עוד התקדמות: חוק המטרו עבר בוועדה למיזמי תשתית לאומיים

החוק שאושר דומה מאוד להצעה שהגישה הממשלה לוועדה, והוא מסדיר את עבודת וסמכות רשות המטרו והמועצה המאסדרת למטרו, שיעבור ב-24 רשויות מרחובות ועד רעננה ויכלול כ-109 תחנות • 30% מהמתחמים סביב המטרו יוקצו לדיור בר-השגה

מטרו / אילוסטרציה: אייל פישר
מטרו / אילוסטרציה: אייל פישר

עוד דחיפה למערכת הסעת ההמונים בגוש דן: חוק המטרו עבר היום (ג') בוועדה למיזמי תשתית לאומיים והוא יועבר לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. החוק שאושר דומה מאוד להצעה שהגישה הממשלה לוועדה, והוא מסדיר את עבודת וסמכות רשות המטרו והמועצה המאסדרת למטרו, שיעבור ב-24 רשויות מרחובות ועד רעננה ויכלול כ-109 תחנות.

כזכור, חוק המטרו, שתוכנן במקור לעבור בחוק ההסדרים, פוצל. חלקו אכן עבר במסגרת חוק ההסדרים, והיתר נקבע לדיונים במושב החורף של הכנסת בוועדה למיזמי תשתית לאומיים בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו). היום כאמור עבר החוק בוועדה, לאחר שבתחילת הדרך גורמי המקצוע במשרדי הממשלה חששו כי החוק "ייקבר" בדיוני הכנסת.

החוק קובע את המנגנון שיפקח, יבקר וינהל את הפרויקט ואת המנגנונים שנועדו להסיר חסמים בדרך לביצוע הפרויקט התשתיתי המורכב, על רקע הלקחים שהפיקה המדינה מפרויקטים אחרים ובמיוחד מחפירות בהן היא התנסתה במרחב העירוני במסגרת פרויקט הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן.

לפי החוק, תוקם מועצה מאסדרת, שימונה לה יו"ר, ויישבו בה מנכ"ל משרד התחבורה, הממונה על התקציבים, סמנכ"ל מרשות מקומית ונציג ציבור שימנה שר האוצר; ותפקידיה יהיו לתת אישורים שונים, לרבות צו הפסקת עבודה מינהלי (סמכות שנתונה לרשויות המקומיות בפרויקטים אחרים), הסרת חסמים בתיאום בין חברות תשתית ועוד. החוק קובע כי למיזם המטרו יש עדיפות לאומית, והטיפול בו ייעשה על-ידי הרשויות לפי מועדים שנקבעים בחוק.

החוק גם קובע מנגנונים נדל"ניים שונים כמו היטלי ההשבחה בפרויקט, מס השבחת המטרו והתנאים להקניית מקרקעין למדינה. 

במסגרת חלקו של חוק המטרו שכבר עבר במסגרת חוק ההסדרים, תוקם רשות מטרו, ואת ראש הרשות תמנה שרת התחבורה, אך עדיין לא מונה כזה. 

כ-6 מיליארד שקל כבר הוקצו לקידום הפרויקט

קידום חוק המטרו היא רגל אחת של הפרויקט שמסדירה את הרגולציה, התיאום והמנגנון הכלכלי, הפרוייקטלי והנדל"ני של הפרויקט. רגלו השנייה מתנהלת במוסדות התכנון, שם שלושת קווי המטרו מקודמים במסגרת ארבע תוכניות שונות, כשהקו הארוך ביותר - קו M1 - מקודם בשתי תוכניות נפרדות. עד כה אישרו מוסדות התכנון את קו M3 ואת חלקו הדרומי של קו M1, והם יועברו לאישור הממשלה.

במסגרת תקציב המדינה האחרון, למעלה מ-6 מיליארד שקל כבר הוקצו לקידום הפרויקט, והם מצטרפים לכחצי מיליארד שקל שכבר הושקעו בתכנונו עד כה. במסגרת זאת, בנת"ע הוקמה מינהלת מטרו, ואליה יצטרפו במהלך השנה החברות שינהלו את תכנון וביצוע הקווים, ובשנים הקרובות יחלו בעבודות הכנת הקרקע ופינוי התשתיות במוקדים שונים בגוש דן.

המטרו מתוכנן להתחיל לפעול בשנת 2030-2032. בשונה מהרכבת הקלה בגוש דן, כל הקווים יבוצעו יחד, וההפעלה תתחיל מהטבעת הפנימית של הקווים ותתפשט החוצה עד לשנת 2040, אז מתוכנן הפרויקט להסתיים. 

פתרון דיור בר-השגה

יו"ר הוועדה למיזמי תשתית לאומיים, ח"כ יוליה מלינובסקי, אמרה לאחר אישור החוק בוועדה כי "המטרו הוא פרוייקט התשתיות היקר וכנראה שגם החשוב ביותר בתולדות מדינת ישראל. בלעדיו מדינת ישראל הייתה נקלעת לקטסטרופה תחבורתית ואורבנית, אך בעידן המטרו ישראל תתקדם קדימה כלכלית, חברתית ותעבורתית.

"בנוסף, אני שמחה לבשר שלאחר התעקשות שלי, פרויקט המטרו יביא איתו גם בשורה עצומה לשוק הדיור בכלל ולדיור בר-השגה בפרט. הבאנו כאן פתרון דיור בר-השגה: במתחמים בסביבת המטרו תחול החובה כי 30% מיחידות הקרקע יהיו מיועדים לדיור בר-השגה, בתי דיור מוגן, דיור במחיר מוזל, מעונות לסטודנטים ודיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מופחת - כל זאת בנוסף להתחדשות העירונית באזורי הביקוש".

לפי הודעת הוועדה, ההישג הבולט שלה במהלך הדיון הוא הקביעה כי 30% מהמתחמים סביב המטרו יוקצו לדיור בר-השגה.