2021 לא התבצעה התקדמות משמעותית. ברשות החשמל טרם פרסמו את הנתונים, אך לפי חישוב שנעשה בפירמת הייעוץ BDO לפי נתוני מנהל המערכת, אשתקד עמד הנתון המדובר על 7% בלבד, הרחק מיעד ה-10% הנמוך בין כה שהציבה לעצמה ישראל לשנת 2020. לפי חן הרצוג, שותף בפירמה, גם השנה, ספק אם אותו יעד נמוך שהוצב ל-2020, יושג בפועל.

למרות שמדענים מזהירים מזה שנים כי האנושות נדרשת לחתוך בכ-50% את פליטות הפחמן כבר בעשור הנוכחי כדי להימנע מהגדלת ההסתברות לאירועי אקלים קיצוניים שיהפוכו רבים, ממושכים ותדירים יותר, ישראל לא נערכה כראוי להתמודדות עם משבר האקלים ולהפחתת הפליטות, כך לפי מבקר המדינה, שרק לאחרונה קבע כי ההתקדמות של ישראל בנושא "נעה בטווח שבין פיגור לאפס". בשנים האחרונות, נושא המעבר לאנרגיה מתחדשת לא הוצב בעדיפות גבוהה בסדר העדיפויות הלאומי, וכך גם לא הוסרו חסמים רבים העומדים בדרכן של האנרגיות הנקיות.

לצד זאת, כדי להגן על השטחים הפתוחים, במנהל התכנון הוחלט כי הקמת תשתיות סולאריות תתועדף בשטחים המבונים ולא בשטחים הפתוחים, חסם נוסף שבולם את התחום מלהתקדם בקצב גבוה. במסגרת העבודה המתפרסמת היום כדי לשמש את הממשלה בעבודתה בנושא, מתמקד המשרד להגנת הסביבה בצעדים אופרטיביים למימוש הפוטנציאל ההולך וגדל לייצור חשמל מהשמש הזורחת על גבי מבנים, חניונים, מאגרים, כבישים ושטחים מבונים רבים נוספים.

שילוב אנרגיות מתחדשות ואגירה בהיקף הזה יובילו לשינוי סביבתי ואקלימי

לפי בדיקת המשרד להגנת הסביבה, הפוטנציאל להתקנת מערכות סולאריות על גבי מבנים ושטחים בנויים הצפויים להיות ב-2030 נאמד בכ- 24 גו"ט (גיגה-ואט). אלו צפויים לייצר בממוצע 38 טרה-ואט שעה בכל שנה. כלומר, מימוש פוטנציאל זה יאפשר לייצר 43% מצריכת החשמל בישראל בשטחים מבונים בלבד ב-2030. מלבד זאת, קיים פוטנציאל נוסף בדו שימוש כמו אגרו-ולטאי ובסוגי אנרגיות מתחדשות אחרים כמו רוח.

שילוב אנרגיות מתחדשות ואגירה בהיקף הזה יובילו לשינוי סביבתי ואקלימי. בעוד שהפאנלים הסולריים יפרסו על גגות ובשטחים כלואים, תוצאות המודל האופטימיזציה הטכנו- כלכלי, וניתוח ההשפעות הכלכליות מראות כי לא יידרש כל הספק ייצור קונבנציונלי חדש בעשור הקרוב, ובכך למעשה לא תאלץ ישראל להקים תחנות כוח מזהמות המתבססות על דלקים המחוללים את המשבר האקלימי. כיום, השבתה של אורות רבין או קו 400 יותירו תושבים בעלטה. אך ייצור מבוזר של אנרגיה מתחדשת בשטחים המבונים בשילוב אגירה, יקטין את נקודת התורפה הקריטית. הלכה למעשה, האצת המעבר למתחדשות לצד אגירה, יכול אף לבטל את הצורך בהקמת תחנת כוח חדשה ברידינג ב-2027 או אישור ממשלה לתחנות כוח חדשות בטווח הזמן הקרוב.

יתר על כן, בעוד שישראל התחייבה להפחית פליטת גזי חממה בשיעור של 27% בלבד - הרבה פחות מהסף ההכרחי עליו מצביע המדע ואליו התחייבו מדינות רבות בעולם לשאוף, אילו התוכנית של המשרד להגנת הסביבה תצא לפועל, ההספק הקונבנציונאלי שיידרש בשנת 2030 יהיה כ-13 גיגה- ואט (ללא רזרבה), ויאפשר הפחתת פליטות בסקטור החשמל ב-42% ב-2030.

המשרד להגנת הסביבה אינו הרגולטור האחראי על משק החשמל, אלא משרד האנרגיה

עוד מראה העבודה לראשונה, שהספקי ההשנאה ברשת החלוקה הצפויים ב-2030 יספיקו לקליטת שיעור של 40% אנרגיות מתחדשות בשנה זו, אולם נדרש להגדיר סדר עדיפויות מוכוון מתחדשות בפיתוח הנוכחי של מערך השנאים, פעולות רגולטוריות והשקעות במערכות שליטה, בקרה וניטור על מנת לתת מענה לדרישות השרידות והביטחון האנרגטי של מערך החשמל.

מהם החסמים הקיימים אותם צריכה הממשלה להסיר כדי לקדם הצבה של אנרגיות מתחדשות בהיקף הנדרש? לכל אחד מהשטחים והנכסים השונים בהם נדרשת התקנה של ייצור סולארי, קיימת רגולציה וסטטוטוריקה שונה, היוצרת חסמים שונים. כך למשל, ממיפוי החסמים עולה שחסמים כלכליים בחסותה של המדינה, פוגעים בכדאיות למתקנים גדולים בטווח של 400 קו"ט. הכדאיות למתקנים הדורשים קונסטרוקציה נמוכה, וחוסר הוודאות לחברות בנתחי שוק המאופיינים בגגות קטנים בשטח המבונה מפחיתה את הכדאיות דווקא בזירה שבה ישנו פוטנציאל. גם המתקנים הדואליים בחלקם, מתאפיינים בכדאיות נמוכה.

שינוי סדר העדיפויות לטובת פיתוח משק חשמל המבוסס על יצור אנרגיה סולארית מבוזרת ברחבי הערים והשטחים המבונים בישראל יתרום משמעותית להגברת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. אלא שבמשרד להגנת הסביבה, מצביעים גם על חסמים רגולטורים הבולמים את המעבר. העדר מדיניות ותוכנית פעולה לשילוב מתחדשות ואגירה במרחב המבונה, העדר אסדרה לשירותים נלווים למנעל המערכת ע"י מתחדשות ואגירה, העדר אסדרה לרכישה ישירה של אנרגיה מתחדשת. בצד החסמים הסטטוטוריים, ישנו צורך לטפל בהליך רישום וחיבור מערכות מסורבל, תהליך טורי במוסדות התכנון, הקלות בהיטל השבחה וארנונה שלא חלות על שימוש דואלי שאינו על גגות, והיעדר תכנון מיטבי בשכונות החדשות.

הצוות שהתגייס לכתיבת העבודה, מציע צעדי מדיניות מרכזיים שיאפשרו לישראל לחלץ עצמה מהפלונטר, ולבצע מעבר יעיל יותר לשימוש באנרגיה מתחדשת. בין היתר, מדגישים במשרד כי ישנו צורך לקבוע יעדים כמותיים לאגירת אנרגיה עד לשנת 2030 בהלימה ליעדי האנרגיות המתחדשות, לצד קריטריונים לפיתוח רשת החלוקה, תוך תעדוף של קליטת מתחדשות בשטחים מבונים ובדו שימוש, תוך ניהול צד הצריכה. בנוסף לכך, יצירת אסדרה רגולטורית לניהול מערכות אנרגיה מתחדשת ואגירה מבוזרים, יצירת אסדרה שתאפשר למתקני אנרגיות מתחדשות ואגירה להשתתף בשוק תחרותי עבור שירותים נלווים למנהל המערכת, קביעת תמריצים לשילוב אגירה ומתקנים סולאריים קטנים מאחורי המונה, קביעת אסדרה "לתחנות כוח וירטואליות" המאפשרת ניהול מרכזי של מקבצים של 50-100 מגוואט של יצרני אנרגיות מתחדשות ואגירה, תקצוב לשיפור ושכלול מערכי החיזוי של עקום העומס ויצור החשמל הסולארי ברמה המחוזית והמקומית, ועוד.

כך או כך, המשרד להגנת הסביבה אינו הרגולטור האחראי על משק החשמל, אלא משרד האנרגיה, שהנושא מצוי באופן מלא בתחומו. זאת, למרות המשמעות הרבה של הפחתת הפליטות במשק החשמל לצורך המאבק במשבר האקלים והפחתת תחלואה הנגרמת מזיהום אוויר. במשרד להגנת הסביבה מתכללים את העבודה הממשלתית בנושא משבר האקלים ואת תוכנית המעבר לכלכלה מאופסת פחמן, אך במשרד האנרגיה מדגישים כי " משרד האנרגיה קובע את מדיניות ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בהתאם למכלול שיקולים לרבות בטחון אנרגטי, הפחתת פליטות, שמירה על מחירי החשמל ועוד . החלטות המדיניות בנושא יתקבלו על ידי שרת האנרגיה בהיוועצות עם הגורמים הרלוונטיים ובראשם רשות החשמל ובהתאם לקריטריונים הללו. המשרד מודה למשרד להגנת הסביבה ולארגוני החברה האזרחית על הצעתם ונכונותם להכיר בחסמים שבתחומם ולטפל בהם על מנת לקדם את הנושא . אנו מברכים על קבלת עמדות מגוונות".

"אנרגיה סולארית היא טכנולוגיה מוכחת, אמינה וזולה בהרבה מטכנולוגיות מבוססות גז מזהם שהן בזבניות לא יעילות ומועדות לתקלות תפעוליות ובעיות אחרות", אומר לגלובס ד"ר גיל פרואקטור. "הניסיון מהעולם מראה באופן ברור ששילוב אגירת אנרגיה עם אנרגיה סולארית מאפשר לייצר חשמל ברמת אמינות גבוהה ובעלות נמוכה. העובדה שמחירי האגירה והפאנלים הסולאריים נמוכים מהעלויות של הקמה ותפעול תחנות כוח גזיות מאפשרות להתקין מספיק פאנלים סולאריים ואגירה כדי שיהיה אפשר לאגור מספיק חשמל סולארי לשעות החשיכה ובכך לספק חשמל סולארי בשעות השיא בחורף ובקיץ.

"חשוב גם לזכור את העובדות הבאות: תחנות כוח מועדות לתקלות תפעוליות, השבתות מתוכננות וגם מועדות לפגיעות עוינות (לדוגמה, במלחמה פגיעות פיזיות) ואירועים אחרים כמו רעידות אדמה אשר משביתות את התחנות ויביאו לעלטה בישראל. לעומת זאת, לא ניתן לכבות את השמש ולכן, ייצור סולארי מבוזר מאפשר להמשיך לנצל את האנרגיה החינמית והנקייה הזו בכל יום בשנה, גם בשיא החורף. אפילו כשמעונן יש עדיין קרינה שניתן להפיק ממנה חשמל ולהשתמש במסיק אגירת אנרגיה. בנוסף, ניתן היום בהשקעה נמוכה לבצע תחזיות ברמת דיוק גבוהה מאוד של היקף וזמן הקרינה הזמינה ליצור חשמל בכל יום. המשמעות ברמת התפעול והשליטה היום יומית היא שיפור יכולת התכנון של מנהל המערכת ליום הבא וייעול השימוש בסך הספק היצור העומד לרשותו באופן שחוסך עלויות, מקטין זיהום ומגביר את אמינות המערכת".

איתן פרנס, מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל, מסר בתגובה: "מדובר בדו"ח המקיף ביותר שנעשה עד כה ויש לברך את המשרד להגנת הסביבה על ההתמודדות עם הריק שמשאירים רגולטורים אחרים, מאידך הדו"ח חסר התייחסות לחסמים לפיתוח רשת ההולכה, שהיא צוואר הבקבוק לעמידה ביעדים, לצורך בפיתוח מתקנים קרקעיים, וגם חסרה בו התייחסות לעובדה כי המדינה השאירה למונופול חברת החשמל את תפקיד פיתוח הרשת, שאיש לא יודע מתי יקרה וגם לא נקבעו מגנונים שיוצרים בקרה ושקיפות של הפיתוח".

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", מסר: "אני מברך על העבודה המקצועית שהגיש המשרד להגנת הסביבה. היא תאלץ את משרד האנרגיה לבצע שידוד מערכות ולאמץ חשיבה רעננה. זאת, על אף שהיעדים שאנו רואים לנגד עינינו גבוהים מאלו שמציגים שני המשרדים. לפני מספר ימים הגשנו למשרד האנרגיה עבודה מפורטת מטעם "הפורום לאנרגיה נקיה", המפרטת שורת חלופות להרחבת ייצור חשמל נטול פליטות, שתאפשר את עצירת פיתוח משק הגז בישראל. הפתרונות המוצעים בעבודה כוללים קירוי מסילות ברזל וכבישים, החלפה תקופתית של פאנלים ישנים בכאלו בעלי הספק גבוה יותר, דו-שימוש בשטחים חקלאיים, טורבינות רוח בים העמוק (בריחוק מנתיבי נדידה), מיקרוגרידים ומקבצי מיקרוגרידים, שינוי מבנה התעריפים, שינו דגשי מכרזי רשות החשמל, מיקום מתקנים באזורי הצריכה, אגירה בהיקף גדול מזה שמציעים שני המשרדים, אגירה מתחנות ה- Baseload הגזיות והפסקת שימוש בתחנות הגזיות הפיקריות ועוד. תקוותי היא כי משרד האנרגיה יכרה אוזן ויאמץ את חוכמת ההמונים, כדי לשפר ביצועיו. אנו ממתינים לזימון פגישה בנושא זה על ידי שרת האנרגיה ומנכ"ל משרדה".